ניתוח חדש של חברת פוינטס שהתפרסם היום (רביעי) מגלה כי מערכת הבחירות לכנסת ה-26 צפויה להביא עמה את גל "המצביעים החדשים" הגדול ביותר מאז קום המדינה. כ-595 אלף ישראלים בגילאי 22-18 צפויים להצביע לראשונה בחייהם, ולהוות כ-8.7% מכלל בעלי זכות הבחירה בבחירות הקרובות. מדובר בשיעור חריג בהיקפו, אשר צפוי להשפיע על מאזן הכוחות הפוליטי במוקדים שונים ברחבי המדינה.
מערכת הבחירות לכנסת ה-26 תעמוד בסימן כניסתו של דור חדש ומשמעותי לזירה הפוליטית. מניתוח שביצעה חברת פוינטס עולה כי מספר בעלי זכות הבחירה צפוי להגיע לכ-6.8 מיליון ישראלים - עלייה של כ-9.4% לעומת הבחירות לכנסת ה-25 שנערכו בנובמבר 2022, אז עמד מספר בעלי זכות הבחירה על כ-6.2 מיליון.
ירושלים בראש
ירושלים היא מוקד הצמיחה האלקטורלי הגדול בישראל, עם כ-60 אלף מצביעים חדשים, פי שלושה מתל אביב-יפו, המדורגת שנייה עם כ-20 אלף מצביעים חדשים. אחריהן מדורגות בני ברק עם כ-19 אלף, חיפה עם כ-15 אלף, פתח תקווה עם כ-14 אלף, ראשון לציון עם כ-13.5 אלף, אשדוד עם כ-13 אלף ובאר שבע עם כ-12 אלף.
בבחירות 2022 זכו מפלגות הקואליציה לכ-75% מהקולות בירושלים, כשיהדות התורה הייתה המפלגה הגדולה בעיר עם כ-24% מהקולות.
היישובים הצעירים ביותר בישראל
בראש רשימת היישובים בעלי שיעור המצביעים החדשים הגבוה ביותר ניצבים כפר סילבר עם 69%, בית ברל עם 64%, מגדל עוז עם 53% וכרם ביבנה עם 50%. ברוב המקרים מדובר ביישובים קטנים המאופיינים במוסדות חינוך, קהילות צעירות או אוכלוסייה בצמיחה מהירה.
בקרב הערים הגדולות בולטת אלעד, שבה כ-24% מכלל בעלי זכות הבחירה הם מצביעים חדשים - נתון חריג בהשוואה לערים אחרות בישראל.
ככל שהיישוב מבוסס יותר קצב ההתחדשות נמוך יותר
הבדיקה הצביעה גם על קשר בין המצב החברתי-כלכלי לבין קצב ההתחדשות האלקטורלית. ביישובים המדורגים באשכולות הבינוניים והגבוהים שיעור המצביעים החדשים נע בדרך כלל בין שבעה לשמונה אחוזים בלבד. מנגד, שיעורי ההתחדשות הגבוהים ביותר נרשמים באזורים המאופיינים באוכלוסיות חרדיות וערביות, אשר מרוכזות ברובן באשכולות החברתיים-כלכליים הנמוכים יותר.
בנוסף, הנתונים מצביעים על יתרון קל לנשים בקרב המצביעים החדשים: כ-303 אלף נשים, המהוות 50.9% מכלל המצביעים החדשים, צפויות להגיע לקלפי בפעם הראשונה, לעומת כ-292 אלף גברים המהווים כ-49.1%.
הציבור החרדי - מנוע הצמיחה האלקטורלי הגדול ביותר
הניתוח מגלה כי הציבור החרדי מהווה את מנוע הצמיחה האלקטורלי המרכזי בישראל. כ-105 אלף מצביעים חדשים מגיעים מהמגזר החרדי, כששיעור המצביעים החדשים במגזר עומד על כ-16% מכלל בעלי זכות הבחירה - כמעט כפול מהממוצע הארצי. במילים אחרות, אחד מכל שישה בעלי זכות בחירה במגזר החרדי הוא מצביע חדש.
לשם השוואה, במגזר הדתי-לאומי שיעור המצביעים החדשים עומד על כ-12.2%, במגזר הערבי על כ-10.6%, ובאזורים ללא דומיננטיות מגזרית על כ-7% בלבד.
כמו כן, למעלה מ-118 אלף צעירים ערבים צפויים להצביע לראשונה בבחירות הקרובות המספר הגבוה ביותר מבין כלל המגזרים. גם במגזר הדתי-לאומי נרשם שיעור גבוה יחסית של מצטרפים חדשים, עם כ-35 אלף מצביעים חדשים.
בכלל המגזרים נרשמת נוכחות נשית משמעותית בקרב המצביעים החדשים. במגזר החרדי נשים מהוות כ-54% מהמצביעים החדשים, בעוד שבמגזר הערבי ובמגזר הדתי-לאומי שיעורן עומד על כ-52%. באזורים ללא דומיננטיות מגזרית מהוות הנשים כ-50% מהמצטרפים החדשים.
יפית בן חיים, מנכ"לית חברת פוינטס, המתמחה באיסוף וניתוח נתונים גאוגרפיים ודמוגרפיים עבור גופים עסקיים, מסרה: "מערכת הבחירות הקרובה צפויה להיות מושפעת באופן משמעותי מכניסתם של מאות אלפי מצביעים חדשים למעגל ההצבעה. הנתונים מראים כי הציבור החרדי והציבור הערבי ממשיכים להציג את קצב ההתחדשות האלקטורלית הגבוה ביותר בישראל, בעוד שבערים הגדולות והמבוססות יותר שיעורי הצטרפות המצביעים החדשים נמוכים משמעותית".
עוד הוסיפה כי "לקראת מערכת הבחירות, אנחנו רואים כי המפלגות העתיקו מודל מהעולם העיסקי שהמשמעות שלו ניתוח דאטה תוך הבנת ההשפעה הדמוגרפית. כלומר, מאיזה יישובים, מאיזה מגזר, ומאיזה מעמד סוציו-אקונומי מגיעים המצביעים החדשים. נתונים אלו מסייעים בהבנה מה מניע אותם, מה הנושאים החשובים עבורם, וכיצד ניתן להשפיע עליהם. מדובר באחד הגורמים המכריעים במערכת הבחירות של אוקטובר 2026".