עיר עתיקה בת כ-1,600 שנה נחשפה מתחת לחולות המדבר המערבי של מצרים, והיא מספקת הצצה נדירה לחיים רחוקים מאוד מהפירמידות, מהפרעונים ומהנילוס. הארכיאולוגים מצאו שם יישוב ביזנטי מתוכנן היטב, עם רחובות מסודרים, בתי מגורים, תנורי לחם, כלי מטבח, מטבעות, מגדלי שמירה וכנסייה שעמדה בלב הקהילה.
התגלית נחשפה באתר עין אל-סביל שבנווה המדבר דאח'לה, במחוז אל-ואדי אל-גדיד. דאח'לה הוא אחד מנאות המדבר של המדבר המערבי במצרים, כ-350 קילומטרים מהנילוס, אזור מרוחק שבו התקיימו יישובים במשך אלפי שנים בזכות מקורות מים תת-קרקעיים. האתר נמצא כיום ברשימה המקדימה של אונסק"ו בדרך אפשרית להכרזה כאתר מורשת עולמית.
לפי משרד התיירות והעתיקות המצרי, מדובר באחת התגליות הברורות ביותר עד כה של יישוב ביזנטי בעומק המדבר. היא מאפשרת להבין לא רק איך נראו המבנים, אלא גם איך אנשים חיו, עבדו, סחרו, בישלו והתפללו בתקופה שבה מצרים הייתה חלק מהאימפריה הביזנטית והנצרות הפכה לדת המרכזית באזור.
לא חורבה בודדת - עיר שתוכננה עד הרחוב האחרון
העיר שנחשפה לא הייתה אוסף מקרי של מבנים. החפירות הראו תכנון עירוני מסודר: רחובות רחבים מצפון לדרום, רחובות צרים יותר ממזרח למערב, וכיכרות ציבוריות שנוצרו ביניהם. במרכז היישוב עמדה כנסייה בסגנון בזיליקה, שנבנתה כנראה באמצע המאה הרביעית לספירה והשקיפה על אחד הרחובות המרכזיים.
סביב הכנסייה נחשפו בתי מגורים עשויים לבני בוץ, חלקם עם תקרות מקומרות, לצד תנורי לחם, מטבחים, כלי בישול, כלי אחסון, בקבוקים ששימשו לשמנים ולבשמים וכלי אבן לטחינת דגן. במילים אחרות, לא רק מבנה מרשים אחד נחשף כאן, אלא חתיכה שלמה מחיי היומיום: אוכל, מסחר, פולחן, משפחות ורחובות שהיו פעם מלאים בתנועה.
בין המבנים שנמצאו בולט בית שיוחס לטיסוס, בעל תפקיד בכנסייה המקומית, ומתוארך למחצית השנייה של המאה הרביעית. מבנה נוסף, שיוחס לאדם בשם טאביבוס ומתוארך לתחילת אותה מאה, עשוי היה לשמש בתחילה ככנסיית בית - מקום פולחן קטן לפני הקמת הכנסייה הגדולה יותר. עבור החוקרים, זהו רמז חשוב לאופן שבו התבססה הקהילה הנוצרית בנווה המדבר.
החרסים הקטנים ששרדו יותר מ-1,500 שנים
אחד הממצאים החשובים ביותר בעיר אינו קיר, מגדל או מטבע זהב, אלא כ-200 שברי חרס שעליהם כתובות. בעולם העתיק שברי חרס כאלה שימשו לא פעם כמעין פתקים יומיומיים, ובמקרה הזה נמצאו עליהם טקסטים ביוונית ובקופטית.
לפי החוקרים, הכתובות מתעדות עסקאות מסחריות, התכתבויות ופרטים נוספים מחיי היומיום. אלו לא כתובות מלכותיות שנועדו לפאר שליט, אלא מסמכים קטנים של אנשים רגילים: קניות, מכירות, קשרים, חובות ואולי גם סכסוכים קטנים שנעלמו עם הזמן. דווקא לכן הם חשובים כל כך - הם מקרבים את החוקרים אל האנשים שחיו בעיר, ולא רק אל המבנים שהשאירו אחריהם.
בחפירות נמצאו גם מטבעות ברונזה רבים, חלקם נושאים דיוקנאות של קיסרים ביזנטיים, כתובות לטיניות וסמלים נוצריים. בנוסף נמצאו מטבעות זהב מתקופת הקיסר קונסטנטיוס השני, ששלט בשנים 337 עד 361 לספירה, ומסייעים לתארך את תקופת הפעילות המרכזית של היישוב.
מגדלי השמירה שרמזו על חיים פחות שלווים
החיים בנווה המדבר לא היו מנותקים מסכנות. בקצות היישוב נמצאו שני מגדלי שמירה ומבנה מבוצר בעל קירות עבים, שנועדו ככל הנראה להגן על המקום. השילוב בין כנסייה, בתי מגורים, מתקני מזון, רשומות מסחריות וביצורים מצביע על קהילה מאורגנת, פעילה וחשובה יותר מכפי שניתן היה לצפות ממקום מרוחק כל כך בלב המדבר.
התקופה הביזנטית במצרים נמשכה מהמאות הרביעית עד השביעית לספירה, אז הפכה מצרים לאחד המחוזות העשירים והחשובים של האימפריה. באותה תקופה מסורות רומיות, תרבות מצרית ואמונה נוצרית התקיימו זו לצד זו. העיר בדאח'לה מציעה עכשיו תמונה נדירה של החיים האלה לא בבירה גדולה ולא ליד הנילוס, אלא בקהילה מדברית שניהלה שגרה מלאה הרחק מהמרכז.
עוד תגליות במצרים
מטמון עתיק נחשף בעיר התנ"כית שמופיעה בסיפור יוסף
סריקות הלוויין במצרים חושפות: ספינקס נוסף קבור מתחת לחולות גיזה?
ובמקום אחר במצרים: מתים עם זהב בפה
במקביל לתגלית בדאח'לה, הודיעו הרשויות במצרים גם על חשיפת 18 קברים עתיקים באתר מרינה אל-עלמיין, סמוך לחוף הים התיכון, כ-100 קילומטרים ממערב לאלכסנדריה. בין הממצאים שם היו סרקופג גרניט באורך כ-2.5 מטרים ובו שרידי אדם, שרידי פסל ספינקס מטיח וכלי קבורה שונים.
אבל הממצא החריג ביותר היה בתוך פיהם של כמה מהמתים: עלי זהב דקים שהונחו שם כחלק ממנהג קבורה יווני-רומי. לפי האמונה באותה תקופה, הזהב היה אמור לסייע למתים לדבר בעולם הבא. אם העיר בדאח'לה מספרת על חיים יומיומיים במדבר, הקברים במרינה אל-עלמיין מזכירים עד כמה מורכבות ומוזרות היו גם תפיסות המוות של התקופה.
שתי התגליות יחד מציגות צד פחות מוכר של מצרים העתיקה והמאוחרת. לא רק פירמידות, מומיות ופרעונים, אלא גם ערים נוצריות במדבר, בתים עם תנורי לחם, מטבעות ביזנטיים, פתקים על חרס וקברים שבהם המתים נשלחו לעולם הבא עם זהב בפה.
התגלית בדאח'לה עדיין נחקרת, וכל עונת חפירות עשויה להוסיף עוד פרטים על האנשים שחיו שם, עבדו, סחרו והתפללו לפני יותר מאלף וחצי. אבל כבר עכשיו ברור שלא מדובר רק בעוד אתר ארכיאולוגי יפה. זו עיר שלמה שחזרה להופיע מתחת לחולות - ובמקום לספר על מלכים וצבאות, היא מספרת את הסיפור הנדיר יותר: איך נראו החיים עצמם.