לקראת הבחירות, שאלון וואלה מציף את עמדות הקוראים בסוגיות המרכזיות שעל סדר היום הציבורי - ובהן מחלוקות שנמצאות בלב הוויכוח הפוליטי והחברתי בישראל.
כשנשאלו הקוראים האם הם תומכים בהחלטת בהחלטת הכנסת להקפיא את מעצרי המשתמטים, מתוך 5,372 משיבים, 81% השיבו כי אינם תומכים בהחלטה, 17% השיבו כי הם תומכים בה ו-2% השיבו כי אינם יודעים.
השאלה מגיעה בעקבות אישור הצעת החוק להקפאת מעצרם של עריקים חרדים בקריאה ראשונה אמש (שלישי). אחרי חודשים של משא ומתן, משברים ואיומים מצד המפלגות החרדיות, מליאת הכנסת אישרה את ההצעה ברוב של 58 חברי כנסת מול 54 מתנגדים.
במהלך הדיון התלהטו הרוחות במליאה. חבר הכנסת שלמה קרעי פנה לחברת הכנסת מירב בן ארי וכינה אותה "אישה קטלנית", בהתבסס על מושג הלכתי. "אישה שהתאלמנה משני בעלים, ומזהירים את השלישי. את הרגת את מפלגת כולנו, את יש עתיד, ועכשיו את הולכת להרוג את בנט", אמר.
חברי האופוזיציה מחו על דבריו, ובהמשך התעכבה ההצבעה בעקבות מחלוקת סביב ההסתייגויות. עם כניסתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו למליאה נשמעו קריאות "בושה", ובהמשך, לאחר שיצא לשיחת טלפון, הוחלפו הקריאות ל"לך". לאחר ההצבעה נשמעו קריאות "בושה" גם לעבר שר הביטחון ישראל כ"ץ, שהצביע בעד החוק. מנגד, יו"ר יהדות התורה, חבר הכנסת יצחק גולדקנופף, ניגש אליו ולחץ את ידו לאות תמיכה.
בעקבות עתירות רבות שהוגשו, פחות מיממה לאחר אישורו, בג"ץ הוציא צו על תנאי ומנע את כניסתו לתוקף של חוק הקפאת מעצרי העריקים. בהחלטת בג"ץ נכתב כי "בשים לב לפסיקתו ארוכת השנים של בית משפט זה בנושא גיוס תלמידי הישיבות, למשמעות של הקפאת הליכי מעצר, חקירה ואכיפה ביחס לחלקים מסוימים בלבד מהאוכלוסייה, ולטענות כבדות המשקל שהעלו העותרים בעתירות השונות נגד תוקפו - ניתן בזאת צו על תנאי המורה למשיבים ליתן טעם מדוע לא יבוטל חוק שירות ביטחון".
