הקרב על מימון הישיבות על ידי תרומות מגיע לבג"ץ: "המדינה תומכת בעבריינות שיטתית"

בג"ץ דן היום (שני) בעתירה בעניין הטבות מס בתרומה לישיבות שבהן לומדים מי שאינם מתגייסים לצבא. בעתירה יכריעו השופטות דפנה ברק-ארז, גילה כנפי-שטייניץ ורות רונן.

כזכור, רשות המסים הודיעה בתחילת החודש לעשרות ישיבות ומוסדות לימוד תורניים כי לא יוכלו עוד ליהנות מההטבה המאפשרת לתורמים להם לקבל זיכוי ממס, אם לומדים בהם תלמידים שלא הסדירו את מעמדם מול רשויות הצבא. ההחלטה נוגעת לאישור לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה, המאפשר לתורמים למוסדות מאושרים לקבל זיכוי במס בגין תרומותיהם. מכתבים נוספים צפויים להישלח בימים הקרובים לישיבות נוספות.

במכתב שנשלח למוסדות נכתב כי בהתאם לרישומי רשות המסים, מדובר במוסדות ללימודים תורניים או במוסדות התומכים במוסדות תורניים או בתלמידי ישיבות. עוד נכתב כי על פי המצב החוקי הקיים, פסיקת בית המשפט העליון והחלטותיו, "ככלל אין לאפשר המשך מתן הטבות שניתנות בקשר ישיר או עקיף להשתמטות מחובת הגיוס", וכי אין בסמכות המדינה לעודד באמצעות תקציבי המדינה השתמטות מגיוס.

בפתח הדיון, ברק-ארז הציגה את הרקע לדיון. "באופן ספציפי, העתירה עוסקת בסעיף 46 לפקודת מס הכנסה המקנה זיכוי מס בגין תרומה למוסדות ציבוריים בעלי אישור מתאים", הסבירה. "ההגרה לצורך זה ניתנת בשלב ראשון על ידי רשות המסים וטעונה אישור נוסף של ועדת הכספים בכנסת. העותרת טוענת שבהתחשב בפסיקה על הימנעות ממתן תמיכות לחייבי גיוס שלא הסדירו את מעמדם - יש לחסום את הדרך גם לתמיכה עקיפה של המדינה".

"היועמ"שית תומכת בעמדת העותרת. מנגד, גופים המייצגים מוסדות תורניים מתנגדים לקבלת העתירה וטוענים כי שלילת ההכרה בהם תפגע בפעילותם הציבורית החינוכית", הוסיפה, ופנתה לעותרים: "לאור העובדה שהתגובה שהוגשה מצד היועמ"שית לא רחוקה מהעמדה שהצגתם, אולי יאפשר לקצר, ומצד שני להבהיר באחזה אופן אתם סבורים שכרגע יש מקום לדיון בעתירה".

"אנחנו בקרקע חרושה היטב. פסקי הדין הרבים של בית המשפט הזה הבהירו את משמעות חובת הגיוס והשוויון והאיסור על המדינה לעודד ולתקצב את העבריינות הזו", השיב עו"ד חגי קלעי, המייצג את העותרת ישראל חופשית. "אין טענה לאיסור תמיכה בישיבות, הטענה היא על תמיכה לא חוקית של המדינה בעבריינות. זו הפרת חוק שיטתית, עקבית, רחבה".

"השאלה המתבקשת היא למה העתירה לא מיצתה את עצמה. המדינה גיבשה מתווה יישומי ופועלת לפיו", תהתה כנפי-שטייניץ. קלעי הסביר כי "במצב שהמדינה אומרת אנחנו מקבלים, יש עוד דברים עמומים לגבי תהליך הבדיקה". ברק-ארז הצטרפה: "בהחלט יכול להיות שיתחיל תהליך יישום ותסברו שהוא בלתי מספק. אף אחד לא כופר בכך שהזכויות שמורות. השאלה מדוע בעת הזו העתירה לא מיצתה את עצמה. השאלה לא אם הגענו לעולם שכולו טוב, אלא האם בעת הזו יש במה לדון".

עו"ד נטע אורן ממחלקת בג"צים בפרקליטות, הציגה את עמדת היועמ"שית. "אנחנו מקבלים את עמדת העותרים, לא בכל הניואנסים. לשיטתנו הקביעות בפסק הדין הקודם על הלימודים התורניים, שהמדינה אינה רשאית להמשיך לתמוך, היא תמונת מראה של התמיכה העקיפה שנעשית כאן. זה הבסיס לחוסר הסמכות להמשך התמיכה. תמיכה במוסדות עם חבי גיוס שלא הסדירו מעמדם היא תמיכה ללא סמכות. המדינה לא רשאית לתמוך בהם", טענה.

.

כנפי-שטייניץ: "הקושי הוא שלא ניתנה הזדמנות לכל הצדדים להתייחס למדיניות ולהסדר. כשיש החלטה שעל הרקע שלה מוגשת עתירה יש אפשרות לאותו נפגע להעלות את כלל טענותיו. לא בטוחה שהיא ניתנה בדיון כשאתם מגישים עבור כל המשיבים".

ברק-ארז: "יכול להיות שאפשר לחשוב שעמדת המדינה באופן בסיסי נכונה ועדיין יש ניואנסים חשובים לגבי אופן היישום שלה. יכול להיות שגברתי הייתה במקום יותר נוח לבוא ולבקש את ההכרעה הזאת אם העמדה שלכם הייתה מוגשת זמן יותר רב לפני הדיון. בין להכריע ללא להכריע יש אפשרויות אמצע. תכף נראה כיצד להמשיך".

העמותה "ישראל חופשית" הבהירה כי היא מכירה בכך שרשות המיסים כבר החלה בביטול ההטבה לתורמי הישיבות, זאת בעקבות החלטת היועמ"שית, אולם לדבריה המהלכים האלו לא נולדו כהחלטה יזומה של המדינה, אלא גובשו והחלו להיות מיושמים בעקבות עתירת העמותה. לראייה, הדבר קרה עוד בטרם התקיים דיון מהותי בבג"ץ, שכן רק היום חל הדיון הראשון בעתירה.

ומכאן, שהעתירה לא נועדה לבטל את ההטבה - שכן זו כבר בוטלה, אלא לדון במתווה יישומה, וגם לבחון האם נוצרה מחלוקת בין המדינה לבין "ישראל חופשית". כמו כן, בית המשפט צפוי לתת את עמדתו באשר צדקתו של המתווה.

בתום הדיון, אורי קידר, מנכ"ל התנועה מסר כי "שמחנו לראות שעמדתנו התקבלה ואין שום סימן שאלה לגבי מה שהיה אמור להיות ברור מראש - תורמים לישיבות שיש בהן משתמטים לא יוכלו להמשיך זיכוי במס בכדי לסבסד פעילות עבריינית של מי שבחרו להותיר את אחיהם לבד מתחת לאלונקה".

לדבריו, "כעת נותרה שאלה אחת בלבד - האם יש צורך להמשיך ולנהל את ההליך המשפטי כדי להבטיח את יישום המדיניות, או שניתן להסתפק בכך שהמדינה כבר פועלת הלכה למעשה בהתאם לעקרונות שעתירת ישראל חופשית הציבה".