600 קילומטרים מפרידים בין תסריט האימה של ה-7 באוקטובר לבין המציאות ביהודה ושומרון. זהו קו תפר מתפתל, מהגלבוע ועד ערד, שנע בין גדרות קרועות לשטחים פרוצים לחלוטין. בזמן שצה"ל מציין אלף ימים לטבח ששינה את פני ההיסטוריה, בקומה ה-14 של בניין המטכ"ל מבינים את האמת המרה: הזירה הרגישה ביותר אינה עזה או לבנון - היא נמצאת כאן, בלב הארץ, והאיום בה מוחשי מאי פעם. בימים האחרונים הגיעו גם ההוראות לשטח: תגבור מיוחד לאורך התפר ובצירים המרכזיים.
מפקדי החטיבות המרחביות באוגדת יו"ש, בפיקודו של תא"ל קובי הלר, מתרגלים בראש ובשטח תרחיש של פשיטת מחבלים או הסתערות של המון פלסטיני לעבר יישובים ישראלים. אחד הקצינים בפיקוד המרכז הגדיר זאת כ"דרך פעולה אפשרית סבירה". הנטל הביטחוני על צה"ל והאחריות בהגנה גדלו לאחר שבהחלטת ממשלה הוקמו עוד 103 יישובים חדשים, לא כולל עשרות חוות בודדים, ולא כולל מאחזים בלתי חוקיים שמאתגרים מאוד את כוחות צה"ל ועשויים להתגבר.
מתחת לפני השטח ביהודה ושומרון, השקט הוא אשליה מסוכנת. בפיקוד המרכז לא עוצמים עין; עבורם, האוגדה יושבת על חבית חומר נפץ שרק מחכה לניצוץ. כדי למנוע את הפיצוץ הבא, צה"ל מנהל באיו"ש מערכה שקטה, יומיומית ואינטנסיבית מסביב לשעון ובמקומות האלימים ביותר. לעיתים נדרשת פעולה חשאית ולעיתים רועשת ואגרסיבית: יותר מ-12,000 פשיטות התקפיות בוצעו מתחילת 2026, והן משאירות את השטח דרוך תמיד.
המספרים מספרים את סיפורם של מאמצי ארגוני הטרור לשלוח זרועות לעבר האזור: 1,950 מבוקשים הועברו לחדרי החקירות של השב"כ - מהמתכננים והמבצעים הבכירים ביותר ועד לצעירים שרק מחפשים את בקבוק התבערה הבא. אבל הנתון המטריד באמת מסתתר במחסני התחמושת שצה"ל מרוקן: מאות כלי נשק תקניים, מ-M-16 ועד רובי ציידים, ויחד איתם, לא תאמינו, מעל 400 רחפנים שנתפסו לפני שהפכו לכלי רצחני, וחושפים שוק שחור משומן היטב.
במערכה לייבוש "הביצה הרותחת", הכוחות לא רק עוצרים מבוקשים אלא מפרקים את התשתית עצמה. 40 מחרטות לייצור אמל"ח הושמדו השנה, ו-4.5 מיליון שקלים, הדלק הדיגיטלי שמניע את פיגועי הטרור, הוחרמו בדרכם לידיים הלא נכונות. בפיקוד המרכז מבינים היטב: כל עוד המכונות הללו ממשיכות לעבוד, המרחק בין מבצע סיכול נוסף לבין האירוע שמשנה את פני המערכה נמדד בדקות בודדות.
"מצאנו עשרות תוכניות פשיטה ליישובים"
משרד הביטחון פועל לחזק את רכיבי הביטחון ביישובים, כולל כיתות הכוננות, באמצעים טכנולוגיים ובנייה ותחזוקה של הגדר (או החומה). במקביל, בצה"ל בנו ומתרגלים מודלי התרעה לאירועים מתפרצים, לצד הגברת זמינות הכוחות מהקרקע ומהאוויר.
"יש מאות מטרות שחיל האוויר מכיר היטב, ובלוח זמנים קצר יודעים לתקוף אותן כדי למנוע הסתערות המונית לעבר היישובים", אמר קצין בכיר. "יש יישובים שנמצאים בקרבה לאוכלוסייה פלסטינית, כמו פסגות מול רמאללה, ויש גם יישובים מבודדים. אנחנו יודעים מה חושב האויב כי מצאנו עשרות תוכניות פשיטה (של חמאס - א.ב) ליישובים בתוך איו"ש. חשוב להדגיש שאנחנו היום לא מכירים אפילו תשתית אחת שעוסקת בנושא הזה, בטח לא תשתית ממוסדת כמו חמאס".
כחלק מהיערכות זו שודרגו המוצבים הקדמיים, הוקמו עמדות בנקודות רגישות ושולבו בהן תשתיות הגנה והתרעה חדשות. שב"כ ואמ"ן הגדירו את תרחיש הפשיטה על היישובים במרכז מלאכת האיסוף ומודלי ההתרעה, שעוברים תיקוף מדי תקופה. זאת לצד ההתרעה על תרחיש מאיים נוסף של "היפוך קנים" - מנגנוני הביטחון הפלסטינים שיכולים להפנות רובים, אקדחים וחמור מכך, נגד צה"ל ואזרחי ישראל.
"ועדיין, אני חושב שאחד האתגרים המרכזיים עבורנו הוא סוגיית התפר", הסביר הקצין הבכיר, תוך שהוא מציין את הפיגוע בצור יצחק.
לפני כחודש ביצע עומר יאסין, אזרח ישראל תושב טייבה, פיגוע ירי רצחני במספר זירות: כוכב יאיר, צור יגאל, צור נתן וסלעית. בפיגוע נרצח חבר כיתת הכוננות של צור נתן, חיים קלומיטי ז"ל, ונפצעו מספר אזרחים נוספים. המחבל חוסל לאחר מרדף. הפיגוע ממחיש את הקטלניות והקלות של ביצוע פיגוע, במיוחד כשהיישובים קרובים לקו התפר. חלקים מקו התפר פרוצים לחלוטין בידיעת הדרג המדיני, ואם לא תתקבל החלטה ברמה הלאומית לאטום אותו, הם עלולים להפוך לנתיבי מקפצה למחבלים.
לפי עדויות של חיילי מילואים מהשטח, רוב גזרת עציון נותרה ללא גדר בשל סוגיות שקשורות להחלטות בג"ץ, וממרחב נתיב הל"ה ועד ירושלים אין גדר בכלל. בנוסף, חלק ניכר מהגדר בחטיבות המרחביות בנימין ויהודה ניזוק, ואין תקציב לתקנו או לשדרגו לחומות בטון. חלקים אחרים בגדר הם ללא סנסורים מנטרים ומתריעים.
בשל כך, הגזרה התחזקה במאמצי איסוף של תצפיתניות מגדוד 636 ובתוספת של לוחמים שמסיירים בקו התפר ומגנים על היישובים. התגבור שקיבלה אוגדת יו"ש מגיע כבר לחמישה גדודים, ובסך הכל עלה סדר הכוחות ל-24 גדודים.
לוואלה נודע כי הרמטכ"ל אמר בפורום סגור כי לאור העובדה שכוחות צה"ל מתחזקים רצועות ביטחון בעזה, בלבנון ובסוריה, הוא יכול למתוח את החבל - אך מנגד אמר על איו"ש: "אני לא מוכן לנהל סיכונים באזור הזה". המצב הביטחוני באיו"ש הוא הפוך לגמרי, שכן המרחק בין היישובים לבין האוכלוסייה הפלסטינית, שבחסותה מסתתרים מחבלים ותשתיות טרור, הוא קצר מדי, כולל במרחב קו התפר.
בעוד שנדמה כי המצב בזירות האחרות מתייצב באופן יחסי, בפועל מפקדות טרור פלסטיניות באיראן, טורקיה, לבנון, קטאר ומקומות נוספים פועלות בצורה ישירה לקדם פיגועים ולהקים תשתיות ברחבי יו"ש, וממנה - לעבר עומק העורף הישראלי.
"אנחנו קוראים לזה הכוונות חו"ל", אמר הקצין הבכיר. "המון כסף דיגיטלי עובר לתוך יהודה ושומרון. מדובר בניסיונות אדירים לייצר פיגועים משמעותיים מאוד, בדומה לפיגוע ב-1 באוקטובר ביפו (פיגוע ירי שביצעו שני מחבלים פלסטינים, בו נרצחו שבעה בני אדם ו-15 נפצעו - א.ב) ופיגוע האוטובוסים בבת ים שתוכנן על ידי מחבל משכם, ולבסוף לא יצא אל הפועל".
בהתייחסו לחיזוק קו התפר בגדודי לוחמים, הוסיף הקצין: "זה סדר כוחות משמעותי ביותר. זה לא הרמטי, אבל נחזק את המענה באזור קלקיליה וטול-כרם, באזור עציון ובאזור יהודה; הן באזורים שבהם מוקמים יישובים חדשים, והן באזורים שבהם אנחנו מזהים כיום תנועה יחסית משמעותית של מסתננים בתפר".
מרחב רגיש נוסף הוא מעבר של מחבל בעל תעודת זהות כחולה משטח מדינת ישראל אל מרחב קו התפר.
"אני חושב שזה כיום אחד האתגרים הגדולים ביותר של מערכת הביטחון, וזה לא רק צה"ל. זו כל מערכת הביטחון שמתארגנת להתמודדות עם איומים מהסוג הזה", אמר הקצין הבכיר, והדגיש את שיתוף פעולה והתיאום של צה"ל עם משטרת ישראל במטרה להרחיב את המענה בשטח. "האיומים מגיעים בעיקר מוואדי ערה, אזור אום אל-פחם, המשולש וכפר קאסם, ואפשר להוסיף גם את אזור מזרח ירושלים, ומשם כמובן להוציא פיגועים משמעותיים למרחב התפר, אפילו לא לתוך יהודה ושומרון".
אחת ממטרות העל בזמן פיגוע מתגלגל היא גיבוש מהיר של תמונת המצב המלאה, וזאת כאחד הלקחים מהפיגוע שבו המחבל החמוש שהגיע מטייבה נע מזירה לזירה במהירות עד שחוסל.
"התוכנית שלנו תלך ותשתכלל. אין ספק שברקע קמים עוד יישובים וחוות על קו התפר, שמחייבים אותנו לשנות כל הזמן את ההיערכות בשטח", ציין הקצין הבכיר, ותיאר את המציאות הנוכחית במחנות הפליטים שבהם צה"ל פעל במרחב ג'נין וטול כרם, ובהם הוא נותר ללא הגבלת זמן. "זה שהיום יושב גדוד בתוך מחנה הפליטים טול כרם ונור א-שמס, משבש להם את היכולת לפשוט למרחב בת חפר, שמבחינתם מהווה בטן רכה. הם כבר לא יכולים להתארגן כגוף גדול כמו בעבר. יש גדוד נוסף שיושב היום בתוך מחנה הפליטים ג'נין, ולא מאפשר לתשתית שם להרים את הראש לעבר יישובי התענכים או לעמק יזרעאל".
ועדיין, במערכת הביטחון מבינים שהתקדימים שנוצרו מאז ה-7 באוקטובר אינם מאפשרים עוד להסתמך על "הערכות מצב" בלבד, או על הערכות של מומחי הגזרה וגורמי המודיעין. אל מול התוכניות המשתנות ותפיסת ההפעלה באיו"ש, נדרשת הכרעה לאומית שתגדיר מחדש את גבולות הגזרה, לצד השקעה תקציבית בפרקים הפרוצים של קו התפר, לפני שהניצוץ ביהודה ושומרון יהפוך לאש שיהיה קשה מאוד לכבות.