בית המשפט המחוזי מרכז-לוד גזר היום (רביעי) עונש של 21 שנות מאסר בפועל לצד מאסר על תנאי ופיצוי בסך 200 אלף שקלים על ברכאת אבו עסה אשר הורשע בביצוע עבירות אינוס בנסיבות מחמירות, התעללות בקטין והתפרצות. הרכב השופטים שקבע את גזר הדין: רות לורך, דבורה עטר ועמי קובו. לדיון הגיע גם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר.
הנאשם אשר עבד באתר בנייה הנמצא מול ביתה של המתלוננת, הגיע למקום בשעת לילה מאוחרת והתפרץ לביתה בקומה השנייה של בניין מגורים בעיר גדרה. הוא התנפל עליה, הטיל אותה על הרצפה, קשר את ידיה, את רגליה ואת עיניה באמצעות סרט דביק שהצטייד בו מראש. כל זאת כאשר בנה בן השנתיים עומד בסמוך בוכה וזועק. הנאשם הוביל את המתלוננת לחדר, השכיבה על הרצפה בעוד בנה הפעוט ניצב לידה ומוסיף לבכות. הנאשם איים עליה שירצח אותה, הוציא את הפעוט מהחדר, ואנס אותה בעודה ממררת בבכי. לאחר מכן, הביא את הפעוט והניחו ליד המתלוננת. הנאשם הלך למטבח, לקח בקבוק בירה ושתה ממנו. באותה עת התעורר בנה בן ה-4 של המתלוננת, אשר התיר אימו הכפותה באמצעות סכין, והנאשם נמלט מהמקום.
בית המשפט הדגיש כי את החומרה החריגה במעשי הנאשם וכך שמדובר באירוע מתמשך ומבעית, בו בעת שילדיה הקטינים של המתלוננת שהו בבית, ביצע בה הנאשם עבירת האינוס תוך התעללות במתלוננת וגרימת חבלה. האלימות שנקט נגד המתלוננת לעיני בנה הפעוט מהווים התעללות בו ומחמירים את חומרת המעשים. חומרה נוספת עולה מאיומיו והטלת האימה על המתלוננת אשר חששה לחייה ולחיי ילדיה לפני ובמהלך אינוסה, כמו גם הפריצה באישון לילה לבית המתלוננת, מקום שאמור להיות בטוח עבורה ועבור ילדיה.
בית המשפט פנה בגזר הדין למתלוננת, אשר חוותה פגיעה מטלטלת וקשה מנשוא, ועד היום היא מתמודדת עם ההשלכות הקשות של מעשי הנאשם עליה ועל ילדיה, אובדן תחושת הביטחון הבסיסי בביתם מבצרם, ופגיעות רגשיות ותפקודיות. נדרשו לה כוחות ותעצומות נפש לעמוד בבית המשפט ולהעיד על הפגיעה הקשה שחוותה, ובית המשפט הביע תקוותו כי עם תום ההליך הפלילי, תמצא כוחות לשיקומה ולשיקום ילדיה.
דודתה של הקורבן אמר היום בבית המשפט: "גזר דין מושלם, אבל היה צריך לקבל גם גזר דין מוות. כי הוא נקרא מחבל, שבא בכוונת תחילה להרוס ולאנוס. גמר ילדים, ילדים שלא מתפקדים וצריכים טיפולים והכל, ומגיע לו גזר דין מוות". כשנשאלה איך הקורבן הרגישה הבוקר, השיבה: "נורא. היא לא יודעת מה זה לישון כבר שלוש שנים, זה לא היום, זה שלוש שנים ללא שינה. עם כל מה שהטיחו בה, ועם העורך דין שלו שהוציא אותה מפלצת, אבל תודה לשם, יש בורא עולם. ואנחנו מאמינים רק בו. תודה לכם".
לפי הכרעת הדין, כבר בערב שלפני התקיפה יצא אבו עסה מביתו שבתל שבע ונסע לגדרה. הוא החנה את רכבו סמוך לבניין שבו התגוררה המתלוננת, ולאחר שעות המתנה שב אל המקום כשהוא מצויד מראש בכפפות, כובע קפוצ'ון, כיסוי פנים ושני גלילי סרט דביק עבה. בשעה 2:22 לפנות בוקר טיפס דרך המרפסת ונכנס לדירה דרך חלון שלא היה נעול.
באותה שעה ישנה האם עם שלושת ילדיה, בני שנתיים, ארבע וחמש. היא התעוררה כדי להניק את בנה הפעוט, שמעה רעשים מכיוון הסלון והמטבח ויצאה לבדוק מה מקורם כשהילד בזרועותיה. ברגע שהבחינה בפורץ החלה לצעוק לעזרה, אך בתוך שניות הוא הסתער עליה, חסם את פיה ואיים: "תשתקי או שאני הורג אותך". היא נאבקה בו, נשכה את ידו וניסתה להרעיש כדי שהשכנים ישמעו, אך הוא הפיל אותה לרצפה, הטיח את ראשה ברצפה עד ששברה שן ונחבלה בשפתה, וכפת את ידיה, רגליה, עיניה ופיה באמצעות סרט הדביק שהביא עמו. כל אותה עת בנה הפעוט עמד לידה ובכה ללא הפסקה.
תחילה ניסתה לשכנע את עצמה שמדובר בפורץ שבא לגנוב. היא אף הראתה לו היכן נמצא הכסף בבית, בתקווה שייקח אותו ויעזוב. אלא שלפי הכרעת הדין, מהר מאוד התברר שמטרתו הייתה אחרת לחלוטין. הוא הוביל אותה כשהיא כפותה אל הממ"ד, השכיב אותה על הרצפה והמשיך לשאול היכן הכסף והטלפון הנייד שלה. כשניסתה לזחול לעבר הדלת כדי להימלט, הוא שב לחדר ואיים שירצח אותה.
לאחר מכן הוציא את הפעוט מהממ"ד, סגר את הדלת והחל לבצע בה עבירות מין. תחילה ליטף את גופה והחדיר אצבעות לאיבר מינה. אחר כך יצא למטבח, נטל סכין ובקבוק שמן, חזר אליה, חתך את סרט ההדבקה שקשר את רגליה בלבד, הותיר את ידיה, עיניה ופיה קשורים, שימן את איבר מינה ואנס אותה עד שהגיע לפורקן, בזמן שהיא בוכה, מייבבת ומתחננת שיניח לה.
גם לאחר שסיים את האונס, כך נקבע, הוא לא מיהר להימלט. הוא אמר למתלוננת כי הוא "הולך לאכול", יצא למטבח, פתח את המקרר, הוציא בקבוק בירה ושתה ממנו. כשבנה בן הארבע התעורר ושאל אותו היכן אמו, שוחח עמו בקצרה ורק לאחר מכן נמלט מהדירה דרך המרפסת. לפני שעזב הסיר את הסרט מפיה של המתלוננת ואמר לה: "יש לך ילדים גדולים, תקראי להם והם יעזרו לך".
בנה בן הארבע מצא את אמו כשהיא קשורה בממ"ד. היא ביקשה ממנו להביא סכין מהמטבח. הילד הצליח לחתוך את הסרטים ששחררו את אמו ואף נפצע בידו במהלך הניסיון. רק לאחר שהשתחררה הצליחה להזעיק עזרה.
המטרה לא הייתה גניבה - אלא עבירת מין מתוכננת מראש
מיד לאחר מכן שלחה הודעות לחברתה, לעורכת דינה ולקרובי משפחתה, ובהמשך כתבה גם בקבוצת הווטסאפ של הבניין: "כן, פרצו לי לבית. ניסיתי להתעמת איתו. הוא קשר אותי בכל הגוף ליד הבן הקטן שלי. אחרי שהסתובב בכל הבית חזר ואנס אותי", בהמשך דפקה על דלת השכן, סיפרה לו כי נאנסה, והוא הזעיק את המשטרה ואת מד"א.
תחילה סברו החוקרים כי מדובר בהתפרצות שהסתבכה, אולם כבר בשלבים הראשונים של החקירה הבחינו שמשהו אינו מתיישב עם התרחיש הזה. למרות שבבית היו כסף, טלפון נייד, מחשב נייד ותכשיטים, הפורץ לא לקח דבר. לפי עדויות בני המשפחה, הוא אף אמר למתלוננת: "אני משאיר לך את הכסף". החוקרים הבינו כי המטרה לא הייתה גניבה, אלא עבירת מין שתוכננה מראש.
בשל חומרת האירוע הועברה החקירה מתחנת יבנה ליחידה המרכזית של מחוז מרכז. פריצת הדרך הגיעה לאחר שבדיקות המעבדה העלו התאמה מלאה בין פרופיל ה-DNA שנמצא בתאי הזרע שנדגמו מגופה של המתלוננת לבין פרופיל ה-DNA של אבו עסה. תחילה לא נמצאה התאמה במאגר הארצי, אולם חיפוש משפחתי הוביל לקרוב משפחה של הנאשם, ובהמשך נדגם אבו עסה עצמו ונמצאה התאמה מלאה.
בהכרעת הדין קבעו השופטים כי מדובר בראיה מדעית בעלת עוצמה גבוהה במיוחד. מומחי המז"פ העידו כי ההסתברות שאדם אחר הוא מקור ה-DNA זעירה ביותר, וכי גם טענות ההגנה בנוגע לקרבת המשפחה ולמאפייני האוכלוסייה הבדואית אינן מטילות ספק בממצאים. השופטים קבעו כי לא הוצגה כל חוות דעת שסתרה את מסקנות מומחי המדינה.
לראיית ה-DNA נוספו ראיות נסיבתיות נוספות, ובהן איכוני הטלפון הנייד, תיעוד נסיעת רכבו של הנאשם, וממצאים נוספים שחיזקו את הקביעה כי הוא היה בזירה בזמן האירוע. בית המשפט קבע כי מכלול הראיות מוביל למסקנה אחת ויחידה, מעבר לכל ספק סביר, שלפיה אבו עסה הוא שביצע את המעשים.
השופטים העניקו אמון מלא בעדות המתלוננת וקבעו כי הייתה עקבית, קוהרנטית, מפורטת ואותנטית. לדבריהם, היא לא ניסתה להפריז בתיאוריה, הקפידה להבחין בין מה שחוותה בעצמה לבין מה שהסיקה, ותיארה את הטראומה שעברה באופן מהימן. עוד ציינו כי גרסתה נתמכה בשורת ראיות חיצוניות, ובהן עדויות השכנים, ההודעות ששלחה מיד לאחר האירוע, תיעוד מצלמות הגוף של השוטרים, הממצאים הרפואיים והחבלות שתועדו על גופה.
גם בני המשפחה תיארו את ממדי הטראומה. קרובת משפחתה של המתלוננת סיפרה כי "זו הייתה שעה של גיהנום. הוא קשר לה את הידיים, הרגליים, העיניים והפה. הילד בכה וצרח, והוא איים שירצח אותה. היא רק התחננה שלא יפגע בילדים". לדבריה, לאחר שסיים את האונס "הוא הלך למקרר ושתה בירה. היה בבית מחשב נייד, טלפון וכסף והוא לא לקח כלום. הוא אמר לה: 'אני משאיר לך את הכסף'".
עוד סיפרה כי גם שנים לאחר האירוע השלכותיו עדיין מלוות את הילדים. "היא מרוסקת נפשית. הילדים בטראומה. בן הארבע לא מפסיק להגיד איזה עיניים רעות היו לו. הקטן בכלל לא מדבר על זה, אבל כל הזמן מראה ידיים קשורות מאחורי הגב, עיניים סגורות ופה סגור".
הבוקר, יותר משלוש שנים לאחר אותו לילה, צפוי בית המשפט המחוזי מרכז בלוד לקבוע את עונשו של אבו עסה, לאחר שכבר הרשיע אותו פה אחד בכל העבירות שיוחסו לו: אינוס בנסיבות מחמירות, התפרצות לבית מגורים והתעללות בקטין.