בזמן שסיגריות אלקטרוניות הופכות לנפוצות יותר ויותר בקרב בני נוער, יש מי שבוחרים לצאת למאבק. שי מלמד ויעל זלוטניק, תלמידי כיתה י"ב ומדריכים שנה רביעית בתוכנית "מנהיגות מדעית", השתתפו יחד עם תלמידים נוספים בסיורים בבתי החולים שיבא, שניידר ובילינסון מקבוצת כללית. במהלך הסיורים פגשו השניים רופאים, מטופלים ואנשי מקצוע, ובנו מערכי הדרכה שיועברו כבר במהלך הקיץ ובשנת הלימודים הקרובה לתלמידי חטיבות הביניים.
"הגעתי לתוכנית בזכות בן דוד שלי", מספרת יעל זלוטניק, בת 17 וחצי מבאר שבע. "לא ידעתי בדיוק למה אני נכנסת, אבל מאוד נהניתי ונשארתי. השנה אני ראש צוות הרפואה, ולכן החיבור לפרויקט הזה היה טבעי". שי מלמד, בן 17 מעומר, משמש השנה כראש צוות המדיה בתוכנית: "אני אחראי על כל תחום השיווק והצילום. מבחינתי הפרויקט הזה יכול לעשות שינוי אמיתי, במיוחד אצל מי שעוד לא התחיל לעשן".
במסגרת ההכשרה ביקרו המשתתפים בבתי החולים, שם פגשו מומחים לרפואת ריאות, אנשי צוות רפואי ואף מטופלת שסיפרה את סיפורה האישי. "התחלנו במצגות ונתונים, ראינו סרטונים של ניתוחי ריאות של מעשנים ושמענו הרצאות של אנשי מקצוע", מספרת יעל. "אחר כך נכנסנו לטיפול נמרץ ילדים וראינו ילדים מונשמים ומורדמים. הם כמובן לא היו שם בגלל עישון, אבל פתאום הבנו מקרוב כמה הריאות הן איבר רגיש. זה נתן לנו פרספקטיבה אחרת לגמרי".
לדבריה, אחד הרגעים שנחרטו בזיכרונה היה המפגש עם פעוטה שאושפזה בעקבות זיהום ריאתי: "פתאום ראינו מול העיניים מה קורה כשהריאות נפגעות. זה המחיש את הסכנות בצורה שאי אפשר להעביר רק באמצעות מספרים".
"לפעמים צריך ללכת דווקא נגד הזרם"
אלא שבמקום להטיף או להפחיד, בני הנוער בחרו בגישה אחרת. "הרציונל שלנו הוא לא לשכנע אנשים להפסיק לעשן", מסבירה יעל. "המטרה היא למנוע את ההתחלה. אנחנו עובדים בעיקר עם תלמידי חטיבות הביניים, בגילים שבהם מתחילים להיחשף לעישון. אנחנו לא באים ממקום שיפוטי ולא אומרים 'אסור לכם'. אנחנו מציגים את העובדות - המדעיות, הכלכליות והחברתיות - ונותנים לכל אחד לבחור בעצמו".
שי מספר שאחד המערכים שהכי התחבר אליהם עוסק דווקא בלחץ חברתי. "אנחנו בכלל לא מתחילים לדבר על סיגריות. אנחנו מציגים דמויות מוכרות שהצליחו דווקא כי הלכו נגד הזרם. אחר כך מדברים על לחץ חברתי ועל החשיבות של חשיבה ביקורתית, ורק אז מגיעים לעישון. בני נוער הם קהל יעד מאוד קשה. אם הם כבר התחילו לעשן, קשה לשנות את דעתם. לכן חשוב להגיע אליהם עוד לפני שהם מקבלים את ההחלטה".
מערך נוסף משתמש דווקא בכיס כדי להעביר את המסר. "אנחנו נותנים לשתי קבוצות לנהל תקציב של שתי משפחות", מספר שי. "הן לא יודעות שבהמשך נגלה שאחת המשפחות מעשנת והשנייה לא. פתאום הן רואות שמשפחה אחת נכנסת לחובות והשנייה מצליחה להסתדר, ורק אז אנחנו חושפים שהפער הוא בגלל הוצאות על סיגריות". לדבריו, החיבור לעולמות שבני הנוער מכירים, כמו חלוקת התקציב בתוכנית "האח הגדול" למשל, הופך את המסר לרלוונטי הרבה יותר.
השניים יודעים שבישראל של השנים האחרונות קשה לדבר על לחץ נפשי בלי להזכיר את המציאות הביטחונית. "אנחנו גרים בדרום וחווים אזעקות ומלחמות", אומר שי. "ברור שלחץ הוא אחד הגורמים שיכולים להוביל לעישון". אבל גם כאן, לדבריו, הגישה אינה הטפה אלא הצעת חלופות: "אנחנו מדברים על מוזיקה, ספורט, חברים, תחביבים ופנייה לעזרה מקצועית. סיגריה היא פתרון רגעי בלבד, ואנחנו רוצים שבני הנוער יידעו שיש עוד דרכים להתמודד".
יעל מוסיפה כי ההסברים כוללים גם את הצד המדעי של ההתמכרות. "אנחנו מסבירים איך הניקוטין משפיע על הדופמין במוח, למה ההתמכרות נוצרת ואיך הגוף מסתגל אליה. כשמבינים את המנגנון, הרבה יותר קל לקבל החלטה מושכלת".
"גם אם נער אחד יבחר לא להתחיל לעשן - הצלחנו"
למרות האופטימיות, השניים יודעים שלא ניתן לשנות מציאות ביום אחד. "בהתחלה הייתי סקפטית", מודה יעל. "חשבתי לעצמי כמה כבר אפשר לשנות את צורת החשיבה של בני נוער. אבל אחרי שבנינו את המערכים הבנתי שאם מגיעים בגישה הנכונה, אפשר לפחות לגרום להם לעצור ולחשוב". שי מוסיף: "אני באמת מאמין בפרויקט הזה. אולי לא נראה את התוצאות מיד, אבל אם אפילו נער אחד יחליט בזכות השיעור שלנו לא להתחיל לעשן, או ישכנע אחר כך חבר או בן משפחה לעשות בחירה טובה יותר - מבחינתנו הצלחנו. ככה מתחיל שינוי אמיתי".
בראש התוכנית עומדת ליטל סדון, בת 24 מבאר שבע, שבעצמה גדלה בארגון. "אני חלק ממנהיגות מדעית מאז שהייתי ילדה. בכיתה ט' התקבלתי כחניכה, שירתתי כחובשת וכמפקדת מרפאה בצה"ל, ולאחר השחרור חזרתי לנהל את התוכנית". סדון אומרת בגאווה: "אני המנהלת הראשונה שהיא אישה וגם הצעירה ביותר שניהלה את התוכנית".
לדבריה, דווקא העובדה שהמסרים מועברים על ידי בני נוער היא שעשויה לעשות את ההבדל. "כשמבוגרים אומרים שוב ושוב 'אסור לעשן', הרבה פעמים זה יוצר דווקא התנגדות. בני נוער יודעים איך לדבר עם בני גילם, באיזו שפה לפנות אליהם ואיך להעביר את המסר בלי להטיף. המטרה היא להפוך אותם לשגרירי בריאות. הם לא רק לומדים את החומר, אלא גם חושבים איך להנגיש אותו לחברים שלהם בצורה שתעורר שיח אמיתי".
היוזמה יוצאת לדרך על רקע דוח שר הבריאות, חיים כץ, על סוגיית העישון בישראל לשנת 2025. לפי הנתונים, ניתן לייחס לעישון כ-12,386 מקרי מוות בישראל בשנה - כ-23 אחוזים מכלל מקרי המוות במדינה וכ-33 מקרי מוות ביום בממוצע. הדוח מציג גם מגמה מדאיגה בקרב בני נוער: לראשונה, שיעור התלמידים שהתנסו בסיגריה אלקטרונית היה גבוה משיעור המתנסים בסיגריה רגילה. כ-20 אחוזים מהתלמידים בישראל דיווחו שהתנסו בסיגריה אלקטרונית, לעומת כ-19 אחוזים שהתנסו בסיגריה רגילה, וכ-17 אחוזים מהתלמידים דיווחו שעישנו סיגריה אלקטרונית לפחות פעם אחת בחודש האחרון.
בנוסף, בתחילת אוגוסט נכנסה לתוקף, לראשונה בישראל, החובה להציג אזהרות בריאות גרפיות על אריזות של מוצרי עישון, לצד האזהרות המילוליות - צעד שעליו בירכו גם באגודה למלחמה בסרטן.
על רקע נתונים אלה נולדה התוכנית "שואפים לחיים", המבקשת לשנות את כללי המשחק בתחום מניעת העישון בקרב בני נוער. התוכנית מתקיימת בשותפות של קואליציית Lung Ambition ואסטרהזניקה, קרן רש"י, בית יציב, פארק קרסו למדע ומנהיגות מדעית.
"יצירת שינוי אמיתי בהרגלי בריאות אינה מתרחשת בעקבות מפגש חד פעמי. לכן בנינו את 'שואפים לחיים' כתוכנית רב שנתית ורב שלבית, שמלווה את בני הנוער מתהליך הלמידה והחשיפה לידע מדעי, דרך חקר והתנסות, ועד להובלת סדנאות ופעילות בקהילה", אומרת טל קופפרשמיד, מנהלת אחריות תאגידית, המובילה את המיזם מטעם אסטרהזניקה.
פרופ' יאיר בר, אונקולוג בכיר העומד בראש היחידה לגידולי ריאה במרכז חוסידמן לרפואת הסרטן בשיבא, מוביל מחקרים רבים בתחום סרטן הריאה ונמנה עם מובילי היוזמה, סיפר במהלך המפגש עם בני הנוער כי אם הדבר היה תלוי בו הוא היה מוציא את מוצרי העישון והאידוי מחוץ לחוק.
פרופ' בר הסביר לבני הנוער כי נזקי העישון אינם מתחילים רק ביום שבו מאובחנת מחלה. כבר בטווח הקצר הניקוטין מהווה גורם ממכר חזק, והעישון פוגע בכושר הגופני וביכולת המאמץ. ההתמכרות משלבת תלות פיזיולוגית בניקוטין עם הרגלים חברתיים והתנהגותיים שקשה לשבור. מבחינה פיזיולוגית, עישון סיגריה אינו 'מרגיע', אלא גורם לעליית הדופק ולחץ הדם; הרושם של הרגעה הוא למעשה מענה להתמכרות שמתפתחת.
עוד אמר כי "מחלות סרטן, לב וריאה עשויות להתפתח במשך שנים ולעיתים במשך עשורים. לכן, צעירים עלולים לפרש את היעדר התסמינים כהוכחה לכך שהכל בסדר, בזמן שהנזק כבר מתחיל להצטבר".
פרופ' בר הדגיש כי מטרת המפגש אינה רק להזהיר את בני הנוער, אלא לתת להם ידע מדעי, לחזק את יכולת הבחירה שלהם ולהעניק להם כלים להשפיע גם על חבריהם.
פרופ' דריו פרייס, מומחה ברפואת ילדים וברפואת ריאות ילדים ומנהל מחלקת ילדים ד' במרכז שניידר לרפואת ילדים מבית קבוצת כללית, הסביר כי מוצרי האידוי רחוקים מלהיות תמימים. לדבריו, רבים מהם מכילים ריכוזים משמעותיים של ניקוטין, העלולים להוביל להתמכרות מהירה, במיוחד בקרב בני נוער. "הצבעים, הטעמים והעיצוב הטכנולוגי אולי יוצרים תחושה שמדובר במוצר בטוח יותר, אבל בפועל המשתמשים שואפים תרסיס שעלול להכיל ניקוטין וחומרים נוספים המזיקים לבריאות", אמר.
את הסיור ליוותה גם ד"ר מור מושקוביץ, מנהלת השירות לגידולי חזה במרכז דוידוף בבלינסון.
אחת מבנות הנוער שמשתתפת בתוכנית תיארה את המציאות היומיומית שבה בני נוער מתמודדים עם ההתמכרות: "חברה שלי אוהבת להגיד, 'אני יכולה להפסיק מתי שבא לי', ואני אומרת לה: אוקיי, בהצלחה". משתתף נוסף סיפר: "אנחנו דור שגדל לתוך מלחמות, אזעקות וחוסר ודאות. הרבה בני נוער מחפשים דרך להירגע, והוייפ נראה כמו פתרון מהיר. בתוכנית הבנו שהאתגר הוא למצוא דרכים אחרות להתמודד עם הלחץ, בלי להיות תלויים בניקוטין".
במהלך השנה יפעילו המשתתפים תחנות אינטראקטיביות בפסטיבל מדע למשפחות, יעבירו סדנאות וימי שיא בבתי ספר וישתתפו בעבודות חקר מדעיות. הסיורים בבתי החולים הם רק פעימה אחת בתוכנית שנתית רחבה, המבוססת על מסע של חשיפה, למידה, חוויה, חקר והשפעה. התוכנית מבקשת להגיע באופן ישיר לכ-4,000 בני אדם, ובהם לפחות 1,000 בני נוער, וליצור שינוי בידע, בעמדות ובנכונות להתחיל לעשן או להמשיך להשתמש במוצרי ניקוטין.