קרול פסלר, בת 81 מנתניה, שהורשעה בעבירת הפקרה לאחר פגיעה בתאונה שבה נדרס רפאל אדנה בן ה-4 ובהמשך מת מפצעיו, הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי בלוד באמצעות סנגורה, עו"ד שחר מנדלמן. כך נודע היום (שני) לוואלה לראשונה. בלב הערעור עומדת הטענה כי בית המשפט לתעבורה בפתח תקווה שגה כשקבע שפסלר ידעה שפגעה בילד והמשיכה בנסיעה, וכי לכל היותר מדובר בעבירת הפקרה ברשלנות.
במילים פשוטות, ההגנה טוענת כי ברגע שמראת הרכב של פסלר נשברה והיא שמעה "בום", היה עליה לעצור ולבדוק מה קרה. אם לא עשתה זאת - זו רשלנות. אבל מכאן ועד הרשעה בהפקרה במודעות, טוען הסנגור מנדלמן, הדרך רחוקה. המשמעות המשפטית דרמטית: עבירת רשלנות נחשבת קלה בהרבה מעבירת ההפקרה שבה הורשעה פסלר.
בדיון שהתקיים ב-21 ביוני בבית המשפט המחוזי בלוד, המליץ הרכב השופטים לצדדים לשנות את הכרעת הדין כך שפסלר תורשע בעבירה לפי סעיף 64א(א) לפקודת התעבורה, במקום סעיף 64א(ב) שבו הורשעה בבית המשפט לתעבורה. סנגוריה של פסלר הסכימו להצעה. נציגת הפרקליטות ביקשה שהות לבחון את המלצת בית המשפט ולהודיע את עמדת המדינה בדיון נוסף. לבקשת המדינה, הדיון שנקבע להיום נדחה לאוקטובר, אז צפוי להימשך הדיון גם בערעור על הכרעת הדין וגם בערעורים על גזר הדין.
הפרקליטות, נזכיר, הגישה מצידה ערעור על קולת העונש שנגזר על פסלר. ב-28 באוקטובר 2025 הורשעה פסלר בעבירת הפקרה לאחר פגיעה. בתחילת ההליך היא הודתה בעבירה, אולם בשלב הטיעונים לעונש טען עו"ד מנדלמן כי לא התקיים אצלה היסוד הנפשי הנדרש להרשעה, משום שלא ידעה שפגעה באדם. השופט טל פרי קיבל אז את הטענה, ביטל את ההרשעה והורה על ניהול משפט הוכחות מלא. בסיום ההליך דחה בית המשפט את גרסתה והרשיע אותה מחדש.
על פי כתב האישום שהגיש עו"ד שגיא שגב, ב-6 במאי 2023, בשעה 17:15 אחר הצהריים, נהגה פסלר בשדרות בן גוריון בנתניה. באותה עת חצה תמיר צגאי, סבו של רפאל אדנה, את הכביש יחד עם שני נכדיו, שלא במעבר חצייה. כאשר ירדו מאי התנועה, פגע רכבה של פסלר ברפאל ובידו של סבו. פסלר המשיכה בנסיעה רצופה, מבלי לעצור, לעמוד על תוצאות התאונה או להזעיק עזרה. רפאל נפצע באורח קשה, ולאחר כמה ימים נקבע מותו בבית החולים. סבו נחבל וסבל משבר בכף ידו.
החקירה וההחלטה שלא להעמיד את פסלר לדין בגין גרימת התאונה עצמה עוררו סערה ציבורית גדולה ומחאת ענק תחת הסיסמה "צדק לרפאל". בפרקליטות הסבירו בעבר כי בוחני התנועה קבעו שהתאונה הייתה בלתי נמנעת, משום שרפאל וסבו ירדו לכביש כאשר הרכב היה במרחק של כחמישה מטרים מהם - מרחק שנכנס בתוך זמן התגובה של הנהגת.
בדיון בערעור טען עו"ד מנדלמן כי "האירוע הוא טרגי ונורא, אבל צריך לזכור דבר אחד שהמשפחה לא אוהבת לשמוע: מי שאשם בתאונה זה לא הנאשמת ולא המערערת". לדבריו, גם המשטרה עשתה את עבודתה, בדקה מצלמות, ביצעה איכונים ובדקה את האפשרות שעלתה בשיח הציבורי שלפיה בתה של פסלר היא שנהגה ברכב - והגיעה מהר מאוד למסקנה כי הבת לא הייתה במקום. הבת נחקרה באזהרה בחשד לשיבוש, בין היתר בשל השיח על לקיחת הרכב למוסך, אולם התיק נגדה נסגר מחוסר אשמה.
הסנגור תקף גם את הטענה שלפיה שיחת הטלפון בין פסלר לבתה אחרי התאונה מלמדת על מודעות לפגיעה באדם. לדבריו, פסלר התקשרה לבתה כפי שדיברה גם עם חברתה באותו ערב, ולא הייתה שום ראיה חיצונית לכך שהשתיים דיברו על עורך דין פלילי לפני שהמשטרה הגיעה אליהן. הוא טען כי אם הפרקליטות רצתה לבסס את הטענה על דברי הבת, היה עליה לזמן אותה לעדות. לטענתו, הבת פחדה להגיע לבית המשפט לאחר שספגה איומים והכפשות, לרבות נגד מרפאת השיניים שלה, ובאחד הדיונים אף נשפך דיו אדום לעבר פסלר.
חלק מרכזי בערעור עסק בחוות הדעת של ד"ר גבי רובינשטיין, שבדקה את פסלר בבית לוינשטיין. לפי ההגנה, הבדיקה העלתה קשיים משמעותיים בשדה הראייה ובעיבוד המידע בזמן נהיגה, עד כדי כך שאם בדיקות כאלה היו נערכות באופן שוטף לנהגים מבוגרים, פסלר לא הייתה מקבלת רישיון נהיגה. מנדלמן טען כי חוות הדעת מסבירה מדוע פסלר לא הבינה בזמן אמת שפגעה בהולך רגל, ומדוע סברה כי ראתה אופנוע בנתיב הנגדי.
לדברי ההגנה, פסלר סיפרה כבר מהחקירה הראשונה כי שמעה "בום", הבחינה שהמראה השמאלית נפלה, הסתכלה במראה האמצעית וראתה אופנוע של שליח וולט. לטענתה, היא חשבה שהוא זה שפגע בה והמשיך בנסיעה. בהמשך התקשרה לבתה, והשתיים דיברו על כך שייקחו את הרכב למוסך למחרת. בפועל, המשטרה הגיעה לביתן כבר בבוקר שלמחרת, לאחר שאיתרה את הרכב באמצעות המראה שנפלה בזירה ומצלמות אבטחה.
הסנגור טען עוד כי גרסת האופנוע לא נולדה בדיעבד אלא נמסרה מהיום הראשון, וכי החקירה הראשונה של פסלר הייתה בעייתית מאוד בשל קשיי תרגום. לדבריו, פסלר אינה דוברת עברית, הגיעה מקולומביה ושפתה ספרדית או פורטוגזית, אולם בחקירה הראשונה הובאה מתורגמנית שלא שלטה היטב בשפה. "האישה הזאת בחיים לא נחקרה", אמר בדיון. "החקירה הראשונה הייתה משהו מזעזע". לדבריו, מרגע שהובאה מתורגמנית אחרת, דוברת צרפתית, החקירות התנהלו באופן תקין ולא נטען עוד כי פסלר מנסה להטעות את החוקרים.
מנדלמן תקף גם את האווירה שבה התנהל משפט ההוכחות בבית המשפט לתעבורה. לדבריו, היו באולם צעקות, איומים על עדים ואיומים על ד"ר רובינשטיין, ובאחד הדיונים נשפך כאמור דיו אדום לעבר פסלר. לטענתו, קשה לייחס משקל מלא להתרשמות השלילית של בית המשפט מפסלר כאשר אישה מבוגרת מעידה תחת לחץ כזה. "היה קושי לנהל את הדיון", טען. "אישה מבוגרת, כשמאיימים וצועקים עליה תוך כדי הדיון".
מנגד, בפרקליטות טענו כי השאלה היחידה שבמחלוקת היא האם פסלר הייתה מודעת לכך שפגעה באדם. לטענת המדינה, הקביעה של בית המשפט לתעבורה מבוססת על ראיות מוצקות, ובראשן גרסתה של פסלר עצמה, שאמרה בחקירתה כי "מישהו פגע ברכב". הפרקליטות טענה כי גם בשיחת הטלפון לבתה מיד לאחר התאונה דובר על פנייה לביטוח או לעורך דין, וכי בחקירתה הנגדית פסלר אישרה שדובר על כך.
נציגת המדינה טענה כי עצם השיח על עורך דין לאחר התאונה מחזק את המסקנה שפסלר הבינה כי קרה אירוע חריג, מעבר לנזק פח רגיל. עוד נטען כי פסלר אישרה שראתה במראה האמצעית אופנוע ורוכב לשבריר שנייה, אך לא עצרה לבדוק מה אירע, אף שלדברי המדינה הייתה אמורה להבין שגם אם מדובר באופנוע, הרוכב עלול ליפול ולהיפגע.
בפרקליטות הפנו גם לעדותה של הלן ברוור, חברתה של פסלר, שסיפרה כי פסלר התקשרה אליה אחרי התאונה ונשמעה מוטרדת. לטענת המדינה, אם מדובר היה רק בנזק למראה, לא ברור מדוע פסלר נשמעה כך. בנוסף נטען כי התרשמות בית המשפט לתעבורה מפסלר הייתה שלילית ביותר, וכי בחקירה הנגדית היא התחמקה, לא זכרה פרטים ולעיתים הביטה לעבר סנגורה לפני שהשיבה. בסיכום הדיון טענה המדינה כי השילוב בין גרסת האופנוע, אי העצירה, השיחה עם הבת, השיחה עם הלן וההתנהלות של פסלר לאחר התאונה, מבסס לכל הפחות עצימת עיניים. מנגד, ההגנה טענה כי כל אלה יכולים ללמד לכל היותר על רשלנות - לא על מודעות לפגיעה באדם.
בסיום הדיון הודיע בית המשפט כי לאחר ששמע את הצדדים, הוא ממליץ להרשיע את פסלר בעבירה קלה יותר לפי סעיף 64א(א) לפקודת התעבורה, במקום ההרשעה לפי סעיף 64א(ב). ההגנה קיבלה את ההמלצה, והפרקליטות ביקשה זמן לבחון אותה.
עו"ד שחר מנדלמן, המייצג את פסלר, מסר לוואלה: "בית המשפט המחוזי כערכאת ערעור, לאחר דיון מעמיק, המליץ לפרקליטות לקבל את ערעור המערערת על הכרעת הדין. זוהי התוצאה המתבקשת בתיק זה".
כעת ממתינים הצדדים להחלטת הפרקליטות אם לקבל את המלצת בית המשפט המחוזי. אם המדינה תאמץ את ההמלצה, הרשעתה של פסלר עשויה להשתנות מעבירת הפקרה לעבירת רשלנות - שינוי שעשוי להשפיע באופן דרמטי גם על העונש שיוטל עליה. במקביל, עדיין תלוי ועומד ערעור המדינה על קולת העונש שנגזר עליה, כך שההכרעה הסופית בפרשה שזעזעה את המדינה עדיין רחוקה מסיום.