אף אחד לא בא לו: המועמדים "האיכותיים" שעל הכוונת של נתניהו ממשיכים לסרב

לקראת סיום הראיון עם יואב הורוביץ, שהיה האיש הכי קרוב לנתניהו, הוא אמר לירון אברהם משפט מדהים: "אני מכיר את נתניהו שנים רבות. הוא יודע שהוא הולך להפסיד בבחירות לגדי אייזנקוט. הוא בטוח בזה". "אז מדוע הוא מתמודד?", שאל ירון אברהם. הורוביץ ענה: "כי זה נתניהו. הוא תמיד יתמודד, בחיים הוא לא ירים ידיים".

הדברים האלה נאמרו בשולי הראיון של הורוביץ, שפרס כתב אישום בשלושה ערוצים בערב שבת נגד שלטון נתניהו, דברים קשים על ראש הממשלה, רעייתו שרה, על הזוועות שהם מקיימים כבר שנים רבות.
יואב הורוביץ מכיר היטב את נתניהו. היה צמוד אליו שנים. איש אמון, איש סוד, אדם שראה ושמע הכל. הוא כיהן כראש הסגל בלשכת נתניהו, כמנכ"ל משרד רה"מ, היה קרוב גם לשרה. כשהוא אומר שנתניהו יודע שיפסיד אך בחיים לא ייכנע וירים ידיים, זה אומר שאת התכונה הזו מכירים כל מי שהיה קרובים לנתניהו.

בחיים לא להכנע, תמיד לחפש את החריץ, את הזיז, את הצ'אנס הקטן שאיתו אפשר להפוך הכל. תשאלו את חברי הקבינט ביום השבעה באוקטובר, את יועציו הקרובים. כולם אמרו באותו יום מר שזהו, עניין של ימים עד שבועות, וכולם מנתניהו צפונה ודרומה יילכו הביתה. יזרקו אותם ממש מהלשכות נוכח הכישלון הענק, המחדל המדהים, השבר העצום. כשכולם חשבו על היום שאחרי השלטון ועל ההדחה שבדרך, נתניהו כבר בנה מסלול הישרדות. והוא שרד בגדול. עד היום האחרון בקדנציה, יום הבחירות ה-27 לאוקטובר.

כשיואב הורוביץ אומר שנתניהו בטוח שהפעם הוא יפסיד לגדי אייזנקוט, יש עוד דבר. הורוביץ הוא מנהל פרוייקט 100 הימים של גדי אייזנקוט. האיש שבונה עבורו את 100 הימים הראשונים בלשכת ראש הממשלה אם וכאשר ייבחר. הוא מהצוות הקרוב של אייזנקוט. מהמטה המצומצם. הוא רואה כמו חבריו למטה, כמו רבים אחרים, שלליכוד אין קמפיין.

פחות משלושה חודשים לבחירות, בעוד חודש ייסגרו הרשימות ולליכוד אין קמפיין. נתניהו יודע שאלה הולכות להיות הבחירות הקשות ביותר שהיו לו בשנים האחרונות, בחירות שבמרכזם טבח השבעה באוקטובר, וכלום, אין קמפיין. יש התקפות פתטיות, סתמיות, די שחוקות נגד אייזנקוט. שוב מנסור עבאס, ושוב ל"גדי אין ממשלה בלי הסיעות הערביות", עוד התקפה על מפלגת הדמוקרטים, פה ציטוט של גבי לסקי, חברת רשימת הדמוקרטים, ושם הודעה של משה רדמן, גם הוא חבר רשימת הדמוקרטים. זה הקמפיין. וכמובן התקפות ללא הפסקה של ינון מגל, יעקב ברדוגו וכל מיני בערוץ 14 נגד אייזנקוט. רשימת הקללות פתטית: דבע, לא קורא ספרים, לא יודע אנגלית, כוסברה, ג'ובניק, תבוסתן. זו הרמה. זה לא קמפיין, זו בדיחה לא מצחיקה.

הליכוד לא פירסם מצעי בחירות במערכות הבחירות האחרונות. אמרו שם בצדק שזה די פאסה, במילא אנשים לא קוראים, רק קשישים ממש. אבל היו קמפיינים, חלקם מבריקים. נתניהו שמגיע לבחירות הזו עם גיבנת ענקית, טבח השבעה באוקטובר וכל החזיתות פתוחות. רק אתמול התבשרנו שהאמריקנים דורשים שצה"ל יחל לסגת מרצועת עזה לטובת כמה מאות חיילים מרוקאים.

גם מול חיזבאללה אין הכרעה ואיראן, אוי איראן, מאיימת על כל האזור, עושה צחוק מארצות הברית ומנשיאה דונלד טראמפ, ומציבה דרישות חצופות תמורת פתיחת מצירי הורמוז. בסוף זה מה שיצא מכל המלחמה הזו. תחינות לאיראנים לפתוח את מיצרי הורמוז שהיו פתוחים לפני המלחמה.

ויש עוד אינדקציה למצבו הקשה הפעם של הליכוד. שמות חזקים לא רוצים לבוא לליכוד. נתניהו מבין מצויין באיכות. יודע מי מביא קולות, מי מבריח. את רוב חברי רשימת הליכוד הוא מתעב. בז להם. אפס הערכה. "עם רשימה כזו לא מביאים שלטון", הוא אמר לאחרונה ודרש עשרה שיריונים. בסוף התפשר על שמונה. הוא רוצה שמות חזקים, אנשים עם רקורד, ממלכתיים, כאלה שיחזירו את עשרת המנדטים שנטשו את הליכוד.

הדמויות שרצה ידועים: גבי אשכנזי, יובל שטייניץ, יוסי כהן ורון דרמר. בינתיים כולם נתניהו שלילי. נתניהו לא מוותר. הלחצים על ראש המוסד לשעבר כהן ועל השר לשעבר דרמר נמשכים בכל הכוח. נתניהו חייב אותם כדי לשדר שהנה אנשים עם רקורד רציני רוצים להשתלב בליכוד. בעיקר כאמור כדי להחזיר את הבוחרים שנטשו, אלה המוגדרים ימין מתון, ימין ממלכתי. גם אנשים כמו אבידע בכר וטליק גווילי, בני משפחות שכולות מטבח השבעה באוקטובר, נתנו שלילי. הם חשובים לו כדי לשדר שהוא לא אשם, לא אחראי.

ויש את אלה שעזבו את הליכוד ורצים כעת עצמאית כמו גלעד ארדן ויולי אדלשטיין שמאסו בליכוד. מאסו בעיקר בשל מכירת החיסול לחרדים. הם מבינים שאם יש לליכוד בטן רכה, זה עניין החרדים. זה מטריף את הליכודניקים הסיפור עם החרדים. צה"ל עבור רוב בוחרי הליכוד הוא ערך מקודש. הם שירתו, הבנים, הבנות, האחים והאחיות, כולם שירתו. גם רוב ההורים. ולכן חוקי ההשתמטות למיניהם מעצבנים אותם. נתניהו מנסה כעת להתנער מהסיעות החרדיות לאחר שעבד עבורן מלא מלא בשנים האחרונות. והוא יודע למה.

נחזור לארדן ואדלשטיין. הם קפצו בחמישי האחרון למים, הודיעו על הקמת מפלגה ודי מדאיגים את נתניהו. אם הם ירוצו עד הסוף בלי איחודים, ואני בספק, זה נטו על קולות הליכוד. הרי אין מצביעים לגוש השינוי שיצביעו להם לאחר שאמרו שהם שייכים לימין, יישבו כמובן עם נתניהו ופוסלים ישיבה עם מפלגת הדמוקרטים. בליכוד כועסים עליהם. תקשיבו לדברים שאומר יעקב ברדוגו, איש התקשורת אולי הכי קרוב לנתניהו, על ארדן. כמעט קללות. אתמול בערב, בתכנית 'פגוש את העיתונות', אמר ארדן שהליכוד הציע לו שיריון והוא סירב. זו כנראה נקודה רגישה אצל נתניהו ששומע בעיקר סירובים להצטרף לרשימת הליכוד, כי שעה לאחר מכן פירסם הליכוד את ההודעה הבאה: "פייק ניוז מוחלט!".

ראש הממשלה נתניהו לא הציע לגלעד ארדן שריון, לא בדרך ישירה ולא בדרך עקיפה. בעוד כשבוע, ביום שני הבא, ייערכו הפריימריס של הליכוד. יותר מחצי מרשימת הליכוד תלך הביתה בתום הבחירות המקדימות. נתניהו היה שמח ש-90 אחוז מהם יודחו, אולי אפילו יותר. זה לא ממש מרגש אותו אם אמיר אוחנה, אלי כהן, יריב לוין או בועז ביסמוט ישתבצו בצמרת הרשימה. הוא היה רוצה לראות בצמרת אנשים אחרים, אבל הוא הבריח את כולם, ונשאר רק עם חבורה שפוטה, מבוהלת, אומרי הן. "עם הרשימה הזו לא מביאים שלטון", הוא כבר איבחן במדויק.