בין החיוכים למציאות: המבחן האמיתי של פגישת נתניהו וטראמפ

ראש הממשלה בנימין נתניהו יצא מהבית הלבן כשהוא משדר שביעות רצון מלאה. "פגישה מצוינת", הגדיר אותה, וגם בפמלייתו הקפידו להציג תמונה של תיאום מלא עם ממשל טראמפ. אלא שמאחורי החיוכים, המחמאות והכימיה האישית בין שני המנהיגים מסתתרת מציאות מורכבת בהרבה - כזו שתיבחן לא לפי התמונות מהחדר הסגלגל, אלא לפי ההחלטות שיתקבלו בשבועות הקרובים.

בלי שנדרש להשיב לשאלות עיתונאים, וכשהוא מלווה בצוותו, יצא נתניהו מהחדר הסגלגל והקליט את סרטון הסיכום שלו. הוא הדגיש פעם אחר פעם עד כמה הפגישה הייתה מוצלחת. "סיימתי עכשיו פגישה מצוינת עם הנשיא טראמפ. כשאני אומר מצוינת - זה לא מן השפה ולחוץ", אמר. לדבריו, הייתה בין השניים "שותפות מלאה", "תמיכה הדדית" ו"הבנה על היעד המשותף" - ובראשו הבטחת העובדה שלאיראן לא יהיה נשק גרעיני, לצד יעדים נוספים.

גם התדרוך שהעניקה ראש מערך ההסברה, ציפי חוטובלי, לכתבים שהתלוו לביקור נשמע באותו קו. היא דיברה על "תיאום מלא" בין ירושלים לוושינגטון, על הבנה משותפת של היעדים ועל פגישה שהתנהלה באווירה "מצוינת" ו"חמה". לדבריה, המוקד העיקרי של הדיון היה הסוגיה האיראנית, ולצדה עלתה גם האפשרות להרחיב את הסכמי אברהם.

חוטובלי אף שיתפה אנקדוטה מהפגישה. כשנתניהו אמר כי הסנאטור לינדזי גרהאם הוא "החבר מספר אחת של ישראל", טראמפ חייך ותיקן אותו: "לא, אני החבר מספר אחת של ישראל. לינדזי הוא מספר שתיים".

אין ספק שהכימיה האישית בין שני המנהיגים קיימת. טראמפ לא הסתיר לאורך השנים את הערכתו לנתניהו, ולא פעם אף השווה בין ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו לבין משפטו של ראש הממשלה בישראל. מבחינתו, שניהם מנהיגים שנאלצים להתמודד עם מערכות שלדבריו מתייחסות אליהם באופן בלתי הוגן.

אבל כאן בדיוק צריך לעצור. קל להיסחף אחר התמונות, החיוכים וההצהרות, אלא שהמדיניות האמריקנית אינה נקבעת רק על בסיס היחסים האישיים בין טראמפ לנתניהו. הפגישה גם לא עמדה במבחן של מסיבת עיתונאים משותפת, שבה ניתן היה לשאול את הנשיא האמריקני שאלות ישירות ולהבין כיצד הוא עצמו מפרש את הסיכומים. התשובות הללו עוד עשויות להגיע בהמשך.

טראמפ אמנם נוטה לרכז בידיו את קבלת ההחלטות, אך אינו פועל בחלל ריק. סביבו נמצאים סגן הנשיא, שיחסו לישראל צונן יותר, חברי הקבינט, יועצי הביטחון הלאומי, מחלקת המדינה, הפנטגון ואנשי המקצוע שבוחנים את המזרח התיכון דרך מכלול רחב של אינטרסים אמריקניים. ברקע נמצאות בחירות אמצע הקדנציה, מחירי האנרגיה, הרצון לייצב את האזור לאחר המלחמה מול איראן, המגעים מול לבנון וסוריה, שיקום רצועת עזה והשאיפה להרחיב בעתיד את הסכמי אברהם.

במילים אחרות, גם אם טראמפ ונתניהו נהנים מכימיה מצוינת, המדיניות האמריקנית תיקבע בסופו של דבר לפי האינטרס האמריקני. כבר ביממה שקדמה לפגישה ניתן היה לראות כי היחסים הקרובים אינם מבטלים חילוקי גישות ואי-נוחות בין הצדדים.

שעות לפני שנתניהו הגיע לבית הלבן נשאל טראמפ בריאיון לפוקס ניוז על דיווחים שלפיהם ראש הממשלה מתכוון להציג בפניו מידע מודיעיני חדש על פעילות איראנית באתר "הר המכוש". ראש מערך ההסברה חוטובלי הכחישה לאחר מכן את הדיווח ואמרה כי האתר כלל לא עלה בפגישה.

טראמפ השיב אז באופן חד: "אני לא צריך שביבי יספר לי את זה. ביבי אומר לי את זה משום שהוא רוצה שאמשיך להיות מעורב. יש לנו את היכולות הטובות ביותר בעולם בזכות חיל החלל. יש לנו את המצלמות הטובות ביותר בעולם שמכוונות לאזור. אנחנו יודעים בדיוק מה קורה. שמעתי את ביבי מכריז על זה ואמרתי לעצמי: למה שלא פשוט יגיד לי? האם באמת צריך להכריז על זה בפני כל העולם? אני יודע בדיוק מה מתרחש באתר 'הר המכוש'".

הדברים לא נאמרו במקרה. הם שיקפו את רצונו של טראמפ להבהיר כי ארצות הברית אינה זקוקה ללחץ פומבי או להצגת מודיעין מצד ישראל כדי לקבל את החלטותיה. הנשיא ביקש להזכיר כי גם כאשר שיתוף הפעולה עם נתניהו הדוק, הוא זה שקובע את סדר היום האמריקני. זו גם הסיבה שכדאי להמתין לפני שמכריזים על הצלחת הביקור.

זו אינה הפעם הראשונה שבה נתניהו יוצא מהחדר הסגלגל בתחושת סיפוק. גם הפעם, בהצהרות הפומביות, בתדרוכים הרשמיים ובשיחות שקיימו גורמים ישראלים, המסר היה אחיד: הפגישה הייתה מצוינת, האווירה הייתה חמה והתיאום מלא. אלא שגם בעבר היו מקרים שבהם התחושה בירושלים הייתה אופטימית מאוד, ורק לאחר ימים או שבועות התברר כי המסרים שעלו מסביבתו של טראמפ, או הצעדים שנקט הממשל בפועל, היו מורכבים בהרבה.

בסופו של דבר, לא התמונות מהחדר הסגלגל יקבעו אם הפגישה הייתה הצלחה. השאלות האמיתיות הן מה יקרה מכאן והלאה: האם תירשם התקדמות בסוגיה האיראנית, או שמא בפגישה תואמה תקיפה משולבת נוספת נגד איראן? האם תחול תזוזה בזירה הסורית והלבנונית? והאם יבשילו מהלכים אזוריים נוספים?

התשובות לא יינתנו בסרטון הסיכום של נתניהו. הן יגיעו בהחלטות שיתקבלו בימים ובשבועות הקרובים. רק אז ניתן יהיה לדעת אם זו הייתה פגישה היסטורית שהובילה לשינוי מדיני של ממש - או עוד מפגש מוצלח בין שני מנהיגים שיודעים היטב להציג כלפי חוץ חזית של ידידות, גם כשהמציאות מאחורי הקלעים מורכבת הרבה יותר.