בית המשפט המחוזי גזר אתמול (רביעי) עונשי מאסר בפועל על שלושה בני משפחה אחת, שניהלו מסכת מתוכננת ומתוזמנת של הטרדה והדחה באיומים כלפי מתלוננת בתיק אונס חמור. על הנאשמת המרכזית בפרשה, זוהרה היימר, נגזרו ארבע שנות מאסר בפועל.
הפרשה החלה בעקבות כתב אישום שהוגש בנובמבר 2019 בגין אינוס בצוותא בנסיבות מחמירות נגד אור מלול ושני נאשמים נוספים. מניסוח גזר הדין עולה כי בני משפחתו של מלול רקמו תוכנית פתלתלה ומתוחכמת כדי להשפיע על עדותה של הצעירה ולהפחית מחלקו באירוע.
על פי עובדות כתב האישום המתוקן שבהן הורשעו, דודתו של הנאשם, זוהרה היימר, שכרה דירה ביישוב מגוריה של המתלוננת במטרה ליצור עמה קרבה במסווה. היימר הציגה עצמה כאשת תיאטרון, הציעה למתלוננת ולאחותה להשתלב בהצגה פיקטיבית, ואף שיתפה את הצעירה בפרטים אישיים כוזבים על פגיעה מינית שחוותה כביכול בעצמה - כל זאת כדי לרכוש את אמונה ולדובב אותה. במהלך הקשר, הקליטה הדודה את המתלוננת בסתר והעבירה את החומרים לאביו של הנאשם, דורון מרדכי, שהנחה אותה לפעול, ובהמשך לנאשם אחר בתיק האונס.
בשיא הפרשה, במאי 2020, רקמו הנאשמים מצג שווא לפיו בתה של הדודה, קרן בר גולדשטיין, "תפתח בקלפים" למתלוננת. במהלך שיחת הטלפון, הציגה הבת מצג שווא לפיו היא "רואה בקלפים" את אירוע האונס, תוך שהיא משתמשת במידע המוקדם שהושג מההקלטות. היא טענה בפני המתלוננת כי הותקפה רק על ידי שניים ולא שלושה, וכי בן דודה, אור, "לא נגע בה ולא פגע בה אלא רק נכח בחדר ושטף ידיים" - גרסה התואמת במדויק את קו ההגנה שלו במשטרה - הכל במטרה להניע את הצעירה לשנות את עדותה בבית המשפט.
בגזר הדין מתח השופט מורן מרגלית ביקורת חריפה על הנאשמים וציין כי מעשיהם הסבו נזקים נפשיים קשים לנפגעת העבירה, ועלו כדי "אונס שני ממש" וניצול נכלולי של אמונה הפגוע. השופט סירב לקבל את המלצות שירות המבחן להסתפק בעונשים שיקומיים, וקבע כי הנאשמות הציגו בפני שירות המבחן מצג שווא של נטילת אחריות, בעוד שבפני בית המשפט שבו והכחישו את כוונתן הפלילית והטיחו רפש במתלוננת.
השופט הבהיר כי העובדה שבסופו של יום שוחרר אור מלול וזוכה מחמת הספק בתיק האונס, אינה מפחיתה מחומרת המעשים, שכן עבירות השיבוש וההדחה אינן תוצאתיות, ואין כל אינדיקציה כי הזיכוי הושתת על תוצרי העבירות הללו.
העונשים שנגזרו
זוהרה היימר (הדודה): הורשעה בהדחה בעדות בנסיבות מחמירות, שיבוש מהלכי משפט, הטרדת עד בנסיבות מחמירות והאזנת סתר שלא כדין. נגזרו עליה ארבע שנות מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי ופיצוי בסך 50 אלף שקלים למתלוננת.
קרן בר גולדשטיין (בת הדודה): הורשעה בהדחה בעדות, שיבוש והטרדת עד בנסיבות מחמירות. נגזרו עליה עשרה חודשי מאסר בפועל, תשעה חודשי מאסר על תנאי ופיצוי בסך 20 אלף שקלים.
דורון מרדכי (האב): הורשע בשיבוש מהלכי משפט והטרדת עד בנסיבות מחמירות (וזוכה מהדחה). נגזרו עליו שמונה חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות (בכפוף לחוות דעת הממונה), תשעה חודשי מאסר על תנאי ופיצוי בסך 15 אלף שקלים.
השאלון שיעשה לכם סדר - מי המפלגה שהכי מתאימה לעמדות שלכם?
תגובות הנפגעת והתובעת
נפגעת העבירה: "אני מברכת על תוצאות ההליך. לצערי, ישנם נפגעים ונפגעות שחוששים להתלונן שמא יטרידו אותם, לכן האמירה שיש לשמור על נפגעים ונפגעות היא חשובה כאין כמותה. את העוול שנגרם לי שום דבר לא יוכל לתקן, תמיד תישאר הצלקת. אבל ההכרה של בית המשפט במה שקרה ובחומרתו נותנת קצת מזור לנפש שאולי עדיין יש מי ששומר על החוק ובעיקר על כולנו".
עו"ד מרינה רוזנפלד מפרקליטות מחוז צפון, שניהלה את התיק: "מדובר במסכת מתוכננת, מתוחכמת ומתמשכת של הטרדת עדה- נפגעת עבירה בתיק אינוס חמור, שנועדה להשפיע על עדותה בהליך פלילי. הנאשמת המרכזית ניצלה את אמונה של נפגעת העבירה, יצרה עמה קשר אישי, דובבה אותה והקליטה אותה בסתר, וכל זאת כשמדובר בצעירה שהתמודדה עם השלכותיו של אירוע אונס קשה. מעשים מסוג זה אינם פוגעים רק בנפגעת העבירה, אלא גם בלב ההליך המשפטי, ביכולתם של עדים להעיד ללא מורא ובאמון הציבור במערכת המשפט".
"אנו שבעי רצון על כך שבית המשפט קיבל את עמדתנו ביחס לחומרת המעשים, הכיר בעוול ובפגיעה הקשה שגרמו הנאשמים ונתן לכך ביטוי בענישה ראויה. ראוי לציין את נחישותה ועמידותה של נפגעת העבירה אשר שיתפה פעולה עם גורמי אכיפת החוק במהלך החקירה וניהול המשפט. נפגעת העבירה נאלצה להתמודד עם ההשלכות הקשות של הפגיעה המינית החמורה ובקשיים הכרוכים בניהול משפט פלילי ובפרט נוכח הפגיעה הנוספה בה וניסיונות להשפיע על עדותה, והעידה בגבורה בשני הליכים פליליים".