התנועה לאיכות השלטון הגישה היום (ראשון) עתירה לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק נגד תיקון מס' 29 לחוק שירות ביטחון, שאושר במליאת הכנסת ב-17 לחודש האחרון, ומאריך את השירות הסדיר מ-30 חודשים ל-32 חודשים. העתירה מבקשת צו על תנאי שיורה לכנסת ולוועדת החוץ והביטחון לנמק מדוע לא יבוטל התיקון, לצד צו ביניים שיקפיא את כניסתו לתוקף עד להכרעה, ובקשה לקיום דיון דחוף.
התיקון חל על מי שהתגייס מיום 1.7.2024 ועד ליום 30.6.2029, ובכלל זה על חיילים שכבר משרתים כיום. חלקם משרתים קרוב לשנתיים והיו אמורים להשתחרר בעוד חודשים ספורים, לפי הדין שהיה בתוקף ביום גיוסם. בעתירה נטען כי מדובר בתחולה אקטיבית בעלת ממד רטרוספקטיבי, הפוגעת קשות בהסתמכותם של המשרתים ובאמונם ברשויות. התנועה מציינת כי התגמול הכספי שנקבע בחוק לחודשיים הנוספים, בשיעור 175% או 200% מדמי הקיום, מסתכם באלפי שקלים בודדים ואינו יכול לרפא פגיעה בזכויות יסוד כמו שוויון, חירות ואוטונומיה.
העתירה מציבה את התיקון בהקשר החקיקתי שבו נחקק. יומיים קודם לכן אישרה הכנסת את חוק הקפאת מעצרי העריקים, המעניק לחרדים שאינם מתייצבים לשירות חסינות מפני מעצר, חקירה ואכיפה פלילית, ואשר בג"ץ הקפיא למחרת בצו ארעי לצד צו על תנאי, בעקבות עתירה שהגישה התנועה. הדיון בעתירה זו קבוע ליום שלישי הקרוב. בעתירה מודגש כי שני החוקים אף נדונו בדיון משותף בוועדת החוץ והביטחון בחודש מאי, וכי הצירוף ביניהם יוצר מציאות שבה המדינה מסירה את האכיפה מעל ציבור אחד ומכבידה את הנטל על הציבור השני.
לשיטת התנועה, התיקון פוגע בשורה של זכויות חוקתיות, ובראשן הזכות לשוויון. הארכת שירותם של הנושאים בנטל, בעת שחובת הגיוס אינה נאכפת על עשרות אלפי חייבי גיוס מקרב הציבור החרדי, מעמיקה את ההפליה בין חייבי שירות ומנציחה את אי השוויון וההפליה בין דם לדם. זאת, באופן שלא עומד בתנאי פסקת ההגבלה שבחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ועל כן דין התיקון בטלות.
לטענת התנועה, הפגמים בתיקון עלו לאורך כל הליך החקיקה מפי גורמי המקצוע. המשנה ליועצת המשפטית לממשלה קבע כבר בשנת 2024 בהקשר דומה כי קיימת מניעה משפטית להכביד את נטל השירות על המשרתים בלי שננקטים צעדים ממשיים לצמצום אי השוויון, וכי הכבדת הנטל תוך התעלמות משאלת גיוס החרדים מהווה "פגם חוקתי ממשי".
עמדה זהה הוצגה מטעם הייעוץ המשפטי לממשלה גם בדיוני הוועדה בחודש האחרון. יו"ר הוועדה לשעבר, ח"כ יולי אדלשטיין, אמר בדיון כי אינו יודע להפריד בין הארכת השירות ובין גיוס החרדים. משרד האוצר, מצדו, ביקש לעגן מודל דיפרנציאלי שיאריך את השירות רק במערכים שבהם קיים צורך מבצעי מוכח, ולקצר את תקופת ההסדר. הכנסת בחרה בכל זאת בהסדר גורף, שתוקפו שלוש שנים והשלכותיו יימשכו עד שנת 2032.
העתירה נסמכת על נתונים שהציגו גורמי הביטחון עצמם. מפרוץ המלחמה נפלו 964 חיילים, 6,424 נפצעו ומתוכם 958 באורח קשה, וכ-300,000 חיילי מילואים נושאים את הנטל הביטחוני. על פי נתוני צה"ל, חסרים בכל מחזור גיוס כ-12,000 חיילים, מהם כ-7,500 לוחמים. נציגי הצבא הבהירו בוועדה כי הארכת השירות אינה סוגרת את הפער וכי אין תחליף להרחבת הגיוס בקרב הציבור החרדי. מזכיר הממשלה, עו"ד יוסי פוקס, הסביר בדיון כי מדובר בתיקון אחד בלבד שנועד לעבור לפני הבחירות, וכי הדיון בהארכה נוספת יתקיים לאחריהן.
עו"ד סתיו לבנה להב, מנהלת האגף המשפטי בתנועה לאיכות השלטון: "מדינת ישראל אומרת ללוחם שחזר משנתיים של מלחמה בכמה חזיתות: תישאר עוד חודשיים. ולמי שלא התייצב מעולם היא אומרת: אל תדאג, לא ייגעו בך. אין דם שערכו שונה מדם אחר, ואין חובה שחלה על ציבור אחד ופוסחת על אחר. השוויון בנטל אינו סיסמה - הוא חובה חוקית שבית המשפט העליון כבר קבע לפני שלושה עשורים. התנועה תמשיך במאבק המשפטי עד שדין אחד יחול על כולם".