הסנגוריה הציבורית חשפה היום (רביעי) את הדוח השנתי שלה, ברקע 30 שנה להקמתה. בין היתר, סנגוריה הגישה בשנה שעברה 297 תלונות על אלימות שוטרים, הגנת הפרטיות והובלה לזיכוי מרצח בתיקים פליליים. כמו כן, צויין כי כ-61% מהאסירים מוחזקים בשטח מחיה קטן מהנדרש בדין, ו-4,400 ישנים במזרנים על הרצפה, ללא מיטה. בסך הכול, ייצגה הסנגוריה בכ-125 אלף הליכים.
"במהלך שנת 2025 העמיקה הסניגוריה הציבורית את פעילותה להתמודדות עם מקרי אלימות משטרתית כלפי לקוחותיה, מתוך הכרה בכך שזהו נדבך חיוני בהגנה על זכויות חשודים ועצורים". עוד נכתב בדוח, כי "פעמים רבות, שימוש מופרז בכוח כבר במפגש הראשוני עם השוטר אינו מסתכם בנזק פיזי בלבד, אלא מוביל לפגיעה מהותית בזכויות החשוד וגם בטוהרו ובהגינותו של ההליך כולו".
בין התלונות שהוגשו הייתה אחת בה הנאשם תועד כשהוא מוטל על הארץ בעוד שוטרים חובטים בו ומקללים אותו. לאחר שהתברר כי המשטרה נמנעה מהעברת תלונתו למח"ש כנדרש, הסנגורית פעלה להעברת התלונה, העלתה את טענת "הגנה מן הצדק" בשל האלימות הקשה שהופנתה כלפיו, והתביעה חזרה בה מכתב האישום.
בתלונה נוספת, תיעד אדם בטלפון שוטר ממחוז ירושלים שערך חיפוש בביתו. בתגובה, השוטר עיכב אותו בחשד לתקיפת עובד ציבור, כשבתחנת המשטרה הוא נלקח לחדר צדדי והוכה באגרופים בכל חלקי גופו. כתוצאה מהאירוע, סבל מדימומים ומחבלות קשות ונזקק לטיפול רפואי. הסנגורית שהעניקה לו ייעוץ הבחינה במצבו הקשה והגישה ערר לבית המשפט בבקשה לשחרורו המידי. המשטרה הסכימה לשחרור, ולנוכח חומרת האלימות בית המשפט הורה להעביר את העניין לטיפול מח"ש.
הדוח פירט גם על משבר הכליאה הלאומי. להגדרת הסנגוריה, ב-2025 הגיע ל"שיא חדש ומדאיג ולפגיעה חסרת תקדים בזכויות בסיסיות של הכלואים המוחזקים במשמורת המדינה, מבלי שנראה פתרון ממשי באופק". מספר הכלואים בישראל הוא יותר מ-23,200 בני אדם, גבוה משמעותית מתקן הכליאה הקבוע בחוק - 16,300.
עוד עולה מהדוח, כי יותר ממחצית מהם מוחזקים בתנאים שאינם עומדים בחוק. "בסנגוריה הציבורית ערכו עשרות ביקורים רשמיים במתקני הכליאה שחשפו תנאי תברואה ירודים, מחסור בציוד בסיסי ופגיעה קשה בבריאותם הפיזית והנפשית של הכלואים", כך נכתב.
בנוסף, הסנגוריה הדגישה את הצורך בקידום מידי של צעדים לצמצום מספר הכלואים, בין היתר, אימוץ חלופות מאסר, קידום ענישה בקהילה, הפחתת השימוש במאסרים קצרים, צמצום מעצרים מיותרים והגברת שחרורים מוקדמים ממאסר במקרים המתאימים.
לאורך השנה ייצגה הסנגוריה ב-124,998 הליכים, בהם 31,677 פליליים. בעקבות עבודת הסנגורים הציבוריים חזרה התביעה מ-1,273 כתבי אישום, כ-8.7% מכלל התיקים הפליליים שהסתיימו בשנה זו. ביניהם, המקרה בו גבר בן 57 שנחשד בגניבת מוצרי בשר בשווי 350 שקלים מסופרמרקט.
לאחר שנעצר על ידי מאבטח בכניסה, הוא השאיר את המוצרים במקום וברח. הסנגוריה העלתה את טענת זוטי דברים שהובילה לביטול כתב האישום.
במקרה אחר, הורה לשלושה ילדים קיבל הודעה מבית הספר כי ילדיו לא יוכלו להשתתף בטיול עקב אי-תשלום חוב. בהגעתו לבית הספר התפתח עימות פיזי בינו לבין מנהל בית הספר. כתב האישום ייחס לנאשם עבירה של תקיפת עובד ציבור. הנאשם טען כי המנהל התקרב אליו בצורה מאיימת, ובמהלך העימות ביניהם, המנהל נפל אל הרצפה. בית המשפט קבע כי פעל מתוך הגנה עצמית, באופן נחוץ ופרופורציונלי, וזיכה אותו.
כתב אישום נוסף שבוטל פירט אודות גבר שהגיע למשרד הרישוי במטרה לגשת למבחן התיאוריה במקום אחיו. במסגרת ההליך טענה ההגנה כי העדה המרכזית, מנהלת אתר מבחני התיאוריה, לא נכחה במקום ביום האירוע, ועדותה התמקדה בהסבר כללי של אופן התנהלות המבחנים. נטען כי בהיעדר ראיה ישירה הקושרת את הנאשם לאירוע, ובהיעדר כל אינדיקציה לכך שהאדם המתועד בתמונה הוא הנאשם, לא ניתן לקבוע מעבר לספק סביר כי מדובר בו.
בית המשפט קיבל טענות אלה וקבע כי התשתית הראייתית אינה מספקת להרשעה. בהקשר זה הודגש הקושי להסתמך על טביעת עינו של בית המשפט לצורך זיהוי, במיוחד כאשר אין לכך כל תמיכה חיצונית. בעקבות זאת, ולצד כשלים ראייתיים נוספים, זוכה הנאשם מהעבירות שיוחסו לו בכתב האישום.
לצד כל אלה, הסנגוריה הובילה למשפט חוזר בשני תיקי רצח ותיקים. ג'מיל סרור, שהורשע ברצח על רקע סכסוך דמים, בהתבסס על עדויותיהם של ארבעה עדי ראייה, זוכה לאחר 17 שנה. צוות ההגנה הציג תצהירים חדשים המצביעים על כך שגרסת התביעה הייתה חסרה ומטעה.
הוכח כי העדויות נגדו תואמו מראש על ידי בני המשפחה היריבה במטרה להסתיר את זהות היורה האמיתי. השופטת דפנה ברק-ארז קבעה, כי משקלן המצטבר של הראיות החדשות מחייב בירור מחודש של האמת, ומתחה ביקורת על שינוי עמדת המדינה בנושא לאורך ההליך.
תיק נוסף היה זה של סופיאן מסלוחי, שזוכה מרצח סולר תכשיטים מרעננה לאחר יותר מ-30 שנה. מסלוחי היה בן 18 כשנעצר, ונטען כי הורשע על סמך הודאה שנגבתה ממנו תוך שימוש באמצעי חקירה פוגעניים, כשבחקירה המדובב ביצע בו מעשים מיניים והבטיח לו טובות הנאה תמורת שיתוף פעולה.
הסנגוריות חשפו כי בעוד שמסלוחי הורשע, שמונה נאשמים אחרים בפרשה זוכו לאחר שבית המשפט מצא כי אותה מסכת עובדתית ממש "מופרכת מן היסוד". המשנה לנשיא, השופט נעם סולברג, קבע כי הרשעתו של מסלוחי מהווה עיוות דין חמור, שכן עמדה בסתירה מוחלטת לקביעות שיפוטיות אחרות באותו תיק, והורה על זיכויו המלא.
כמו כן, בדוח צויין הישג נוסף, קבלת עתירה לבג"ץ בנושא חיפוש בטלפון הנייד: "בעידן הדיגיטלי הטלפון החכם טומן בחובו את כל פרטי חייו של אדם - שיחותיו, מחשבותיו, רגשותיו, תמונותיו, וסודותיו, כמו גם התכתבויותיו עם אחרים. מכאן, קשה להפריז בעומק הפגיעה בפרטיותו של אדם כשהמשטרה מבקשת לערוך חיפוש במכשיר הטלפון שלו", כך נכתב בדוח.
עמדה זו של הסניגוריה הציבורית, שקיבלה תוקף בפסק דינה של הנשיאה אסתר חיות בדנ"פ של יונתן אוריך, עמדה בבסיס עתירה לבג"ץ שהגישה הסניגוריה כנגד פרקטיקה שנהגה במשטרה ועוגנה בהנחיית פרקליט המדינה. במסגרתה, ערכה המשטרה חיפוש בטלפונים הניידים של אלפי נחקרים ללא צו שיפוטי, והתבססה על הסכמת הנחקרים בלבד.
בעתירה, טענה הסניגוריה, בין היתר, כי "הסכמת הנחקר אינה יכולה להוות תחליף לדרישת הצו השיפוטי הנדרש בחוק", כך עולה מהדוח. בג"ץ קיבל את העתירה והוציא צו מוחלט המורה על ביטול הפרקטיקה המשטרתית וההנחיה שהתירה אותה.
פרק נוסף בדוח מוקדש למגמות בחקיקה ובמדיניות בתחום המשפט הפלילי. מגמה בולטת במיוחד השנה הינה הרחבת סמכויות האכיפה: "בצל מצב החירום, הדוח מקדיש פרק נרחב למגמת החקיקה, שפוגעת בזכויות אדם, שהתעצמה השנה, הכוללת הרחבה ניכרת של סמכויות המשטרה והאכיפה, תוך 'ייבוא' כלים קיצוניים מהתחום הביטחוני אל התחום הפלילי האזרחי", הזהירו.
"הסנגוריה מתריעה מפני שימוש בהגדרות עמומות שעלולות להוביל לאכיפה סלקטיבית ולפגיעה בעקרון החוקיות". בנוסף, היא קוראת "לקדם יוזמות חקיקה לחיזוק זכויות נחקרים, ובראשן עיגון הזכות לנוכחות סניגור בחקירת קטינים ואנשים עם מוגבלויות; וכן לפעול לייעול ההליך הפלילי ולהפחתת העומס על מערכת המשפט, תוך שמירה על זכויות החשודים והנאשמים והגברת הוגנות ההליך הפלילי", פירטו.
הסנגוריה ייצגה ב-13,077 הליכים של בני נוער, כ-10% מכלל ההליכים שבהם ייצגה במהלך השנה. עבודתה הובילה לביטול של 343 כתבי אישום. כ-57% מהתיקים בהם נאשמו קטינים הסתיימו ללא הרשעה. עוד ייצגה הסנגוריה 736 נאשמים עם מוגבלות שכלית או נפשית, כשב-488 מקרים הופסקו ההליכים בשל אי כשירות לעמוד לדין, וב-248 ניתן זיכוי מחמת אי שפיות הדעת.
"הסניגוריה המשיכה להוביל את המאבק בתופעת ה'קרימינליזציה' של אנשים עם מוגבלויות, תוך התרעה על המשבר העמוק בתחום הפסיכיאטריה והמחסור במומחים הגורם לעיכובים קשים במתן חוות דעת ולהארכות מעצר מיותרות במתקני כליאה במקום במוסדות טיפוליים", נמסר מטעמם.
בסך הכול, הסנגוריה ייצגה ב-31,192 הליכי מעצר לצרכי חקירה. "הסנגוריה הציבורית פועלת במספר מישורים לצמצום התופעה המדאיגה בנוגע לשימוש רחב ההיקף בסמכות המעצר, כאשר נתח משמעותי מהעצורים משוחרר בתוך 24 שעות בתנאים שהיה בסמכות קצין משטרה לקבוע, כך שניתן היה לשחררם ללא צורך בהבאתם בפני שופט", כתבו. שיעור הפניות מהמשטרה לייצוג לפני חקירה עלה ל-77.3%, לעומת 76.4% בשנת 2024.
אולי תופתעו - ענו על שאלון הבחירות 2026 וגלו מי המפלגה שמתאימה לכם