המועמדת הסוציאליסטית הדמוקרטית מלט קירוס הדיחה לפנות בוקר (רביעי) את חברת הקונגרס הוותיקה דיאנה דגט בפריימריז הדמוקרטיים במחוז הראשון של קולורדו. אחרי ניו יורק, זהו ניצחון דרמטי נוסף למחנה השמאלי-פרוגרסיבי במפלגה הדמוקרטית, ובעל משמעות גם עבור ישראל ואייפא"ק.
קירוס, בת 29, נולדה באתיופיה, הוריה היגרו לארצות הברית כשהייתה פעוטה, היא עורכת דין לשעבר ומועמדת בפעם הראשונה. היא גברה על דגט, שכיהנה בקונגרס כמעט שלושה עשורים וייצגה את המחוז הדמוקרטי המובהק של דנבר מאז 1997. מאחר שמדובר במחוז דמוקרטי מובהק, קירוס צפויה לנצח גם בבחירות הכלליות בנובמבר ולהיכנס לקונגרס בינואר.
ניצחונה של קירוס מצטרף לשורת ההישגים של מועמדים סוציאליסטים ופרוגרסיבים בחודש האחרון, במיוחד בניו יורק, ומאותת בצורה דרמטית על התחזקות האגף השמאלי במפלגה הדמוקרטית, בעיקר במחוזות עירוניים שבהם הבחירות האמיתיות מתקיימות בפריימריז. עם זאת, התמונה בקולורדו לא הייתה חד-משמעית: הסנאטור ג'ון היקנלופר הצליח להדוף אתגר משמאל, בעוד שבמחוז מתנדנד ניצח המועמד הפרוגרסיבי מני רוטינל.
מבחינת ישראל, המשמעות העיקרית היא הרחבת המחנה הדמוקרטי הביקורתי כלפי ישראל בבית הנבחרים. קירוס מזוהה עם האגף הפרו-פלסטיני במפלגה, ובמהלך הקמפיין הפכה ישראל לאחת מנקודות המחלוקת המרכזיות בינה לבין דגט. היא התבטאה בעבר בחריפות נגד מדיניות ישראל, ביקרה את התמיכה האמריקנית בישראל, וזכתה לתמיכת ארגונים פרוגרסיביים וסוציאליסטיים.
עבור אייפא"ק והמחנה הפרו-ישראלי בוושינגטון, מדובר באזהרה נוספת. במשך שנים נשענה השדולה הפרו-ישראלית על יכולתה להרתיע מועמדים דמוקרטים מלהתייצב בקו אנטי-ישראלי מובהק, בעיקר באמצעות תמיכה ביריבים מתונים יותר בפריימריז. אבל הניצחונות האחרונים של מועמדים מהאגף השמאלי מלמדים שהשפעת הכסף הפרו-ישראלי אינה תמיד מספיקה, ולעיתים אף עשויה להפוך לכלי גיוס דעת קהל עבור מועמדים שמציגים עצמם כמי שנאבקים ב"ממסד", בתורמים גדולים ובשדולות חוץ.
ההשלכה אינה רק מספרית. גם אם קירוס תהיה חברת קונגרס אחת בלבד, הצטרפותה תחזק את גוש המחוקקים הדמוקרטים שמאתגרים את הקונצנזוס המסורתי סביב הסיוע הצבאי לישראל, התמיכה האוטומטית בהחלטות פרו-ישראליות והמאבק בחקיקה נגד תנועת החרם. היא עשויה להצטרף לקו שמוביל חלק מ"חבורת הסקווד" ודמוקרטים פרוגרסיביים נוספים, וללחוץ על הנהגת המפלגה להציב תנאים נוקשים יותר לסיוע לישראל.
הניצחון של קירוס גם מדגיש שינוי דורי. דגט ייצגה את הדור הישן של הדמוקרטים הליברלים - פרוגרסיבים בנושאי פנים, אך זהירים יותר כלפי ישראל. קירוס מייצגת דור חדש של פוליטיקאים דמוקרטים שרואים במדיניות כלפי ישראל חלק בלתי נפרד מהמאבק הרחב יותר נגד מה שהם מגדירים קולוניאליזם, אי-שוויון וכוח תאגידי.
עבור ישראל, זו תזכורת נוספת לכך שהבעיה הפוליטית מול הדמוקרטים אינה מוגבלת עוד לאילהאן עומאר או רשידה טליב. היא מתרחבת למחוזות עירוניים נוספים, שבהם מועמדים צעירים יכולים להביס נבחרים ותיקים באמצעות קמפיין שטח, מסר אנטי-ממסדי וביקורת חריפה על ישראל.
השאלון שיעשה לכם סדר - מי המפלגה שהכי מתאימה לעמדות שלכם?