היועצת המשפטית לממשלה קבעה כי לא ניתן לקדם בתקופת הבחירות את המינויים לתפקידי מנהל המחלקה לחקירות שוטרים והממונה החדש על חקירת שוטרים, וביקשה היום (חמישי) מבג"ץ להורות על עצירת הצעדים לקידומם עד לאחר הבחירות. בעמדה שהגישה לבית המשפט העליון נטען כי המינויים, שנועדו להוציא לפועל את השינוי במבנה מח"ש, נעשים בהליך הנתון להשפעה פוליטית משמעותית ועלולים לכבול את ידי הממשלה הבאה.
הודעת היועמ"שית הוגשה בעקבות החלטת בג"ץ, שהורה למדינה להבהיר אם בכוונת הגורמים הרלוונטיים להמשיך ולקדם את המינויים עד לבחירות לכנסת ה-26, שייערכו ב-27 באוקטובר. בפתח ההודעה צוין כי שר המשפטים טרם גיבש את עמדתו בסוגיה וביקש להיות מיוצג בהליך בנפרד מהיועצת המשפטית לממשלה.
במוקד עמדתה של היועמ"שית עומד הרכב הוועדה שאמורה למנות את שני בעלי התפקידים הבכירים. לפי ההודעה, מינוי חברי הוועדה טרם הושלם והיא עדיין לא הוקמה. עם זאת, היועמ"שית טוענת כי לשר המשפטים השפעה משמעותית, ישירה או עקיפה, על שלושה מתוך חמשת חבריה: מנכ"ל משרד המשפטים, המשמש גם יו"ר הוועדה ונחשב למשרת אמון של השר; עורך דין שמונה על ידי השר; ונציג נוסף שמונה על ידי נציב שירות המדינה לאחר שמנכ"ל משרד המשפטים העביר אליו את שמו של מועמד יחיד.
לפי ההודעה, אותו מועמד הועבר לנציב שירות המדינה ב-17 ביוני על ידי מנכ"ל משרד המשפטים, בצירוף קורות חיים וחוות דעת משפטית שלפיה אין מניעה למנותו. לאחר ראיון שנערך ארבעה ימים לאחר מכן החליט הנציב לאשר את המינוי. היועמ"שית טוענת כי נסיבות אלה ממחישות את מידת המעורבות של הדרג הפוליטי בהקמת הוועדה.
"התוצאה המתקבלת מן המכלול היא כי בוועדה הממנה את התפקידים הבכירים והרגישים ביותר בגוף אכיפת החוק שיוקם, רוב חברי הוועדה - שלושה מתוך חמישה חברים - הם נציגי השר או שיש לו מעורבות משמעותית במינויים", נכתב בהודעה. עוד צוין כי מאחר שהוועדה רשאית לפעול בהרכב של שלושה חברים בלבד, היא עשויה עקרונית לדון במינויים ואף בפיטורי בעלי התפקידים בהרכב שכולו מורכב מגורמים שהם נציגי השר או שהייתה לו מעורבות משמעותית במינוים.
היועמ"שית מזהירה כי קידום המינויים כעת עלול ליצור "אפקט מצנן קשה והרתעה בקרב שוטרים, חוקרים ותובעים", ולפגוע כבר בתקופה הקרובה בתפקודה של מח"ש הקיימת. לדבריה, מדובר בשני תפקידים מהמרכזיים והרגישים ביותר במערכת אכיפת החוק, והמינויים אינם עומדים בפני עצמם אלא מהווים חלק משינוי רחב במבנה מערכת אכיפת החוק.
עוד נטען כי אין דחיפות שמצדיקה את השלמת המהלך לפני הבחירות. מח"ש ממשיכה לפעול כיום, ובראשה עומד ממלא מקום מאז מאי, לאחר שמנהלת המחלקה סיימה את תפקידה בסוף אפריל. מדובר במשנה למנהלת המחלקה, שעובד בפרקליטות המדינה כ-25 שנה ובמח"ש כ-15 שנה. לכן, לטענת היועמ"שית, דחיית המינויים לא תיצור "חלל שלטוני" או תשאיר גוף חיוני ללא הנהלה.
טענה נוספת נוגעת למשך הכהונה של בעלי התפקידים: מנהל המחלקה צפוי להתמנות לשש שנים והממונה לשלוש שנים, וגם חלק מחברי הוועדה ימונו לשש שנים. לפי היועמ"שית, השלמת המינויים ערב הבחירות תקבע עובדות בשטח שיהיה קשה לממשלה הבאה לשנות. היא אף מצביעה על האפשרות שאם יתרחשו חילופי שלטון, חלק מהכוח של הקואליציה הנוכחית בהרכב הוועדה יישמר גם לאחר הבחירות.
במסמך נטען עוד כי אף שהחוק מוצג ככזה שעיקר תחולתו נדחית עד לאחר הבחירות, בפועל מדובר ב"תחולה נדחית למראית עין", משום שהוראות המינויים, שאותן מגדירה היועמ"שית כליבת השינוי, כבר נכנסו לתוקף. לדבריה, קידומן כעת יאפשר לדרג הפוליטי הנוכחי להשפיע על זהות בעלי התפקידים עוד לפני שהיחידה החדשה תתחיל לפעול.
בסיכום עמדתה כתבה היועמ"שית כי "לא ניתן לקדם את השינוי במערכת אכיפת החוק בעיצומה של תקופת הבחירות", וביקשה מבג"ץ למנוע את המשך קידום הליכי המינוי למנהל המחלקה ולממונה עד לאחר הבחירות. לטענתה, המהלך עלול לפגוע כבר כעת בעצמאות מח"ש ולהביא להרתעה ולאפקט מצנן בקרב "חוקרים, תובעים, יועצים משפטיים ועיתונאים".