נשיא ארה"ב ונשיא לבנון נפגשו: "נוכל ליישם הפיילוט בתמיכה אמריקנית"

בבית הלבן נערכת היום (שלישי) אחת הפגישות הרגישות ביותר בחודשים האחרונים בכל הקשור למזרח התיכון, כאשר נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, אירח את נשיא לבנון, ג'וזף עאון - בפעם הראשונה מזה 17 שנים.

בפתח הפגישה, כשעאון ישוב לצידו, טראמפ אמר כי "היחסים בינינו טובים מאוד. אני חושב שלבנון הייתה מדינה שסבלה מיחס לא הוגן במשך תקופה ארוכה מאוד. יש בה אנשים מדהימים - פרופסורים, רופאים, עורכי דין, אנשים בעלי אינטלקט יוצא דופן - והיא ספגה מכות קשות במשך עשרות שנים, שנים רבות מאוד. באמת, היא נפגעה בצורה קשה מאוד".

"אנחנו הולכים לפתור הרבה בעיות. כבר פתרנו חלק מהן עבור לבנון, כפי שאתה יודע. יש את בעיית חיזבאללה, אבל עשינו כמה דברים שלדעתי העולם ישים אליהם לב", אמר הנשיא האמריקני, והוסיף כי "נדאג שלבנון תזכה ליחס הראוי".

טראמפ נשאל על הסכמי אברהם וכן על כוונתו לבטל את החוק הקיים בלבנון ומפליל כל קשר עם ישראל, והשיב כי "ההסכמים היו הצלחה אדירה - אתם תראו מדינות רבות מצטרפות אליהן בקרוב מאוד, וללבנון יש מקום".

"יו"ר הפרלמנט הלבנוני אמר שההסכם עם ישראל יוביל למלחמת אזרחים - הוא מדבר בשם חיזבאללה", אמר עיתונאי, ועאון השיב כי "למעשה, המסגרת אינה דורשת את אישור הפרלמנט. זה חלק מהחוקה שלנו. זו סמכותו של הנשיא, ואנחנו מחויבים לה. בהתחשב במעמדו כיו"ר הפרלמנט וכמנהיג העדה השיעית, צריך להבין עד כמה תפקידו רגיש וחשוב. אבל אני יכול לומר לכם שנביה ברי הוא איש מדינה התומך בעשייתנו". בתגובה, טראמפ הבהיר: "אין לי בעיה לדבר עם חיזבאללה - אם עאון ירצה שאדבר איתם, אעשה זאת".

עאון הוסיף כי צבא לבנון יוכל ליישם את ההסכם "בתמיכתו של הנשיא טראמפ". הוא סיפר כי "בשנת 1975, המוסד הראשון שקרס היה צבא לבנון, וכתוצאה מכך ראינו את הופעתן של מיליציות מקומיות רבות. הדרום התרוקן, מה שאפשר לפלסטינים להשתלט על דרום לבנון ולצאת ממנו למתקפות נגד ישראל - אנחנו לא רוצים לראות את זה קורה שוב".

כשנשאל מתי צה"ל ישלים את הנסיגה מלבנון, הנשיא האמריקני השיב כי צבא לבנון נמצא בתהליך של "פריסה מחדש" - וסירב להעניק תאריך מדויק. בהמשך, התייחס לטענתו של צבא לבנון כי כוחות ישראלים פתחו באש לעבר כוחות לבנונים: "נבחן את העניין".

זמן קצר לאחר מכן, דובר צה"ל התייחס גם הוא לתקרית ואמר כי "כוחות צה"ל שפעלו במקום ביצעו ירי אזהרה לאוויר בלבד שלא סיכן את כוחות צבא לבנון, במטרה להרחיקם", והוסיף כי "האזור אליו נכנס צבא לבנון אינו חלק ממרחב הפיילוט".

על איראן הבהיר הנשיא האמריקני כי "אינכם יודעים מה מתרחש מאחורי הקלעים - הם נואשים להיפגש כדי לנסות לסיים את זה, כי הם סופגים מכה קשה מאוד". עם זאת, טראמפ הדגיש כי "עד שהם יהיו מוכנים להיפגש בצורה משמעותית, אין לי שום עניין בהם".

לדבריו, "אם היינו עוזבים עכשיו - לאיראן היה לוקח 25 שנה להשתקם. ועדיין לא סיימנו". הוא הבהיר כי "אנחנו לא עוזבים עכשיו, וללא ספק נתקוף כל אתר בו הם חושבים להחביא או לעסוק בגרעין".

כשנשאל על האפשרות לפתיחת חזית נוספת עם החות'ים, השיב כי "עד עכשיו זה לא קרה. זה אולי יקרה, אבל אנחנו יודעים לטפל בדברים. כבר טיפלנו כך בחות'ים בעבר, ומאז לא שמענו מהם כבר זמן רב בעקבות מה שעשינו בפעם הקודמת".

טראמפ נשאל על דעתו בנוגע לדיווח לפיו איראן העבירה צנטריפוגות להר המכוש, והשיב כי " אני חושב שייתכן שהם עשו זאת. אבל אין לכך שום משמעות אם אין להם את החומר. ואין להם". טראמפ הבהיר כי "אנחנו עוקבים אחרי החומר. שם נמצא היעד האמיתי, וסביר מאוד שנפגע באזור הזה בקרוב מאוד".

הדברים מגיעים במקביל לדיווח של ה-CNN, לפיו בישראל מאמינים כי איראן העבירה למתקן הגרעיני הר המכוש לא רק אלפי צנטריפוגות - אלא גם חלק ממאגר האורניום המועשר שבידה.

היום, ה"וול סטריט ג'ורנל" דיווח כי ישראל העבירה לארצות הברית מידע מודיעיני המצביע על כך שאיראן העבירה אלפי צנטריפוגות להעשרת אורניום למתקן התת-קרקעי בהר המכוש. לפי הדיווח, המהלך בוצע בסתיו שעבר ונועד להבטיח את יכולת ההישרדות של תוכנית הגרעין האיראנית.

על פי הדיווח, המהלך האיראני התרחש חודשים ספורים לאחר פגיעה במתקני גרעין במסגרת מבצע "עם כלביא" שנערך ביוני 2025. גורמים ישראלים ואמריקנים ציינו כי העברת הציוד הרגיש לעומק ההר מגבירה את החשש שטהרן פועלת להבטיח את המשך העשרת האורניום, גם במקרה של תקיפה צבאית נרחבת על אדמתה.

עיתוי הפגישה רחוק מלהיות מקרי. ביום תחילת הפיילוט הראשון במסגרת ההבנות בין ישראל, לבנון וארצות הברית בדרום לבנון, צפויים שני הנשיאים לבחון האם ניתן להפוך את ההסכמות על הנייר למציאות בשטח.

בכיר ישראלי אמר לוואלה כי בירושלים בטוחים שטראמפ ינצל את הפגישה כדי להוביל את עאון לצעד נוסף, שנחשב עד לפני חודשים ספורים לבלתי נתפס: פגישה משולשת עם ראש הממשלה בנימין נתניהו: "אנחנו את שלנו עושים", אמר הבכיר. "הסכמנו לפיילוט, והוא כבר מתחיל להיות מיושם. עכשיו צריך לראות שגם הצד השני מסוגל לבצע את חלקו".

בישראל סבורים כי המכשול המרכזי אינו עוד הסכמה עקרונית, אלא יכולתה של המדינה הלבנונית לאכוף את ריבונותה בדרום המדינה. בעוד צה"ל החל ביישום ההבנות באזורי הפיילוט, בירושלים מטילים ספק ביכולתו של צבא לבנון לפרק את תשתיות חיזבאללה ולהוציא את הארגון מהשטח לאורך זמן.

בבית הלבן רואים בפיילוט מבחן ראשון למסגרת שסוכמה בין ארצות הברית, ישראל ולבנון. על פי התוכנית, ישראל תיסוג באופן מדורג מאזורים מוגדרים, צבא לבנון ייכנס במקומה, יאתר ויפנה אמצעי לחימה ותשתיות של חיזבאללה ויקבל אחריות ביטחונית מלאה על אותם אזורים.

אלא שגם אם מבחינה מקצועית המהלך נראה אפשרי, מבחינה פוליטית הוא מורכב בהרבה. אחד הנושאים הרגישים ביותר מבחינת לבנון הוא האפשרות של מפגש פומבי בין עאון לבין נתניהו. בישראל מעריכים כי טראמפ ינסה לדחוף לכיוון הזה, אך מודעים היטב לחששות בביירות.

לדברי גורמים המעורים בנושא, עאון חושש כי תמונה משותפת עם ראש ממשלת ישראל עלולה להצית סערה פוליטית פנימית ואף לערער את היציבות במדינה. בלבנון, שבה הזיכרון של מלחמות האזרחים עדיין חי מאוד, קיימת רגישות עצומה לכל צעד שעלול להתפרש כנורמליזציה עם ישראל, במיוחד כל עוד חיזבאללה ממשיך להחזיק בכוח צבאי משמעותי.

עאון, כאמור, טרם אימץ את הצעתו של טראמפ להיפגש אישית עם נתניהו, אף שבחודשים האחרונים כבר הסכים לאותן שיחות ישירות בין לבנון לישראל בדרג המקצועי.

בפגישה צפוי עאון לבקש מטראמפ להפעיל לחץ על ישראל להמשיך בנסיגה מדרום לבנון, לצד המשך הסיוע האמריקני לצבא לבנון. מנגד, וושינגטון מבקשת לקבל תוכנית מפורטת ומדידה להשתלטות המדינה הלבנונית על כלל הנשק במדינה, ובראשו ארסנל חיזבאללה, לרבות לוחות זמנים, מנגנוני פיקוח ואמצעים שימנעו את חזרת הארגון לאזורים שיפונו.

מבחינת ירושלים, השאלה המרכזית אינה האם ניתן להגיע להסכם נוסף, אלא האם ניתן ליישם את ההסכמות שכבר הושגו. בישראל מדגישים כי הפיילוט שנפתח השבוע אמור להוות מודל להרחבת המהלך לכל דרום לבנון, אך רק אם יתברר כי צבא לבנון אכן מסוגל לאכוף את מרות המדינה ולמנוע מחיזבאללה לשוב ולהתבסס באזורים שמהם ייסוג צה"ל.

לכן, אומרים בירושלים, הפגישה בין טראמפ לעאון עשויה להפוך לאחת מנקודות ההכרעה החשובות ביותר בתהליך כולו - לא רק ביחסי ארצות הברית ולבנון, אלא גם בשאלה האם ניתן יהיה לייצר בעתיד פריצת דרך מדינית בין ירושלים לביירות, או שהחששות הפנימיים בלבנון ימשיכו לבלום כל ניסיון כזה.