בן גביר התנגד, סמוטריץ' תמך: הקבינט אישר את הכנסת "מועצת השלום" לעזה

הקבינט המדיני-ביטחוני אישר היום (ראשון) את השקת שלב הפיילוט של התוכנית להכנסת "מועצת השלום" לרצועת עזה, כחלק ממהלך רחב יותר להשבת השירותים הבסיסיים, הסיוע ההומניטרי והקמת תשתיות אזרחיות באזורים שאינם נמצאים בשליטת חמאס.

במהלך הדיון בקבינט המדיני-ביטחוני, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' תמך במהלך, בעוד השר לביטחון פנים איתמר בן גביר התנגד לו.

על פי התוכנית שאושרה, השלב הראשון ייצא לדרך באזור רפיח. במסגרת המיזם יוקמו מבנים זמניים שישמשו למגורי תושבים פלסטינים, לצד חידוש אספקת שירותים בסיסיים וסיוע הומניטרי. כל מי שיבקש להתגורר במתחמים יעבור הליך סינון ביטחוני קפדני, שנועד לוודא כי אינו משתייך לחמאס או לארגוני טרור אחרים.

במסגרת הדיון אישר הקבינט גם את הכנסת כוח הייצוב הבינלאומי לעזה, כחלק מהיערכות ליישום התוכנית בשטח.

בעקבות כך, גורם מדיני מסר כי האישור העקרוני לכניסת כוח הייצוב הבין-לאומי (ISF) לרצועת עזה נקבע בתוכנית 20 הנקודות של הנשיא טראמפ, שהובילה לשחרור כל החטופים. לדבריו, מדינת ישראל עומדת על העיקרון שצה"ל ימשיך להחזיק בקו הצהוב, ולא תהיה נסיגה כלשהי כל עוד חמאס לא יפורק כולו מנשקו והרצועה לא פורזה במלואה.

עוד הוסיף אותו גורם, כי הקבינט אישר היום מתן חסינות מכוח חוק "חסינויות לארגונים בין-לאומיים", ל-ISF, שיפעל בתיאום מלא עם צה"ל בתחומים שמעבר לקו הצהוב, בשטח שאינו בשליטת צה"ל. בפועל, כניסה של כל כוח מה-ISF תצריך אישור פרטני של ראש הממשלה, שר הביטחון ושר החוץ.

לשיטתו, הקבינט קבע כי ישראל היא זו שתאשר אילו מדינות יוכלו לשלוח לכאן כוחות. מדובר רק במדינות שיש לנו איתן הסכם שלום, ושאינן פועלות נגד מדינת ישראל או נגד בכיריה בזירה הבין-לאומית. הגורם המדיני ציין כי בשלב זה מדובר בכ-200 נציגים בלבד ממדינות ידידותיות, כמו אוגנדה ומרוקו.

בעקבות החלטת הקבינט לאשר את הכנסת מועצת השלום לעזה, תנועת עתיד לעוטף מסרה תגובה ובה דרשה מענה מהממשלה: "האם ההחלטה הזו הופכת את תושבי העוטף לבטוחים יותר? אם התשובה אינה חד-משמעית - אסור להתקדם".

לדברי התנועה, "כל תהליך של שיקום, הסדרה או מהלך מדיני חייב להתחיל רק לאחר שחמאס חדל להיות איום צבאי ושלטוני על מדינת ישראל. לא ייתכן שמדברים על "היום שאחרי", כשעדיין אין ודאות שהאיום של "אתמול" הוסר - תושבי העוטף לא מסתפקים בהבטחות ולא מוכנים לחזור ל-6 באוקטובר"

כל מתווה עתידי חייב לכלול מנגנוני פיקוח ובקרה אפקטיביים שיבטיחו את חופש הפעולה הביטחוני של ישראל, יכולת לדעת בזמן אמת מה מתרחש ברצועה וזיהוי מוקדם של כל ניסיון להתעצמות או להתארגנות מחודשת של גורמי טרור.

התוכנית שאושרה היום היא חלק ממאמץ רחב יותר שמקדמים ישראל, ארצות הברית וגורמים בינלאומיים לקראת "היום שאחרי" ברצועת עזה. בחודשים האחרונים מתקיימים מגעים בניסיון לגבש מנגנון אזרחי חלופי שיאפשר את ניהול החיים ברצועה באזורים שבהם חמאס לא ישלוט, תוך שמירה על מנגנוני פיקוח ובקרה שימנעו מארגון הטרור להשתלט מחדש על הסיוע והתשתיות.

במסגרת הדיונים נבחנו מודלים שונים של מעורבות בינלאומית, החל מניהול שירותים אזרחיים ועד להצבת כוחות ייצוב שיסייעו בשמירה על הסדר והביטחון באזורים שיועברו לאחריות אזרחית.

לפי גורמים המעורים בנושא, ראש הממשלה בנימין נתניהו דן בתוכנית כבר בשבוע שעבר בפגישה שקיים עם ניקולאי מלאדנוב, המשמש כנציג בכיר של מועצת השלום, ועם אריה לייטסטון, מיועציו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ.

בדיונים עלה גם ההקשר האזורי הרחב יותר. לדברי גורמים המעורים בפרטים, טראמפ הורה לאחרונה לעצור את התקיפות היומיות נגד יעדים איראניים, בהם באזור בנדר עבאס, במטרה לאפשר מרחב לדיפלומטיה. המשמעות, לפי אותם גורמים, היא שגם התוכניות למהלך צבאי רחב יותר נמצאות בשלב זה בהמתנה, כל עוד נמשך הניסיון לקדם פתרון מדיני.