המתיחות בין בריסל לירושלים החריפה משמעותית ביממה האחרונה. שר החוץ הישראלי גדעון סער הודיע כי הוא מנתק כל קשר עם ראש מדיניות החוץ של האיחוד האירופי, קאיה קאלאס, עד שתתנצל בפני ישראל, בעקבות דיווחים שלפיהם כינתה את ישראל "מדינת אפרטהייד". קאלאס השיבה כי "דיאלוג הוא הבסיס לדיפלומטיה".
"עמדת האיחוד האירופי הייתה תמיד שפתרון שתי המדינות נותר הדרך הישימה היחידה להשגת שלום בר-קיימא במזרח התיכון", אמר שגריר האיחוד האירופי בישראל, מיכאל מאן, ל"ג'רוזלם פוסט" כאשר נשאל על ההתבטאות המדווחת בנוגע ל"אפרטהייד".
כשנשאל האם הדברים מעידים על שינוי בגישת בריסל, מאן היה נחרץ.
"אני לא מתכוון להגיב לציטוט לא רשמי ממקור אנונימי שטען שהדברים נאמרו. אני פשוט לא יכול להגיב על כך", אמר מאן, לפני שחזר על העמדה הרשמית של האיחוד: "זו אינה המדיניות הרשמית של האיחוד האירופי שישראל היא מדינת אפרטהייד. אני רוצה להבהיר זאת באופן חד-משמעי".
משרד שגריר האיחוד האירופי בישראל כמעט אף פעם אינו שקט, ותקופת כהונתו של מאן, שהחלה בספטמבר 2025, מתנהלת באחת התקופות הסוערות ביותר ביחסי האיחוד האירופי וישראל.
"נקודת המוצא היא שישראל והאיחוד האירופי הם שותפים קרובים מאוד", הדגיש מאן. "מבחינה היסטורית יש בינינו מערכת יחסים קרובה ביותר. ישראל משולבת עמוק באיחוד האירופי. היא משתתפת בתוכנית שיתוף הפעולה המחקרי הורייזון. לכן, בבסיסו, הקשר עמוק מאוד".
יחסי האיחוד האירופי וישראל עוברים "תקופה קשה"
עם זאת, הוא הודה במהרה במתחים הקיימים.
"אני אשקר אם אומר שהיחסים אינם עוברים תקופה קשה יותר כרגע", אמר.
גורמים ישראלים מסוימים טוענים שהאיחוד האירופי מתמקד באופן לא פרופורציונלי בסכסוך הישראלי-פלסטיני ומתעלם מהפרות חמורות יותר של זכויות אדם במקומות אחרים. מאן דחה את הטענה וכינה אותה "עיוות מוחלט של המציאות".
"יש בעיות בכל העולם, וזה יהיה מטעה לחלוטין לחשוב שאנחנו מבקרים את ישראל בצורה חריפה יותר מכל מדינה אחרת", אמר.
כדי להמחיש את דבריו, הזכיר מאן את תגובת אירופה למלחמת רוסיה באוקראינה.
"תסתכלו על המצב עם רוסיה. רק השבוע אימצנו את חבילת הסנקציות ה-21 נגד רוסיה".
לדבריו, תפיסות של הטיה מושפעות לעיתים קרובות מהאופן שבו הדברים מוצגים בתקשורת.
"דרך העדשה של התקשורת הישראלית, ייתכן שנראה שאנחנו מתייחסים לישראל באופן לא הוגן במיוחד, אבל אנחנו מבססים את המדיניות שלנו על האופן שבו אנו מעריכים את ההתפתחויות בשטח", אמר.
במהלך הריאיון נשאל מאן גם על אירוע שהעלה שאלות בישראל בנוגע למדיניות האיחוד. האיחוד האירופי מתח ביקורת על יירוט המשט לעזה בידי ישראל ועל מעצר האזרחים הזרים שהיו עליו. אולם כאשר בהמשך פורסמו בספרד תיעודים שבהם נראו לכאורה שוטרים מכים חלק מהפעילים, האיחוד לא הגיב בפומבי.
"הייתה החלטה של הרשויות הישראליות ליירט את המשט במים בינלאומיים, לטפל במהירות באנשים ולהחזירם למדינותיהם, ולכן נמתחה ביקורת. היה גם האירוע הזה בספרד, ואף אחד לא מצדיק אותו", אמר מאן. "אז בואו נדייק בעובדות".
אירופה מודאגת מאלימות מתנחלים ביהודה ושומרון
סוגיה אחת שאיחדה גם מדינות באיחוד האירופי הנחשבות פרו-ישראליות בביקורת על הממשלה הנוכחית היא אלימות של ישראלים קיצונים נגד פלסטינים ביהודה ושומרון.
"אנחנו מודאגים מאוד", אמר מאן. "היו מקרים רבים של קיצונים אלימים שנכנסו לקהילות פלסטיניות, הציתו כלי רכב ורכוש, עקרו עצים וגנבו בעלי חיים".
הוא הביע תסכול מהקושי להתמודד עם התופעה.
"עבורכם, זו לא אמורה להיות בעיה כה גדולה", אמר. "הרשויות האזרחיות והמשטרה בישראל יעילות מאוד. קשה לנו במידה מסוימת להבין מדוע כה קשה להתמודד עם הבעיה הזאת בצורה יעילה יותר".
הסוגיה הובילה גם כמה ממדינות האיחוד לשקול הטלת סנקציות על גורמים ישראלים, ובהם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר.
מאן אישר שהדיונים נמשכים, אך הדגיש שהם מורכבים מבחינה משפטית ופוליטית.
"הנושא נדון שוב השבוע על ידי שרי החוץ בלוקסמבורג", אמר. "כיום אין הסכמה, משום שהחלטה כזו מחייבת תמימות דעים של כל 27 המדינות החברות. בשלב זה אין הסכמה".
כשנשאל מה יכול להצדיק הטלת סנקציות על שר שנבחר באופן דמוקרטי במדינה ידידותית, הפנה מאן לעקרונות היסוד של האיחוד האירופי.
"אם נטיל סנקציות על יחידים, זה יהיה בשל פעולות שאנו סבורים שהן מפרות זכויות אדם בסיסיות ועקרונות דמוקרטיים", אמר.
הוא התייחס גם להתנהלותו של בן גביר במהלך אירוע המשט האחרון.
"מה שראינו מהשר בן גביר - כשהגיע להצטלם עם העצורים מהמשט, ובסרטון שפרסם נראה אדם אחד כשהוא מוכה - היה בעיני רבים באירופה בלתי מתקבל על הדעת. היה ברור שהוא הגיע כדי להתגרות באנשים, ולכן נמתחה עליו ביקורת".
מבחינה כלכלית, האיחוד האירופי נותר שותף הסחר הגדול ביותר של ישראל, עובדה שלדברי מאן מעידה על עומק התלות ההדדית.
עם זאת, המתיחות הפוליטית מחלחלת גם לדיונים הכלכליים. כמה מדינות באיחוד הציעו להטיל מכסים על מוצרים שמקורם בהתנחלויות ביהודה ושומרון או אף לאסור את מכירתם.
"כמה מדינות חברות העלו לאחרונה הצעות להטיל מכסים על מוצרים כאלה או לאסור אותם לחלוטין", אמר מאן. "הנושא נדון כעת בבריסל".
הוא הזהיר כי מוקדם מדי לדעת כיצד הדברים יתפתחו.
"בשלב זה אי אפשר לדעת אם תוגש הצעה קונקרטית, כיצד יגיבו המדינות החברות והאם יצביעו בעדה".
בהתייחסו למלחמה בעזה, אמר מאן כי חל שיפור במצב, אך עדיין קיימות דאגות בנוגע לאופן ניהולה.
"הייתה תקופה שבה משלוחי הסיוע ההומניטרי נחסמו לחלוטין מלהיכנס לעזה. מבחינתנו זו הייתה בעיה. הרגשנו שמספר הנפגעים האזרחים בשלבים המאוחרים של המלחמה היה גבוה שלא לצורך".
הוא ציין גם כי הרטוריקה הפוליטית בישראל מקשה על המצב.
"לא מסייע שיש לעיתים לא מעט רטוריקה חריפה מצד הרשויות הישראליות", אמר. "אני מבין שמדובר בתקופת בחירות, אבל אני חושב שזה יעזור אם הטון יירגע מעט, כדי שנוכל לקיים דיון רגוע יותר".
למרות המחלוקות המתמשכות, מאן הדגיש גישה פרגמטית לגבי עתיד היחסים בין האיחוד האירופי לישראל.
"אני חושב שברור שאנחנו זקוקים לישראל, וישראל זקוקה לנו", סיכם מאן. "יש לנו מערכת יחסים היסטורית עמוקה מאוד. אנחנו זקוקים זה לזה. יש כל כך הרבה תחומים שבהם אנחנו יכולים להפיק תועלת זה מזה. יש כל כך הרבה פוטנציאל וכל כך הרבה הזדמנויות".
בחירות 2026 - ענו על שאלון הבחירות וגלו מי המפלגה שמתאימה לכם