ניסיון מחודש להקים מסגרת פוליטית חדשה בימין, שבמרכזה איילת שקד: קבוצת אנשי ציבור, רבנים ופעילים פוליטיים פועלת להקמת רשימה שתפנה לציבור הדתי-לאומי שאינו מזוהה עם האגף החרד"לי, לצד מצביעים מסורתיים ואנשי ימין שמרגישים כי אין להם כיום בית פוליטי מובהק. במסגרת המהלך נבחנת הצטרפותן של כמה דמויות מהציונות הדתית, ובעבר התקיימו מגעים גם עם יולי אדלשטיין, שבחר לבסוף לחבור לגלעד ארדן.
מאבקי הכוח והלחץ של השרים והח"כים - נקודת רתיחה בפריימריז בליכוד
בין השמות שנבחנים במסגרת המהלך נמצאים חבר הכנסת משה סולומון, הפובליציסט ועורך הדין נדב העצני, עו"ד שבות רענן וסגן ראש המועצה האזורית שומרון דודי בן ציון. עוד נבחן שמו של הרב דוד סתיו, יו"ר ארגון רבני צהר, כמועמד לתפקיד שר הדתות. לצד זאת, ישנן אפשרויות נוספות שעומדות על הפרק, אך נכון לעכשיו נראה שזאת החלופה העיקרית.
מאחורי המהלך עומדת קבוצה של אנשי ציבור, רבנים ופעילים פוליטיים, ובהם הרב בני קלמנזון ונוספים. בניגוד לניסיונות קודמים, הפעם מבקשים יוזמי המהלך לבנות מסגרת עצמאית ולא להישען על המפלגות הקיימות בציונות הדתית. לרשותם עומדת מפלגה רשומה בשם "לימין ציון", שבאמצעותה ניתן יהיה להגיש את הרשימה לכנסת.
המגעים עם אדלשטיין והניסיון לבנות בית פוליטי חדש
הפנייה המחודשת לשקד מגיעה לאחר שבחודשים האחרונים נבחן כיוון אחר, שבמרכזו עמדו היא ואדלשטיין. המגעים בין הצדדים פורסמו בוואלה. במקביל, נבחנו אפשרויות לצרף דמויות נוספות וליצור מסגרת שתפנה לציבור רחב יותר מהגרעין הקלאסי של הציונות הדתית.
ההתארגנות נשענת גם על סקרי עומק שנערכו בתקופה האחרונה ובחנו את מידת שביעות הרצון של מצביעים בציונות הדתית מהייצוג הפוליטי הקיים, ואת היכולת לקבל תמיכה משמעותית מהמצביעים הפוטנציאליים. לפי המעורבים במהלך, הנתונים מצביעים על פוטנציאל בקרב החלקים המתונים יותר של הציונות הדתית, לצד ציבור מסורתי וציוני שאינו מוצא כיום מסגרת פוליטית מובהקת שמתאימה לעמדותיו.
המבחן הגדול: לעבור את אחוז החסימה
אלא שהאתגר המרכזי של היוזמים הוא לא רק גיבוש הרשימה, אלא יצירת כוח פוליטי שיוכל לעבור את אחוז החסימה. לכן, אחת השאלות שנבחנות היא האפשרות לחיבור עם דמויות נוספות המזוהות עם מה שמכונה "הגוש השלישי".
גורמים המעורים במגעים מעריכים כי בשלב הזה חיבור עם טרופר והנדל עשוי להניב את האפקט המשמעותי ביותר. אבל אצל טרופר לא ממהרים לקבל החלטה, ובוחנים את כל אפשרויות החיבורים עם השחקנים שבמרחב "הגוש השלישי" ומעבר לו.
מנגד, מבחינת יוזמי ההתארגנות, דווקא כאן נמצא היתרון של שקד והקבוצה שמבקשת להקיף אותה. לטענתם, הם יכולים להביא קהלים שלא בהכרח ילכו עם בנט או איזנקוט: מצביעים ימנים יותר, חלקים בציונות הדתית שמחפשים חלופה למפלגה הנוכחית, וציבור מסורתי שמבקש מסגרת ציונית אך אינו מעוניין במפלגה חרד"לית.
לא רק גיוס חרדים: "המהפכה הציונית השנייה"
לכן, היוזמים מבקשים למצב את המהלך במקום שונה, הן מהציונות הדתית הנוכחית והן מהמפלגות במרכז. המטרה, לדבריהם, אינה להסתפק בדיון סביב סוגיית גיוס החרדים, אלא לנסות ולבנות מחדש את סדר היום הציוני.
במסגרת זו, מדברים היוזמים על מה שהם מכנים "המהפכה הציונית השנייה" - סדרת רפורמות בנושאי ליבה כמו חוקה, חובת לימודי ליבה, יחסי דת ומדינה, כלכלה ומבנה הממשל. הנחת היסוד שלהם היא שרפורמות משמעותיות בתחומים האלה יוכלו להתבצע רק במסגרת ממשלה שאינה תלויה במפלגות החרדיות.
בסופו של דבר, השאלה הגדולה היא האם שקד אכן תחליט לעמוד בראש המהלך, והאם סביב השם שלה ניתן יהיה לבנות מסגרת שתצליח לחבר בין חלקים שונים של הציונות הדתית, הציבור המסורתי והימין הממלכתי. אחרי סדרת ניסיונות להקים מחדש את הבית הפוליטי של הציבור הזה, המבחן הפעם יהיה לא רק מי יצטרף לרשימה - אלא אם ניתן לייצר סיבה אמיתית לציבור להצביע לה.