פרופ' אבי לייב, אחד המדענים הישראלים-אמריקאים המוכרים והשנויים במחלוקת בעולם האסטרופיזיקה, מצטרף עכשיו לצוות אמריקאי חדש שיעסוק בתופעות אוויריות לא מוסברות - תחום שבו הוא כבר מזמן הפך לאחד הקולות הבולטים ומעוררי המחלוקת.
לייב הודיע כי התבקש להרכיב ולעמוד בראש מועצה מדעית מייעצת חדשה ל-UAP - ראשי תיבות של Unidentified Anomalous Phenomena, המונח הרשמי שבו משתמשים כיום בארצות הברית לתופעות אוויריות חריגות ולא מזוהות (מה שפעם נקרא עב"מים). לפי ההודעה שפורסמה ב-Disclosure Foundation, המועצה נועדה לסייע לגופי הממשל האמריקאיים לבחון את התופעות האלה בכלים מדעיים קפדניים יותר, עם דגש על איסוף נתונים איכותיים וניתוח מסודר שלהם.
על פי ההודעה, המועצה הוקמה בתיאום עם הבית הלבן, AARO - המשרד האמריקאי לחקר תופעות חריגות בכל המרחבים, ODNI - משרד מנהלת המודיעין הלאומי, ה-FBI וגורמים נוספים בקהילת המודיעין. כלומר, מאחורי הכותרת הצבעונית על "צוות עב"מים" עומד גוף שאמור לעסוק גם בשאלות ביטחוניות רציניות: האם חלק מהדיווחים נובעים מטכנולוגיות זרות, תקלות זיהוי, רחפנים, חיישנים בעייתיים - או משהו שעדיין אין לו הסבר טוב.
לייב, פרופסור לפיזיקה תאורטית ולאסטרופיזיקה בהרווארד, מוכר היטב גם לקוראים בישראל. הוא נולד בארץ, עשה פה שלושה תארים ובהמשך הפך לאחד החוקרים הבולטים בתחומו בארצות הברית. הוא כיהן במשך התקופה הארוכה ביותר כראש המחלקה לאסטרונומיה באוניברסיטת הרווארד, ופרסם את הספר "חוצן", שבו הציג את עמדתו שלפיה ייתכן שכבר נחשפנו לעדויות לטכנולוגיה שמקורה מחוץ לכדור הארץ. הספר הגיע למקום השישי ברשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס - הישג מרשים גם למי שלא מאמין שמישהו שם בחוץ בודק אותנו מקרוב.
עוד בנושא
"עד 2030 ניצור קשר עם חייזרים": ההתערבות של הפרופסור הישראלי מהרווארד
פרופ' מהרווארד: העצם שמתקרב אלינו הוא טכנולוגיה חייזרית עוינת
"לא עוד ויכוחים על סרטונים מטושטשים"
המטרה המוצהרת של המועצה החדשה היא לא להכריז שהחייזרים הגיעו, אלא להכניס לשיח הזה משהו שחסר בו לעיתים קרובות: מתודולוגיה. לפי ההודעה, לייב ירכיב צוות של מדענים וחוקרים מתחומים שונים, בהם מדעי הנתונים, בינה מלאכותית, מכשור מדעי, ביולוגיה, אוקיינוגרפיה, אנתרופולוגיה ופסיכולוגיה. הרעיון הוא לא רק לשאול "מה ראינו בשמיים", אלא גם איך נאסף המידע, מי בדק אותו, מה אפשר להסיק ממנו - ומה פשוט אי אפשר לדעת.
לייב עצמו טוען כבר שנים שהדיון בתופעות חריגות בשמיים תקוע בין שני קצוות בעייתיים: מצד אחד קונספירטורים שממהרים לראות בכל אור מוזר עדות לחיים מחוץ לכדור הארץ, ומצד שני מדענים שמעדיפים להתרחק מהנושא כדי לא להיתפס כמי שנגררים לתחום לא רציני. המועצה החדשה אמורה, לפחות על הנייר, להציע דרך שלישית: לבדוק את המקרים בלי התלהבות יתרה, אבל גם בלי לפטור אותם מראש כשטויות.
בריאיון ל-New York Post ניסח לייב את זה בצורה ישירה יותר: "הממשלה אינה ארגון מדעי. אין להם מדענים מהשורה הראשונה. אז אנחנו יכולים לעזור להם להבין דברים". לדבריו, אם יתברר שהנתונים הקיימים אינם מספיקים כדי לומר משהו משמעותי, תפקיד המדענים יהיה להסביר לממשלה אילו נתונים צריך לאסוף בעתיד.
הכדור הזוהר שלא קיבל הסבר מלא
אחד המקרים שהוזכרו סביב הקמת המועצה התרחש באוקטובר 2023, ליד אתר ביטחוני רגיש באזור Cheyenne Mountain שבקולורדו. לפי מסמכים ממשלתיים שפורסמו, אנשי אכיפת חוק דיווחו במשך יומיים על תופעות חריגות, ובהן "כדור" כתום גדול שנראה לכאורה כאילו הוא משחרר מתוכו כדורים אדומים קטנים יותר.
חשוב להדגיש: מדובר בדיווח על תופעה לא מוסברת, לא בהוכחה לטכנולוגיה חוצנית. לפי ההודעה, כ-40% מהתופעות שתועדו באותו מקרה עדיין לא קיבלו הסבר. במונחים מדעיים וביטחוניים, "לא מוסבר" אינו אומר "חייזרים"; הוא אומר שהנתונים הקיימים לא הספיקו כדי לקבוע בוודאות במה מדובר.
לייב עצמו הציע הסבר אפשרי הרבה פחות קולנועי: ייתכן שמדובר ברחפנים שמסוגלים לשחרר רחפנים קטנים יותר. זה אולי פחות מרגש מספינת אם מהחלל, אבל מבחינת מערכת הביטחון האמריקאית זו עדיין שאלה חשובה מאוד. אם עצמים לא מזוהים מופיעים ליד אתרים רגישים, גם הסבר ארצי לגמרי יכול להיות מטריד.
למה דווקא אבי לייב?
הבחירה בלייב כמעט מתבקשת, אבל גם מעוררת מחלוקת. מצד אחד, מדובר במדען בכיר עם קריירה אקדמית מרשימה, כזה שמגיע עם הון מקצועי אמיתי ולא רק עם חיבה לתיאוריות שוליים. מצד שני, לייב הפך בשנים האחרונות לאחד הקולות הבולטים ביותר סביב האפשרות שעצמים בין-כוכביים מסוימים אינם טבעיים בהכרח.
הוא התפרסם בעולם הרחב בעקבות טענותיו לגבי "אומואמואה", העצם הבין-כוכבי שעבר במערכת השמש ב-2017. בעוד רוב החוקרים ראו בו גוף טבעי חריג, לייב העלה אפשרות שמדובר בטכנולוגיה חוצנית. בהמשך הוא עורר עניין גם סביב 3I/ATLAS, עצם בין-כוכבי נוסף, כאשר הציג תרחיש היפותטי שלפיו ייתכן שמדובר באובייקט טכנולוגי - ואף העלה אפשרות תיאורטית של שחרור גשושיות.
אלה בדיוק הטענות שהפכו אותו לדמות כל כך מסקרנת: עבור תומכיו, לייב הוא מדען שמוכן לשאול שאלות שאחרים מפחדים לשאול. עבור מבקריו, הוא נוטה להעניק יותר מדי מקום להשערות מרחיקות לכת לפני שהראיות מצדיקות זאת. במועצה החדשה, המתח הזה יהיה כנראה חלק מהסיפור: האם לייב יצליח להכניס יותר מדע לשיח על עב"מים, או שהשם שלו לבדו יספיק כדי להפוך כל דיווח נוסף לכותרת על חייזרים.
Donald Trump's new UFO squad just recruited a controversial Harvard boffin who thinks aliens are spying on Earthhttps://t.co/zYoChHGC3M pic.twitter.com/nMNSZeUVCo
— Daily Star (@dailystar) June 22, 2026
צוות של ספקנים, חוקרים ואנשי שטח
לייב לא אמור לפעול לבד. לפי ההודעה, במועצה שלו ישתתפו בין היתר פרופ' קרול קלילנד, ד"ר ריצ'רד קלואט, ד"ר עומר אלדדי, האדמירל בדימוס טים גאלודט (שטען בעבר שהחייזרים מסתתרים במעמקי הים), ד"ר גארי נולאן, ד"ר מייקל שרמר, פרופ' מתיו סידאגיס וחוקרים נוספים. הרשימה הזאת מעניינת משום שהיא כוללת גם מדענים המזוהים עם חקר תופעות חריגות וגם ספקנים מובהקים, כמו שרמר, שמוכר כאחד הקולות הבולטים בעולם נגד פסאודו-מדע וקונספירציות ואפילו התערב עם פרופ' לייב בנושא.
השילוב הזה עשוי להיות היתרון הגדול של המועצה. חקר UAP לא יכול להתבסס רק על אנשים שכבר משוכנעים שיש שם משהו, אבל גם לא רק על מי שמבטלים את הנושא מראש. כדי לבדוק ברצינות תיעודים, חיישנים, עדויות ונתונים ממשלתיים, צריך גם פתיחות וגם חשדנות בריאה. במילים פשוטות: להסתכל לשמיים, אבל לא לשכוח לבדוק את המצלמה.
בממשל האמריקאי נושא ה-UAP כבר מזמן אינו בדיחה בלבד. בשנים האחרונות פורסמו מסמכים, התקיימו שימועים בקונגרס, והוקמו גופים שתפקידם לבחון דיווחים שהגיעו מטייסים, אנשי צבא וגופי ביטחון. גם אם רוב המקרים מסתיימים בהסברים ארציים, עצם העובדה שמדובר בדיווחים ליד אזורים רגישים הופכת אותם לעניין של ביטחון לאומי, לא רק של חובבי מדע בדיוני.
בסופו של דבר, הסיפור כאן אינו רק אם חייזרים קיימים או לא. הוא על הדרך שבה ממשלות מתמודדות עם דברים שהן עדיין לא יודעות להסביר: האם מסתירים, מזלזלים, מפרסמים הכול בלי הקשר - או בונים מנגנון מדעי שינסה לברר מה באמת קורה שם. ואם כבר מקימים מועצה כזאת, קשה לחשוב על דמות מתאימה יותר - וגם נפיצה יותר - מפרופ' אבי לייב.
