בזמן שבישראל מנסים לעבור בשלום עוד גל חום כבד, הנתונים שמגיעים מהאוקיינוס השקט מצביעים על כך שהתקופה הקיצונית באמת עוד עשויה להיות לפנינו. תופעת אל ניניו הולכת ומתחזקת, והמודלים מעריכים שהיא עלולה להתפתח לאחד האירועים העוצמתיים שנמדדו - ולהמשיך להשפיע על מזג האוויר בעולם גם בחודשים הראשונים של 2027.
המדידות מראות התחממות מהירה של פני הים באזור הטרופי של האוקיינוס השקט. בין אפריל ליוני הייתה הטמפרטורה גבוהה בכמעט מעלה מהממוצע, ביוני כבר נמדדה חריגה של 1.55 מעלות, ובאמצע יולי היא טיפסה ל-2.1 מעלות מעל הממוצע.
גם האטמוספרה מתחילה להגיב. מדד שבוחן את הפרשי לחץ האוויר בין טהיטי לדרווין שבאוסטרליה ירד לרמות שליליות במיוחד - סימן להיחלשות דפוסי הרוחות הרגילים מעל האוקיינוס ולהתבססות של אל ניניו.
לפי החוקרים, השילוב בין התחממות המים לשינויים באטמוספרה מעיד שהתופעה עדיין מתפתחת וצפויה להתחזק עוד יותר. התחזיות מעניקות סבירות גבוהה מאוד לכך שאל ניניו יימשך עד מרץ, וישנה סבירות משמעותית שיישאר איתנו גם עד מאי 2027. מומחי אקלים כבר מזהירים שאם המגמה תימשך, השנה הבאה עלולה להביא איתה שיאי חום חדשים.
לא רק עוד כמה מעלות במדחום
אל ניניו אינו גל חום ולא סערה בודדת. מדובר בהתחממות מחזורית של חלקים מהאוקיינוס השקט, שמשנה את הרוחות ואת תנועת הלחות באטמוספרה ומשבשת דפוסי מזג אוויר במרחק אלפי קילומטרים.
באזורים מסוימים הוא עלול להביא בצורות, שריפות ומחסור במים. במקומות אחרים הוא מגדיל את הסיכוי לגשמים עזים, הצפות ומפולות בוץ. כשהוא מופיע בעולם שכבר התחמם בשל משבר האקלים, החום שנאגר באוקיינוס עלול לדחוף את הטמפרטורה העולמית כלפי מעלה ולהחריף אירועים קיצוניים.
באירופה, בצפון אפריקה ובחלקים נרחבים מאסיה צפויות בחודשים הקרובים טמפרטורות גבוהות מהממוצע. בדרום-מזרח אסיה ובאוסטרליה עולה החשש מיובש, משריפות ומפגיעה בחקלאות, ואילו חלקים מדרום אמריקה וממזרח אפריקה עלולים להתמודד עם גשמים חריגים והצפות.
מדינות באמריקה הלטינית כבר נערכות לחיזוק מערכי הכיבוי, ההצלה והגנת התשתיות, מחשש לפגיעה במאגרי מים, בייצור החשמל וביבולים.
עוד בנושא
7 איים ביוון הכריזו על מצב חירום בשל מחסור במים. האם האי שלכם בפנים?
אירופה מוצפת, בנגלדש טובעת: מזג האוויר הקיצוני לא עוצר
ומה צפוי בישראל?
הקשר בין אל ניניו לבין מזג האוויר בישראל אינו ישיר או קבוע. אי אפשר לקבוע על סמך התופעה בלבד אם החורף הקרוב יהיה גשום, יבש, חם או סוער, וגם אין בסיס לייחס לה אוטומטית את גל החום הנוכחי.
ההשפעה המוחשית יותר עלולה להגיע דווקא מחוץ לישראל. בצורות או הצפות באזורים חקלאיים מרכזיים עלולות לפגוע בגידולי אורז, חיטה, תירס, סוכר, קפה ושמן דקלים. כשכמה אזורי ייצור נפגעים במקביל, התוצאה עשויה להיות מחסור, שיבושים בשרשראות האספקה ועליות מחירים שמגיעות גם למדפים בישראל.
גם המזרח התיכון נכנס לתקופה הזאת כשהוא פגיע במיוחד. חום כבד יותר מגדיל את צריכת החשמל, מעמיס על מערכות הבריאות ומחריף את הלחץ על מקורות המים. אם לכך יצטרפו שיבושים עולמיים בייצור המזון, ההשפעה לא תישאר רק בתחזית מזג האוויר.
השיא עשוי להגיע רק בשנה הבאה
אירועי אל ניניו נוטים להתחזק לקראת סוף השנה, אך השפעתם על הטמפרטורה העולמית עשויה להימשך גם לאחר מכן. זו הסיבה שחלק מהמומחים חוששים שדווקא 2027 - ולא 2026 - תהיה השנה שבה יישברו שיאים נוספים.
המונח "סופר אל ניניו" אינו הגדרה רשמית, אלא כינוי לאירוע חזק וחריג במיוחד. עדיין מוקדם לקבוע אם זה אכן מה שמתפתח כעת, והתחזיות עשויות להשתנות ככל שיצטברו נתונים חדשים. אבל הכיוון כבר ברור: האוקיינוס מתחמם, האטמוספרה מגיבה והמודלים אינם מראים היחלשות קרובה. כך שאם נדמה לנו שמזג האוויר בעולם כבר איבד שליטה, ייתכן שזו רק ההתחלה.