בטוח יצא לכם להיתקל לא מעט באמירות כאלה מצד חברי קואליציה למיניהם, סעדות ומילביצקים כאלה, וגם מצד פאנליסטים קבועים ומזדמנים בערוצי הבית של נתניהו: "מה קורה עם תיק הפצ"רית? למה שום דבר לא קורה עם זה? הנה, שוב המערכת מגנה על עצמה!".
ובאמת, לאדם הממוצע שאינו בקיא בחומר, גם אם הוא תומך נלהב בשלטון החוק, לא הייתה תשובה טובה לשאלה הזאת. מדוע בתיק שלכאורה אין פשוט ממנו אין החלטה מהירה על כתב אישום? הרי הפצ"רית הודתה כבר לפני עשרה חודשים, במכתב פומבי, שהיא הייתה המקור של גיא פלג ושהיא זו שהעבירה לו את סרטון ההתעללות מתיק החקירה. איך ומדוע מרשות לעצמן רשויות אכיפת החוק לגרור רגליים בתיק דגל כזה?
מי שרוצה להבין מה קרה כאן, שיקרא את פסק הדין שנתן אתמול בג"ץ.
לאחר פרוץ הפרשה החליט שר המשפטים יריב לוין, בליווי קמפיין אגרסיבי של הקואליציה והשופרות, למנות את נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אשר קולה, להיכנס בנעליה של היועצת המשפטית לממשלה בכל הקשור לחקירת הפצ"רית. זאת, לאחר שטען כי היועצת והפרקליטות מנועים מלעסוק בפרשה.
את מינויו של קולה תיארו חברי הקואליציה בעצמם כמינוי מטעם. ח"כ משה סעדה, למשל, התרברב בקשריו המיוחדים עם קולה. הוא סיפר כי דחף למינויו, כי דיבר איתו וכי ידוע לו שקולה יזמן לחקירה באזהרה את היועצת המשפטית לממשלה.
ההבטחות של סעדה ואחרים נשמעו כהבטחות למימוש החלום הרטוב של קואליציית ההפיכה המשטרית ושופרותיה. אלא שהדרישה הזאת לא עמדה בדרישות הדין, בעיקר בשל העובדה שהחוק היבש לא אפשר לנציב תלונות הציבור על שופטים לקבל על עצמו תפקיד נוסף שכזה.
ובכל זאת, טענתו של לוין כי יש להוציא את התיק מידיה של היועצת דווקא זכתה לאוזן קשבת בבג"ץ, וזאת בעקבות חוות דעת שסיפקה ללוין היועצת המשפטית של משרד המשפטים, יעל קוטיק. בג"ץ קבע כי השר מוסמך למנות עובד מדינה בכיר, שיעמוד בכמה תנאים, לשם מילוי תפקידיה של היועצת המשפטית לממשלה בכל הנוגע לפיקוח על החקירה.
לוין החליט בעקבות זאת למנות את השופט בדימוס יוסף בן חמו. אלא שבן חמו לא עמד כמעט באף אחד מהתנאים שקבע בג"ץ, והמינוי נפסל.
הגענו כבר לחודש דצמבר.
בית המשפט, שזיהה את הקושי של לוין, הציע כי הוא עצמו ימנה את הגורם המלווה. לוין לא היה מוכן לשמוע על כך, ובפועל גם לא מינה גורם מלווה אחר.
החקירה המשיכה להתנהל, אך ללא גורם מלווה או מפקח. וכאשר המשטרה סיימה את החקירה בפברואר השנה, לא היה לה למי להעביר את מסקנותיה. בסופו של דבר, גורם תביעה כלשהו אמור להחליט אם להגיש כתב אישום.
עבר עוד חודש, עד שב-8 במרץ ניתנה חוות דעת עדכנית מטעם היועצת המשפטית של משרד המשפטים, יעל קוטיק. קוטיק, שנחשבת מקובלת לחלוטין - ואף יותר מכך - על לוין, כתבה כי נוכח מסקנת החוקרים שלפיה פרקליט המדינה לא לקח חלק באירועים הרלוונטיים ואף לא נדרש למסור עדות, הוא אינו מנוע עוד מלעסוק בחקירה.
אלא שגם נגד חוות הדעת הזאת הוגשו עתירות לבג"ץ.
עמותות הימין, ושר המשפטים שהצטרף אליהן בעמדתו, דרשו מבג"ץ לקבוע כי יש למנוע מפרקליט המדינה לקבל החלטות בתיק - כלומר, בין היתר, להחליט על הגשת כתב אישום. עוד ביקשו העותרים לתת לשר המשפטים שהות נוספת למנות מפקח מטעמו.
בנוסף, ביקשו העותרים לחייב את המשטרה לבצע פעולות חקירה ספציפיות שיובילו ישירות, איך לא, ליועצת המשפטית לממשלה. הסעד האחרון נדחה פה אחד על ידי שלושת השופטים.
בעניין השהות הנוספת כתב נשיא בית המשפט העליון כי לוין נמנע במשך כמה חודשים מלהשתמש בסמכותו למנות מפקח, וכאמור גם לא נעתר להצעת השופטים לעשות זאת. עמית הבהיר כי כעת, לאחר שהחקירה מוצתה, לוין אינו יכול לשוב ולדרוש זאת.
וכך עיכב לוין את הגשת כתב האישום נגד הפצ"רית ובכירים נוספים בפרקליטות הצבאית.
הוא זה שגרם לכך שתיק כה פשוט וכה יקר לו ולבייס שלו הגיע רק עכשיו, באוגוסט 2026, כעשרה חודשים לאחר פרוץ הפרשה, לנקודה שממנה אפשר להתקדם לעבר כתב אישום. לולא היה מפריע, התיק היה יכול להגיע לשלב הזה בתוך חודשים ספורים.
עכשיו, עם הוצאת התיק מהפריזר, יש להביא בחשבון את סיום העבודה על התיק, זימון לשימוע, קיום השימוע והגשת כתב אישום. כך, ניהול התיק הפשוט הזה יגיע במקרה הטוב לכשנה וחצי עד להגשת כתב אישום.
אגב, אילו התקבלה אתמול דעת המיעוט של השופט מינץ, התיק היה ממשיך להימרח. מינץ סבר שיש לתת לשר המשפטים שהות נוספת למנות מפקח על החקירה - כאילו לא חיכינו מספיק.
אז מדוע לוין, הקואליציה והעמותות מטעם עשו הכול כדי למרוח את התיק הזה?
שוב אנחנו עדים לכך שללוין, לסעדה ולשופרות לא באמת חשוב מיצוי הדין. עד כדי כך הם רוצים לרסק את שלטון החוק - ובאחרונה לוין לא מפסיק להתבטא על רצונו להכחיד את בית המשפט העליון - שבכלל לא אכפת להם שהאלופה בדימוס יפעת תומר-ירושלמי לא תעמוד לדין.
לא אכפת להם אם היא לא תשלם מחיר על מעשיה, אף שהם עצמם טענו שוב ושוב עד כמה הם חמורים ועד כמה הפצ"רית, לטענתם, הוציאה את דיבתם של חיילי צה"ל בעולם.
כמה הם מתוסכלים מכך שהיועצת המשפטית לממשלה הייתה זו שהגיבה במהירות כשנודע לה על החשד נגד תומר-ירושלמי. לא מסתדר להם שהיא זו שדרשה במהירות לקיים חקירה יסודית.
בסיפור שלהם, היועצת חייבת להיות הרעה בפרשה הזאת. היא זו שחייבת להיות הנאשמת.
וכיוון שהם אינם מוכנים לקבל שום נרטיב אחר - שיילך לעזאזל התיק הזה. מבחינתם, שכתב אישום נגד הפצ"רית אף פעם לא יוגש. הוא לא שווה כלום אם היועצת המשפטית לממשלה לא מופיעה בו כנאשמת.
וחוץ מזה, אם כתב האישום יוגש, הם גם לא יוכלו להמשיך לשבת בפאנלים ולשאול: "מה עם תיק הפצ"רית? למה לא מגישים אותו?".