בית המשפט העליון דחה היום (ראשון) את עתירתה של ח"כ שרן השכל נגד סיעות הליכוד ותקווה חדשה. במסגרת העתירה, דרשה סגנית שר החוץ לשעבר למנוע מיישום הסכם המיזוג בפועל של שתי הסיעות מבלי שהשלימו את ההליך הפורמלי הקבוע בחוק, או לחילופין לחייב את הסיעות בהגשת בקשת המיזוג לאישור ועדת הכנסת.
בית המשפט העליון, בהרכב של שלושה שופטים בראשות נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית, דחה את העתירה, ונימק את החלטתו. ראשית, בשל שיהוי מובהק בהגשת העתירה מצד השכל. בפסק הדין מנומק כי הכסם המיזוג בין שתי הסיעות נחתם כבר במרץ 2025, אך העותרת פנתה לראשונה בנושא רק ביולי 2026, ימים ספורים לפני "היום הקובע" לעניין מימון הבחירות. עקב כך, לא ניתן היה לברר את העתירה לפני המועד הקובע לקבלת המקדמה למימון הוצאות הבחירות.
כמו כן, בהחלטה נכתב כי העתירה נדחתה עקב ריסון שיפוטי ואי התערבות. הרכב השופטים הסביר כי בית המשפט יימנע מהתערבות שיפוטית העלולה לגרום לפגיעה בחופש הפעולה הפוליטי ובעיקרון היסוד של הפרדת הרשויות, אלא במקרים חריגים וקיצוניים בהם ההסכם הוא לא חוקי.
בהחלטה נכתב כי: "ההסכמות בין הליכוד לימין הממלכתי נושאות אופי פוליטי מובהק, וככלל 'ככל שהמרכיב הפוליטי בהחלטה הוא בעל משקל רב יותר, יידרש בית המשפט לריסון גדול יותר'".
בהתייחס לעתירה של השכל, נכתב בפסק הדין: "בנסיבות ענייננו, בשים לב לריסון השיפוטי הנדרש, בהיעדר טענה כי ההסכם אליו הגיעו הסיעות ביום 14.7.2026 הוא בלתי חוקי או סותר את תקנת הציבור, ובשים לב לאמור לעיל בדבר השיהוי שנפל בהגשת העתירה, איני סבור כי קמה עילה להתערבות בהסכם המיזוג שנערך בין הסיעות או באופן יישומו בהתאם להסכמה המאוחרת מיום 14.7.2026".
כזכור, לפני כחודש התפטרה השכל מתפקידה כסגנית שר החוץ, בגלל אישור הצעת חוק החסינות לעריקים. השכל מסרה כי החלטתה התקבלה על רקע אישור החוק, שאותו היא רואה כפגיעה בעיקרון השוויון בנטל. לדבריה, לא תוכל להמשיך לכהן בתפקיד ממשלתי לאחר קידום מהלך שמעניק בפועל פטור ממעצרים למי שאינם מתייצבים לשירות.
ההתפטרות של השכל הגיעה לאחר שהכנסת אישרה את החוק, שעורר סערה פוליטית וציבורית נרחבת, ברקע המשבר המתמשך סביב סוגיית גיוס החרדים והמאמצים בקואליציה לקדם הסדר חדש בנושא.