הפוליטיקאי האמריקני, רם עמנואל, הציג היום (רביעי) את תפיסותיו, דעותיו ורעיונותיו על המצב במזרח התיכון. לצד הבנה לתחושות הישראליות בעקבות טבח ה-7 באוקטובר והתמיכה בהן בעולם, הוא מתח ביקורת על התנהלותה של ממשלת ישראל והעומד בראש, בנימין נתניהו. לתפיסתו של עמנואל, נתניהו העדיף את הנתיב הצבאי על פני הסכם הגרעין של אובמה.
עמנואל אמר דברים דומים לאלה של סגן הנשיא האמריקני ג'יי די ואנס, יריבו הפוליטי, כי ישראל המונה 10 מיליון תושבים אינה יכולה לעמוד בבידוד עולמי מתמשך.
המירוץ לצמרת
עמנואל הגיע לישראל על רקע ניסיונותיו לבסס את מעמדו במפלגה הדמוקרטית כמועמד אפשרי לנשיאות. הוא אמנם נמנע בשלב זה מהכרזה רשמית, אך במערכת הפוליטית האמריקנית ברור כי הוא בוחן את סיכוייו להשתלב ברשימת המועמדים המובילים במרוץ.
ביקורו בישראל נועד, בין היתר, לנטרל ביקורת עתידית מצד יריבים אפשריים בנוגע לעמדתו כלפי ישראל. בחודשים האחרונים הפכו ישראל והשדולה הפרו-ישראלית איפא"ק לסוגיות מרכזיות במערכות הבחירות המקדימות לקראת בחירות האמצע בארה"ב.
עמנואל, בן 66, לשעבר ראש הסגל של ברק אובמה, ראש עיריית שיקגו ושגריר ארה"ב ביפן, נולד בשיקגו למשפחה יהודית בעלת שורשים ישראליים עמוקים. אביו, ד"ר בנימין עמנואל, היה רופא ילדים יליד ירושלים ופעיל באצ"ל, ואמו, מרשה, הייתה עובדת סוציאלית ופעילת זכויות אזרח.
הוא גדל בסביבה תחרותית ושאפתנית במיוחד, שהצמיחה גם את שני אחיו המוכרים, שכל אחד מהם הגיע לפסגת תחום עיסוקו. אחיו הבכור, יחזקאל "זיק" עמנואל, הוא אונקולוג וביואתיקאי בעל שם עולמי, שהיה ממובילי רפורמת הבריאות בארה"ב.
אחיו הצעיר, ארי עמנואל, נחשב במשך שנים לאחד מסוכני הטאלנטים החזקים והמשפיעים ביותר בהוליווד. השילוב החריג בין כוח פוליטי בצמרת הממשל, השפעה אקדמית-רפואית ושליטה בתעשיית הבידור ממצב את משפחת עמנואל כאחת השושלות הבולטות והמסקרנות בציבוריות האמריקנית.
אווירה עוינת
מתמודדים רבים לסנאט ולבית הנבחרים בחרו בחודשים האחרונים לתקוף את השדולה הישראלית, את נתניהו ואת פעולות צה"ל בשטחים ובלבנון, על רקע הירידה החדה באהדה לישראל. לפי סקרים עדכניים, כ-60% מהמצביעים המזוהים כדמוקרטים תומכים בצד הפלסטיני — נתון שהוביל רבים מהם להתרחק מישראל ומנציגיה.
שלושה מועמדים דמוקרטים אנטי-ישראליים לבית הנבחרים, שזכו לתמיכתו של ראש העיר זוהרן ממדאני, המזוהה אף הוא כאנטי-ישראלי, הצליחו לזכות במועמדות בזכות עמדות אנטי-ישראליות בוטות וטענות לרצח עם בעזה.
עמנואל מנסה להציב אלטרנטיבה מתונה יותר. הוא אמנם מבקר בחריפות את נתניהו ואת ממשלת ישראל, כפי שעשה בעבר בעת שכיהן כראש הסגל של ברק אובמה, אך במקביל מסרב לשבור את הכלים.
לדבריו, היחסים בין המדינות הגיעו לצומת דרכים, ו"מצב זה לא יכול לעמוד או לשרוד כפי שהיה. כדי לשמור על חוזק הקשרים שלנו, אנו צריכים שינויים משמעותיים וכיוון חדש". חלק ניכר מנאומו של עמנואל הוקדש לביקורת על הגיבוי המוחלט שהעניקה ארה"ב לישראל בעבר, ועל האופן שבו, לדבריו, ניצל נתניהו את הגיבוי הזה והוביל את ישראל ל"מבוי סתום".
לטענתו, "יותר מדי זמן, המדיניות האמריקאית כלפי ישראל פעלה תחת ההנחה שהדבר הטוב ביותר שוושינגטון יכולה לעשות עבור ירושלים היה לעמוד באופן עיוור ובשתיקה מאחורי הממשלה שלכם, ללא תנאים, ללא דרישות, וללא השלכות כאשר לא הסכמנו". עמנואל קיבל אחריות בשם הממשלים הקודמים והסביר את הנזק שנגרם ממדיניות זו: "זו הייתה הטעות שלנו. תמיכה ללא תנאים ייצרה ראש ממשלה שהניח שהאינטרסים האסטרטגיים שלו לא יגררו שום עלות אם יתעלם מהחששות של אמריקה".
עמנואל נזף בנתניהו גם על כך שלטענתו עשה מעט מדי לקידום המאמצים הדיפלומטיים לסיום המלחמה, והצביע על מציאות שלטענתו כבר הפכה לעובדה מוגמרת: "התמיכה בישראל צונחת ברחבי העולם. איבדתם את אירופה. המדענים שלכם מתמודדים עם הדרה מרשתות מחקר בינלאומיות. האמנים והאקדמאים שלכם מודרים מתערוכות וכנסים".
תוכנית 23 המדינות
אמנם עמנואל הביע הבנה והכרה בטראומה העמוקה של מתקפת ה-7 באוקטובר 2023 והכיר בכישלונות משא ומתן קודמים עם הפלסטינים, אך הוא גם הזהיר מפני היתקעות בעבר, "גם תוך כדי הכרה בהיסטוריה הזו, הדרך קדימה לא יכולה להיות מוחזקת כבת ערובה לעבר המוגדר בלעדית על ידי האשמות הדדיות".
במקום רעיון שתי המדינות, הוא קרה ל"פתרון 23 מדינות", שיכלול את ישראל, הפלסטינים ו-21 מדינות הליגה הערבית בהסכם שלום רחב. בהקשר זה, יקרא למדינות ערב לקחת אחריות ולפעול בשטח: "21 מדינות ערב שניצלו את הזכויות הפלסטיניות כסיסמה במשך עשורים צריכות כעת להפשיל שרוולים ולהקים רשות שלטונית המסוגלת לקבל את הקשר היהודי ההיסטורי לארץ הזו".
עמנואל הציג תוכניות הכוללות הטלת סנקציות על ישראלים שתוקפים אזרחים פלסטינים או פוגעים ברכוש, כמו גם על חברות ובנקים שתומכים בהתנחלויות הנחשבות בלתי חוקיות. הצעות אלה זכו למחיאות כפיים סוערות מקהל הנוכחים. בנוסף, הוא קרא לסיים את הסובסידיות האמריקאיות לתקציב הביטחון של ישראל, בטענה שישראל "צריכה להיות מסוגלת לקנות נשק אמריקאי תחת אותם תנאים פיננסיים, אותן הגבלות, ואותן דרישות כמו כל בת ברית אמינה אחרת המצייתת לחוקינו".
לקראת בחירות 2028
הצעה זאת לגבי הפסקת הסיוע האמריקני לישראל היא דוגמה בולטת לניסיונו של עמנואל לפייס מצביעים דמוקרטים המסתייגים מפעולות ממשלת ישראל בעזה, לבנון ואיראן. מצד שני הוא מתנגד להטלת אמברגו נשק על ישראל.
אחת מטענותיו היא שישראל מדינה מספיק עשירה לרכוש אמצעי לחימה וחימוש אמריקניים. מנגד, מבקריו של עמנואל מזכירים כי הוא היה שגריר ארה"ב ביפן שם מוצבים כ-55 אלף חיילים אמריקנים. באותה מידה הוא היה יכול לדרוש שיפן, הנחשבת למדינה עשירה, תפתח יכולות צבאיות עצמאיות להתמודד עם האיומים הסיני והצפון קוריאני.
גם אם נאומו יצליח לשכנע מצביעים פוטנציאלים ולמרות כשרונו הפוליטי, עמנואל יתקשה לזכות במועמדות הדמוקרטית לנשיאות, גם בגלל יהדותו. גם אם הממסד הדמוקרטי מסרב להודות בכך, לסלידה מישראל יש סממנים אנטישמיים בולטים. במובן הזה, מוצאו של עמנואל פוגע בסיכויו. עם זאת גם אם יחליט בסופו של דבר לא להתמודד או יפסיד בהתמודדות, הוא עשוי להשתלב בממשל הדמוקרטי הבא, עם מפלגתו תזכה בבחירות הנשיאותיות, ב-2028.
השאלון שיעשה לכם סדר - מי המפלגה שהכי מתאימה לעמדות שלכם?