דריסת הכנסת וסכנה בינלאומית: המשנים ליועמ"שית מזהירים מפיצול התפקיד

בשעה זו (שלישי) נערך בוועדת החוקה בכנסת דיון בהצעת החוק לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. כלל המשנים ליועמ"שית הנוכחית, גלי בהרב מיארה, נוכחים בוועדה ונושאים את דבריהם. יושב ראש הוועדה, חבר הכנסת שמחה רוטמן, הוציא את המשנה ליועמ"שית, גיל לימון, מהוועדה.

"סוגיית המינויים זה עמוד השדרה של שירות המדינה. אנחנו מלווים מינויים בכירים ביותר בשירות המדינה. מנכ"ל רמי, מפכ"ל המשטרה… הייעוץ המשפטי הציבורי בוחן אותם זו ערובה למינויים מקצועיים. יש היום דיון בבג"ץ בעניין הניסיון לפטר את ראש רשות התחרות".

"גם ההגנה על עצמאות של יועצים משפטים במשרדי הממשלה, ניסיונות לפטר ולהלך עליהם אימים. ומניעת ניגודי עניינים של שרים. אלה דברים רגישים. אחד הנושאים בחינת ניגוד עניינים של ראש הממשלה אגב משפטו הפלילי. מי שאחראי לעצב את המגבלות ולפקח עליהן זה הייעוץ המשפטי לממשלה. היכולת להפעיל את זה בצורה שתשמור על ממלכתיות השירות הציבורי. בסופו של דבר כאשר הממשלה מחזיקה בסמכות לבטל את חוות הדעת זה גם על מניעת ניגוד עניינים, קבלת מתנות… זה בליבת טוהר המידות בשירות הציבורי. זו לא הצעה לפיצול אלא הצעה לביטול היועמ"ש".

"הייתי גם פצ"ר והתנסיתי בכובע הכפול. אתחיל במה שהוא מובן מאליו - היועמ"ש הוא שומר הסף המרכזי בין גורמי אכיפת החוק. הוא מנחה אותם. ייעוץ משפטי והנחייה משפטית שמאזנת בין האינטרסים השונים. אכיפת החוק חייבת להיות עצמאית, א/פוליטית. גם הפעלת הסמכויות צריכה להיות כזו. אם הייעוץ המשפטי לממשלה נעשה על ידי עו"ד מטעם שמומחה על ידי עו"ד פוליטי אז גם מערכת אכיפת החוק והמשטרה יהפכו לפוליטיים. איזה הפגנות יהיו ואיזה לא, נגד מי ישתמשו באמצעים מסויימים - תהיה לזה השפעה על זכויות האזרח של כולנו. זה כלל בסיסי שמדבר על א פוליטיות, עצמאות וממלכתיות. חוו"ד משפטית - ייעוץ משפטי יהיה פוליטי ומוטה".

"התרחיש של גוף אכיפת חוק שחודרים אליו שיקולים פוליטיים, אנחנו רואים בימים אלה את חשיבות עצמאות המשטרה. ביה"מ הדגיש את חשיבות השמירה על עצמאות המשטרה. חובות המשטרה הם לכלל אזרחי המדינה ותושביה ללא קשר לשיוך פוליטי. הצעת החוק יוצרת בעייתיות מתוך חשש שמתוך השפעה פוליטית. עצמאות המשטרה נשמרת לא רק מפני התערבות פוליטית של השר אלא שההנחיה תהיה ממלכתית ועצמאית ולא פוליטית".

"ההפרדה שנעשית במסגרת החוק בתחום המשפט הפלילי היא מלאכותית. תארו לכם מצב שיהיו שתי פרשנויות לאותה סמכות - היועמ"ש. תרחיש שיועמ"ש ייתן פרשנות אחת לסמכויות הצבא או המשטרה אבל מי שאוכף את החוק ייתן פרשנות אחרת. מותר לירות למי שקופץ מעל הגדר וגורם אחר - יגיד שזו עבירה פלילית. יכול להיווצר מצב שיהיו שתי פרשנויות סותרות. פרשנות מנוגדת לעבירות. הפרדה בין שלב חקירה להעמדה לדין. ראייה כוללת של כל הדברים. בזמנו כשנשקלה אפשרות שאתמודד על תפקיד הייעוץ - נשאלתי על הפיצול. אמרתי שאפשר לדון בפיצול. זו לא הצעת חוק של פיצול אלא של ביטול".

"אנחנו אמונים על הייעוץ וההתמודדות במלחמה המשפטית הבין לאומית. בתחילת 2023 הצגתי את המורכבויות שיש לקחת בחשבון בהיבטי התמודדות משפטית בינ"ל של ישראל כשעורכים שינויים ביסודות המשטר. היום כשבוחנים הצעות כמו זו שפה צריך לבחון גם דרך העדשה של הלגיטימציה הבין לאומית, אלה שיקולי ביטחון לאומי".

"המלחמה המשפטית הבין לאומית מלווה אותנו יותר מ 20 שנה. מאז 7 באוקטובר אנחנו עוברים למלחמה רחבת היקף. אם היועץ המשפטי לממשלה יתפקד כגורם תלוי בדרג המדיני ואם התביעה תיתפס כחשופה להשפעה פוליטית היכולת שלנו לטעון למשלימות או שיוריות תיפגע. וערכאות בין לאומיות יימנעו מלהתערב. בינואר 2024 אחרי הטבח נקראנו להתייצב בפני ביה"ד הבינלאומי בהאג. התייצבנו בהנחיית הדרג המדיני כדי להדוף את בקשת דרא"פ. מנענו את זה בהתייצבותינו".

רוטמן קטע את דבריו.

"חלק מהעצמאות המוסדית - זה שהיועמ"ש אומר דברים שלא תמיד נוחים לממשלה ואין לממשלה את האפשרות להוריד את השאלטר ולומר לו לא לדבר. לפי ההסדר הממשלה עצמה יכולה למנוע מהיועמ"ש להביע את עמדתו בפני ביה"מש. יש משמעות מאוד גדולה לזה שהיום היועמ"ש יש לו עצמאות מוסדית. הוא יכול להביע את העמדה בלי שהוא חושש שלא יתנו לו להביע את העמדה בפני ביהמ או בפני הממשלה".

"תחום החירום ותחום התקציב - אלה שני נושאים שרציתי לדבר עליהם. אחת מהטענות היא שייעוץ משפטי תפקידו להגשים את מדיניות הממשלה. תפקיד הכנסת לפקח על הממשלה. כשמדברים על חירום ותקציב יכולת הפיקוח של הכנסת על הממשלה היא מצומצמת בלי ייעוץ משפטי עצמאי שיכול להביא עמדות מקצועיות ויכול למנוע פגיעה בזכויות ושימוש לרעה. אין אפשרות לעשות את זה כשאתה יועץ משפטי מטעם. כל הפעלה של תקנות שעת חירום צריך לעבור אישור יועמ"ש ומשנה חוקתי. זה הכניס אותנו מה7 לאוקטובר לעבודת חירום מסביב לשעות, אבל המחשבה שזה היה נעשה בלי ייעוץ משפטי עצמאי. זו סמכות דרמטית של הממשלה שיכולה לדרוס כל חקיקה של הכנסת. ההוראה נועדה לממשלה להתמודד עם מצב חירום, אבל האפשרות לעשות שימוש לרעה בסמכות הזו - הן סמכויות דרמטיות שמובנות בתוך סמכויות הממשלה".

"בתחום משקי התשתית המדינה קובעת מסגרת כללים שעל בסיסה מתקבלות החלטות השקעה משמעותיות. ציבור המשקיעים בוחן לא רק כלל רגולטרי אלא את אמינות המסגרת, האם ניתן להסתמך על כך. למסגרת משפטית אמינה ויציבה יש חשיבות. לייעוץ המשפטי לממשלה יש תפקיד מוסדי חשוב, הוא אחד המנגנונים שמייצבים את המסגרת ועליה המשקיעים מסתמכים".

"להכרעה משפטית שמתקבלת באופן עצמאי ומקצועי יש חשיבות. במשקי תשתית ככל ששחקנים בשוק יחשבו שמחלקות משפטית פנימית יכולה להיפתר באמצעות ייצוג חלופי, או הכרעה פוליטית כך גדל הסיכוי הרגולטורי שהם ימשכו את ההשקעות מישראל. מן הזווית הכלכלית הרגולטורית היא מחלישה את האפשרות לייצר וודאות משפטית והיא עלולה להפוך מחלוקות משפטיות לפוליטיות. עמדת הייעוץ המשפטי - כי אין לקדם את הצעת החוק".

"המקרקעין הם משאב מוגבל וכל החלטה צריכה להתקבל בשום שכל. 90 אחוז מקרקעות המדינה מנוהלות על ידי רמי. והחלטות שמועצת רמי יכולה לקבל: פטור ממכרז למשל - שקבוצה מסויימת באוכלוסיה יכולה להנות מזה. פה מקום היועמש לשמור על המשאב הציבורי הזה לטובת הכלל. לוודא שאנחנו עומדים בכללי המשפט המנהלי. בסוף - אנחנו רואים שהיועמ"ש הוא הגורם המאזן שחושב על טובת הציבור, זכויות הפרט. יש לזה תקדימים שהגיעו לפס"ד. הפשרת קרקע חקלאית לבניה וכו".

"מצד אחד הגישה לנחל האסי עוברת בגינות פרטיות ומאידך כיסא זה מקרקעי ציבור. הפניה מהערכאות המשפטיות ליועמ"שית שתביא את כלל האיזונים. ייעוץ משפטי בלתי תלוי לוקח בחשבון זכויות גם של אנשים שכרגע לא נשמעים בשיח. פרוייקטים לתשתיות - הייעוץ המשפטי משמעותו לוודא שנבחנו כלל החלופות, רק ייעוץ משפטי עצמאי ובלתי תלוי יכול למלא את המשימה הזו. דוגמא נוספת מתחום התובענות הייצוגיות: כשיש תובע ייצוגי שתובע בשם קבוצה שאינה בפנינו. אותה חברה שנתבעת מנסה להגיע להסדר פשרה".