וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

המעבדה הסודית של פוטין: "רוסיה בודקת נשק על בני אדם"

13.7.2026 / 0:03

תחקיר רוסי עצמאי טוען שמכון צבאי במדינה עורך ניסויים בתחמושת, תרופות וחיסונים על משתתפים אנושיים. מומחה בריטי מזהיר כי המשטר במוסקבה מתייחס לחיי אדם כאל חומר גלם למלחמה באוקראינה

פוטין מסייר במחוז קורסק/התקשורת הרוסית

תחקיר חדש על מערכת המחקר הצבאית של רוסיה מעלה טענות קשות במיוחד: מכון צבאי ממשלתי במדינה עורך ניסויים בבני אדם כדי לבחון תחמושת, תרופות וחיסונים - בין היתר כחלק מהמאמץ לשפר את יכולות הלחימה של הצבא הרוסי במלחמה באוקראינה.

לפי תחקיר של גוף התקשורת הרוסי העצמאי Proekt, המכון הממלכתי לרפואה צבאית של משרד ההגנה הרוסי הוא הגוף היחיד במערכת הצבאית הרוסית שמורשה לבצע ניסויים בבני אדם. מטרת חלק מהמחקרים, לפי הדיווח, היא לבחון אילו סוגי תחמושת יעילים יותר ב"השמדת או נטרול כוח אדם של האויב" - ניסוח קר שמאחוריו מסתתרת מציאות מטרידה בהרבה.

הדיווחים על המכון כוללים גם טענה שלפיה כבר בשנת הפעילות הראשונה של מרכז מחקר קליני שהוקם בו תועדו יותר מ-300 מקרים של אנשי שירות שהשתתפו בבדיקות של כלי נשק, תרופות וחיסונים. לפי פרסומים שסיכמו את תחקיר Proekt, מדובר במשתתפים אנושיים, בהם חיילים מתנדבים, שנעשה בהם שימוש לבחינת השפעות רפואיות ופיזיות של ניסויים צבאיים.

"משתמשים באנשים כשפני ניסיונות"

חמיש דה ברטון-גורדון, קצין בריטי לשעבר ומומחה לנשק כימי וביולוגי, אמר ל-The Sun כי הטענות אינן מפתיעות אותו. לדבריו, עצם האפשרות שרוסיה משתמשת בבני אדם כ"שפני ניסיונות" משקפת את היחס של משטר פוטין לחיי אדם.

"ההבנה שרוסיה למעשה משתמשת בבני אדם כדי לבדוק את הנשק שלה מראה לאנשים איזה משטר מושחת ונורא פוטין מנהל", אמר. לטענתו, אנשים עניים ופגיעים במיוחד הם אלה שעלולים להימשך לניסויים כאלה תמורת כסף או הבטחות אחרות.

הוא קשר את הדברים גם לדפוס רחב יותר של המלחמה באוקראינה, שבה ספגה רוסיה אבדות עצומות. לדבריו, במוסקבה חיי אדם אינם נתפסים כפי שהם נתפסים במערב, והנכונות לשלוח המוני חיילים לחזית או להשתמש באוכלוסיות מוחלשות לניסויים נובעת מאותה תפיסה.

עוד בוואלה

השאלון שיעשה לכם סדר - מי המפלגה שהכי מתאימה לעמדות שלכם?

לכתבה המלאה

הסנקציות הבריטיות והצל של נוביצ'וק

הטענות מגיעות במקביל להחלטת בריטניה להטיל סנקציות על שבעה אזרחים רוסים ושני מכוני מחקר הקשורים, לפי לונדון, לפיתוח רעלים קטלניים ובהם נוביצ'וק ואפיבטידין. בין הגופים שעליהם הוטלו סנקציות נמצא גם המכון הממלכתי לרפואה צבאית.

נוביצ'וק מוכר בעיקר מפרשת סולסברי ב-2018, שבה הורעל המרגל הרוסי לשעבר סרגיי סקריפל ובתו יוליה. השניים שרדו, אך דון סטרג'ס, אזרחית בריטית בת 44, מתה לאחר שבאה במגע עם בקבוק בושם שהכיל את הרעל. החקירה הבריטית קבעה כי בבקבוק הייתה כמות שיכלה להרוג אלפי בני אדם.

בריטניה גם קשרה את הסנקציות למעורבות רוסית בפיתוח רעלים שהוזכרו בהקשר למנהיג האופוזיציה הרוסי אלכסיי נבלני, שמת בכלא הרוסי לאחר שנים של רדיפה, כליאה והרעלה קודמת באמצעות נוביצ'וק.

החשש: שימוש רחב יותר בחומרים רעילים

אוקראינה טוענת כי מאז תחילת הפלישה הרוסית ב-2022 תועדו אלפי מתקפות כימיות נגד חייליה, וכי השימוש בתחמושת עם חומרים רעילים התגבר במיוחד בשנים האחרונות. רוסיה מכחישה טענות רבות מסוג זה, אך במערב מזהירים כבר זמן רב מפני שילוב של נשק כימי, לוחמת תודעה והאשמות שווא כלפי הצד השני.

דה ברטון-גורדון הזהיר כי אם רוסיה תרחיב שימוש בחומרים כמו נוביצ'וק או ברעלים אחרים בשדה הקרב, מדובר יהיה בעליית מדרגה משמעותית. לדבריו, נוביצ'וק הוא חומר מורכב, עמיד ומסוכן במיוחד, שאינו "משהו שאפשר להכין במחסן בחצר", אך רוסיה היא אחת המדינות היחידות שעשויות להחזיק ביכולת לייצר ממנו כמויות משמעותיות.

בשלב זה, הטענות על ניסויים בבני אדם נשענות בעיקר על תחקירים ודיווחים עצמאיים, ולא על הודאה רשמית של מוסקבה. אבל צירוף הדיווחים על המכון הצבאי, הסנקציות הבריטיות והמלחמה המתמשכת באוקראינה מצייר תמונה מטרידה של מערכת שמוכנה לדחוף את גבולות המחקר הצבאי הרבה מעבר למה שהעולם המערבי מוכן לקבל.

טרם התפרסמו תגובות

top-form-right-icon

בשליחת התגובה אני מסכים לתנאי השימוש

    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully