מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן, פתח היום (רביעי) את היום השני של ועידת השלטון המקומי, מוני אקספו, בתל אביב. כשנשאל לגבי פרסום דוחות ה-7 באוקטובר, אנגלמן השיב: "פרסמנו כבר קרוב ל-50 דוחות. בשבוע הקרוב עתיד להתפרסם עוד מקבץ של דוחות, לרבות בסוגיה של פינוי פצועים. צריך לזכור שב-7 באוקטובר חווינו אלפי פצועים ממתקפת הטרור, ולדאבוננו רבים מהם דיממו למוות מבלי שפינו אותם". עוד הוסיף כי הדוח בעניין פסטיבל הנובה "מהדהד, חמור וחשוב ביותר לשם הפקת לקחים".
מבקר המדינה ציין כי קיימים שמונה דוחות שבהתאם להחלטת בג"ץ מוקפאים לעת הזו. לדבריו, ארבעה מהם הם טיוטות שנשלחו כבר ביולי בשנה הקודמת, וארבעה עוסקים בסוגיות ליבת הכשל. בין הדוחות שמוקפאים, נמצא הדוח על רישוי המסיבה ברעים ואבטחתה.
אנגלמן ביקר את ההחלטה על הקפאת הדוחות, ואמר: "אני שואל פה: מי מפחד מהאמת? ומי מפחד מקבלת אחריות? כשאתה רואה את העותרים ואת המשיבים בבג"ץ הזה - שהם הסנגוריה הצבאית, התנועה לאיכות השלטון ורמטכ"לים לשעבר - אני שואל, מדוע מפחדים מביקורת?". הוא הדגיש: "אני חושב שהאמת צריכה לצאת לאור ואזרחי ישראל זכאים לקבל תשובות, וזה לא עומד בסתירה לוועדת חקירה כזו או אחרת".
"עניין של חיים ומוות"
אנגלמן הבהיר: "התשובות נמצאות אצלנו. הושקעו בדוחות האלה קרוב ל-100 שנות אדם רק בנושאים האלה: סוגיות של הכשל המודיעיני, הכשל בגדר, סוגיות של פינוי חללים והגנה על ערי הדרום". הוא הדגיש כי נושאים אלה מהותיים וקשורים לחיים ומוות.
עוד הוסיף המבקר כי "חשוב מאוד להשלים את הביקורת, חשוב שיתקנו את הליקויים, וחשוב גם בנסיבות של ה-7 באוקטובר שסוגיית האחריות לא תעלם מהציבוריות הישראלית". לדבריו, משרד מבקר המדינה בוחן בדוחות את כלל הדרגים: דרג מדיני, דרג צבאי ודרג אזרחי, וציין שחלק מתפקיד המשרד הוא גם הטלת אחריות. "בביקורות האלה נטיל אחריות אישית על הגורמים האחראים לכשלים משמעותיים", קבע. אנגלמן סיפר כי חלק מהעותרים ביקשו ממנו להשמיט את פרק האחריות ולפרסם את הדוחות, אך הוא סירב. "אני מחויב לאזרחי ישראל, ואסור שבציבוריות הישראלית המילה 'אחריות' תעלם מהשיח".
הוא הדגיש כי הדרג הצבאי - הסנגוריה הצבאית - הוא העותר, וציין את חוסר הבהירות בנוגע לתחקירים הצבאיים. "ראינו את התחקירים הצבאיים? צה"ל בעצמו מינה ועדה, ואמר שחלק גדול מהתחקירים לא היו ברמה הנדרשת, בלשון המעטה". הוא אמר כי לא ברור עד לאיזה דרג הגיעו התחקירים הצבאיים, האם לרמת החייל הפשוט או לרמת המטכ"ל. "איפה התחקירים האלו נעצרו? במפקד שלא הסתער בזיקים או בקיבוץ אחר? בזה שכיתת כוננות כזו או אחרת לא תפקדה כמו שצריך? היה תחקיר גם על הדרג הפיקודי, אבל איפה התחקיר על המטכ"ל?", תהה.
"המילה 'אחריות' היא לא מילה גסה"
אנגלמן אמר כי הוא הגדיר שדוחות משרד מבקר המדינה ידונו באחריות הן בדרג המדיני - ראש הממשלה ושרים, והן בדרג הצבאי - מדרגת תת-אלוף ומעלה. "אני חושב שהמילה 'אחריות' היא לא מילה גסה, ואנחנו חייבים בהקשר ציבורי, להציג את פרק האחריות", הוסיף והדגיש שצריך לעשות את זה עם הרבה כבוד.
"כשאנחנו עושים ביקורת על רמטכ"ל לשעבר, על ראש שב"כ לשעבר או על ראש ממשלה - עושים את זה בהרבה כבוד. הם אנשים שמסרו את חייהם למען ביטחון ישראל, ועדיין - הביקורת צריכה להישמע", קבע.
מבקר המדינה הוסיף כי "חלק מהבעיה הגדולה שלנו ב-7 באוקטובר הייתה שלא הקשיבו לאחר. לא הקשיבו לתצפיתניות שאמרו לראש אמ"ן: 'אתה לא מבין, אתה לא קורא את התמונה. תראה, אם יש לך אלפי מחבלי חמאס שמתאמנים, הם לא מתאמנים בשביל מצעד יום העצמאות. הם מתאמנים כדי לחדור'". לדבריו, זו הסיבה שהביקורת חייבת להישמע. "אנחנו עוד מעט שלוש אחרי, האם לא ראוי שהציבור יקבל תשובות?", חתם.
בתגובה לדברי המבקר, מועצת אוקטובר מסרה: "ב-7.10 לא הקשיבו לתצפיתניות שהזהירו מהטבח המתקרב, 1,000 ימים אחרי אותה ממשלה לא מקשיבה להורים שלהן שמזהירים מהטבח הבא שיגיע אם לא תוקם ועדת חקירה ממלכתית. להורי הנרצחים והחללים מגיעות תשובות. לכל אזרחי ישראל מגיעות תשובות. במקום לפזר חלקיקי רמזים ששוב קורעים את לבבות המשפחות יואיל בטובו מבקר המדינה ויודיע בקולו, בצורה מפורשת, שנדרשת הקמת ועדת חקירה ממלכתית באופן מיידי".