סלומון מדמון הורשע היום (רביעי) ברצח חתנו, יוסף יוספיה לאחר שכלתו נפרדה מבנו. השופט עודד מאור סיכם את הטרגדיה המשפחתית: "המשפט אינו יודע לפענח את נבכי נפשו של אדם. אין בידו להשיב את הגלגל לאחור, לרפא את השבר או להעניק נחמה למי שאיבדו את היקר להם".
בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר על מדמון מאסר עולם, בגין רצח בנסיבות מחמירות.
הרכב השופטים, בראשות השופט יוסי טופף ולצדו השופטים עודד מאור ומעין בן ארי, קבע כי מאסר העולם יחושב מיום מעצרו של מדמון, 18 ביוני 2022. בנוסף הוטלו עליו 12 חודשי מאסר על תנאי בגין עבירת נשק מסוג פשע וחמישה חודשי מאסר על תנאי בגין עבירת נשק מסוג עוון או איומים. התנאים יחולו למשך שלוש שנים ממועד שחרורו, ככל שמאסר העולם ייקצב והוא ישוחרר בעתיד. מדמון חויב גם לשלם 150 אלף שקלים לארבעת ילדיו של יוספיה.
יוספיה תואר בגזר הדין כאיש משפחה אהוב, בעל, אב לארבעה וסב לנכדים. מדמון ויוספיה לא היו זרים. הם היו מחותנים וסבים לשני נכדים משותפים. אלא שקשר הנישואים שחיבר בין המשפחות הפך, לאחר שהתערער, לרקע למעשה הרצח. לפי בית המשפט, יוספיה נרצח משום שתמך בבתו לאחר שנישואיה לבנו של מדמון נקלעו למשבר, ולא פעל למנוע את הפרידה כפי שמדמון ציפה ממנו.
"לא הייתה זו התפרצות רגעית או תגובה ספונטנית", קבע בית המשפט. "הנאשם גיבש החלטה להמית את המנוח, תכנן את המעשה, שקל את צעדיו והוציא את החלטתו אל הפועל".
מדמון הורשע ב-23 ביוני 2026, לאחר שמיעת עדים והצגת ראיות, ברצח בנסיבות מחמירות, בנשיאת אקדח, מחסנית ותחמושת שלא כדין ובעבירת איומים. במרכז הפרשה עמדה פרידתם של מינה יוספיה, בתו של הנרצח, ורועי מדמון, בנו של הנאשם. השניים הם הורים לשני ילדים, נכדיהם המשותפים של שני הסבים.
כחודש וחצי לפני הרצח עזבה מינה את הבית שבו התגוררה עם רועי, ויחד עם שני ילדיהם עברה לדירת הוריה ברחוב הרי גלעד 9 ברמת גן. מדמון התקשה להשלים עם הפרידה ועם ההליך המשפטי שהתפתח בין בני הזוג. הוא ראה ביוספיה אחראי ישיר לנתק בין המשפחות, ובפרט לנתק שנוצר בין בנו לבין ילדיו, בין היתר משום שיוספיה אפשר לבתו ולנכדיו להתגורר בביתו.
במהלך יוני 2022 שלח מדמון ליוספיה שורת הודעות וואטסאפ בשעות הלילה המאוחרות. ב-7 ביוני, בשעה 01:38, כתב לו: "כל הכבוד אתה מתפלל ובו בזמן הורס משפחות. נשבע בקברות הורי, אתה תשלם". יוספיה נמנע מלהשיב להודעות, ובית המשפט קבע כי שתיקתו הגבירה את כעסו, תסכולו ומרירותו של מדמון.
יומיים לאחר מכן, בשעה 03:05 לפנות בוקר, כתב לו מדמון: "בשם השם, איך אתה חי עם זה". כחצי שעה לאחר מכן שלח את המילים "שקר החן", ובהודעה נוספת כתב: "תמיד התעלמתי מהאזהרות למען שלמות משפחת ילדינו, תמיד ויתרתי". בית המשפט קבע כי ההודעות העידו על הלך רוח טעון ועוין, וכי המילים "נשבע בקברות הורי, אתה תשלם" היו איום מובהק שנועד להטיל פחד ומורא על יוספיה.
בחקירותיו אישר מדמון כי ביקש להפחיד את יוספיה, שאותו תיאר כ"פחדן" שניתן להפעיל עליו לחץ. העובדה שיוספיה לא פנה למשטרה, משום שלא רצה להחריף את הסכסוך, לא שינתה את קביעת בית המשפט כי מדובר באיום פלילי.
הנסיעה לחדרה, האקדח וההמתנה מחוץ לבית
בבוקר שבת, 18 ביוני 2022, סמוך לשעה 07:30, התקשר מדמון לחברו הוותיק הרצל שמאמי וביקש להיפגש עמו בדחיפות. כרבע שעה לאחר מכן יצא מביתו בפתח תקווה ונסע לחדרה. בגינה הסמוכה לביתו של שמאמי ביקש ממנו מדמון למסור לו אקדח, שלפי דבריו נועד "להפחיד" את יוספיה. שמאמי נענה לבקשה, חזר לביתו או למקום סמוך ושב לגינה עם אקדח חצי אוטומטי מסוג STAR, מתוצרת ספרד ובקליבר 22LR. הוא מסר למדמון את האקדח, מחסנית ובה כדורים וקופסת מתכת שהכילה 38 כדורים נוספים.
לאחר המפגש נסע מדמון ישירות מחדרה לרמת גן, כשהאקדח והתחמושת ברכבו. סמוך לשעה 10:12 הגיע לרחוב הסמוך לבניין מגוריו של יוספיה. מצלמות האבטחה תיעדו אותו מחנה את רכבו בנסיעה מבוקרת לאחור ומתעכב לידו במשך כשש דקות.
בזמן הזה פתח מדמון את תא המטען, הוציא שקית שבה היו האקדח והמחסנית והשאיר את קופסת הכדורים הנוספים בתא הכפפות. לאחר מכן לקח את השקית וצעד לעבר הבניין.
באותו זמן חזר יוספיה מתפילת הבוקר בבית הכנסת עם שכנו, מרדכי מונצרי. השניים עמדו בלובי והמתינו למעלית. מדמון דפק על דלת הזכוכית בכניסה, והשכן פתח לו. הוא נעמד לצד יוספיה ומונצרי ליד המעליות, אמר ליוספיה "באתי לראות את הילדים" ולחץ על כפתור המעלית. כשהמעלית הרגילה הגיעה, מדמון ויוספיה נכנסו אליה לבדם ועלו לקומה השישית, שבה התגוררה משפחת יוספיה. במהלך העלייה התפתח ביניהם דין ודברים סביב מצבו של רועי והסכסוך המשפחתי.
בתוך שניות מרגע יציאתם מהמעלית, הוציא מדמון את האקדח מהשקית, הכניס לתוכו את המחסנית הטעונה, דרך את הנשק וירה ביוספיה שש פעמים מטווח קצר. היריות פגעו בפניו ובפלג גופו העליון וגרמו לפציעות קטלניות. יוספיה התמוטט ליד המעלית ומת בתוך דקות.
השכנים העידו ששמעו את היריות ואת זעקותיו של יוספיה לעזרה. לפי הכרעת הדין, זעקותיו נשמעו גם לאחר היריות הראשונות, אך מדמון המשיך לירות. בית המשפט קבע כי הדבר הוכיח את נחישותו להשלים את מעשה ההמתה. השכן, שעלה באותו זמן במעלית השבת, סיפר כי כבר כשהגיע לקומה ה-15 שמע את היריות והזעקות מהקומות שמתחתיו. עדותו חיזקה את המסקנה שמדמון פתח באש כמעט מיד עם הגעתו לקומה השישית.
הבת פתחה את הדלת, הסבתא משכה אותה פנימה, בתוך הדירה שהו באותה עת לאה, רעייתו של יוספיה, בתם מינה ושני ילדיה הקטינים. הם שמעו את היריות ואת קריאות המצוקה מחוץ לדלת.
בדבריו האחרונים לבית המשפט הקריא מדמון מן הכתב וביקש סליחה ממשפחת יוספיה ומבני משפחתו. הוא אמר כי הוא מתייסר מדי יום בכלא, חושב על המעשה שביצע ועל הנזק שגרם, ותיאר את עצמו כאדם שהיה לאורך חייו "איש של נתינה". לדבריו, הוא הסכים לשלם פיצוי גבוה בתקווה לסייע למשפחה להשתקם.
מדמון הוסיף כי אינו מרחם על עצמו, ביקש סליחה מאשתו וממשפחתו על החורבן האישי והכלכלי שנגרם להם, וציין כי באוקטובר ימלאו לו 75. עם זאת, בית המשפט קבע כי גם במעמד החרטה המשיך מדמון לייחס את מעשיו לשכרות, ולכן נוצר הרושם כי הוא עדיין אינו מקבל אחריות מלאה. הרכב השופטים, בראשות השופט יוסי טופף ובהשתתפות השופטים עודד מאור ומעין בן ארי, קבע כי שלוש העבירות, הרצח, עבירות הנשק והאיומים, הן מסכת עבריינית אחת. בשל הרשעתו ברצח בנסיבות מחמירות, הוטל עליו מאסר עולם חובה, ללא תוספת מאסר בפועל בגין יתר העבירות.
לצד מאסר העולם הוטלו עליו 12 חודשי מאסר על תנאי, שיופעלו אם בתוך שלוש שנים מיום שחרורו יעבור עבירת נשק מסוג פשע, וחמישה חודשי מאסר על תנאי אם יעבור עבירת נשק מסוג עוון או עבירת איומים. בית המשפט הסביר כי התנאים נועדו להרתיעו אם מאסר העולם ייקצב והוא ישוחרר בעתיד.
עוד חויב מדמון לשלם פיצוי כולל בסך 150 אלף שקל לארבעת ילדיו של יוספיה בתוך 45 ימים. תקופת מאסר העולם תחושב מיום מעצרו, 18 ביוני 2022. השופט עודד מאור הוסיף דברים משלו וכתב: "ישנם מקרים שבהם ניצב בית המשפט בפני מעשה שאין בכוחו של ההיגיון האנושי ליישבו. כזה הוא המקרה שלפנינו, סבא שרצח סבא אחר".
לדבריו, ניתן לייחס את הרקע למעשה לקושי של מדמון להשלים עם פרידת כלתו מבנו, אך אין בכך הסבר שמניח את הדעת. "בני משפחתו של המנוח, כמו גם בני משפחתו של הנאשם, ימשיכו, מן הסתם, לשאת עמם את השאלה הקשה מכולן, למה? זוהי שאלה שבמקרים כגון אלה אין למשפט תשובה עליה".
"המשפט אינו יודע לפענח את נבכי נפשו של אדם", הוסיף השופט מאור. "אין בידו להשיב את הגלגל לאחור, לרפא את השבר או להעניק נחמה למי שאיבדו את היקר להם. תפקידו צנוע יותר, אך חיוני: לברר את העובדות, לקבוע אחריות ולהשית את העונש הראוי על המעשה שנעשה". את דבריו חתם בתקווה כי בני המשפחה ימצאו עם השנים כוח בזיכרונות, בילדים ובדורות ההמשך: "המשפט יכול לעשות צדק כמיטב יכולתו, אך אין הוא יכול למחות את הדמעות או להשיב את אשר אבד".