תנועת "עתיד לעוטף" פרסמה היום (שלישי) את ממצאי דוח עמדות הציבור בעוטף ביחס להצעת חוק זיכרון הטבח והנצחת הגבורה ביום כ"ב בתשרי, שמחת תורה - 7 באוקטובר, התשפ"ו-2026.
בסקר השתתפו למעלה מ-1,300 משיבים, רובם מיישובי חבל תקומה ורשויות העוטף. מהממצאים עולה כי קיימת תמיכה ציבורית רחבה בהסדרת תחום הזיכרון וההנצחה בחקיקה, לצד דרישה לשלב בתהליך את הקהילות שנפגעו באופן ישיר - ולא לעצב את הזיכרון הלאומי "כמהלך מוסדי המנותק מהשטח".
מהנתונים עולה כי 91.3% מהמשיבים סבורים שחשוב להסדיר בחוק את זיכרון, מורשת והנצחת אירועי ה-7 באוקטובר. 71% תומכים בעיגון מנגנון קבוע של שיתוף ציבור עם תושבים, משפחות, שורדים ונציגי קהילות שנפגעו כחובה מפורשת בחוק.
עוד עולה כי 79.2% מהמשיבים סבורים שהחלטות הנוגעות לשימור, שינוי או הריסה של מבנים שנפגעו ב-7 באוקטובר צריכות להתקבל בהובלת תושבי היישוב או בשילובם בתהליך קבלת ההחלטות. 85.2% מהמשיבים מעדיפים כי סיורי הנצחה וחשיפה בעוטף לאחר ה-7 באוקטובר יתקיימו בהובלת תושבי העוטף או בשילובם, ו-89.4% סבורים שחשוב לשלב את אירועי ה-7 באוקטובר בתוכנית הלימודים ובמערכת החינוך בישראל בשנים הבאות.
לפי הדוח, 77.8% סבורים כי הציבור מעניק חשיבות רבה במיוחד לתיעוד ושימור עדויות, מסמכים וחומרים היסטוריים. זאת בפער מהאפשרות של הנחלת מורשת וגבורה לדורות הבאים, שבה תמכו 51.3% מהמשיבים. בתנועה אמרו כי "הנתונים משקפים תפיסה שלפיה ההנצחה אינה עוסקת רק בעבר, אלא גם באמת היסטורית, באחריות לעתיד הקהילות שנפגעו ובחיבור מתמשך לשטח".
התנועה קוראת לקבוע בחוק תקציב בסיסי וקבוע לפעילות הגוף שיוקם; חובת שקיפות, פרסום פרוטוקולים ודיווח שנתי לציבור: הקמת ועדות משנה מקצועיות בתחומי חינוך ומורשת, תיעוד ועדויות, אתרי הנצחה ושיתוף ציבור. וגם, קביעת רוב מיוחד בהחלטות מהותיות הנוגעות לעיצוב הזיכרון, אתרי ההנצחה והמוזיאון. בנוסף דורשים חובת שיתוף ציבור סדורה, לרבות במסגרת עבודת ועדות המשנה.
אהד כהן, מנכ"ל תנועת "עתיד לעוטף", אמר: "הנתונים מראים בצורה ברורה: תושבי העוטף רוצים חוק הנצחה ממלכתי ל-7 באוקטובר, אבל לא מוכנים שהזיכרון הלאומי יעוצב בלי הקהילות שנשאו את המחיר הכבד ביותר. המטרה שלנו היא לא לעכב את החוק - להפך. לשם כך נדרשים תקציב קבוע, שקיפות, ועדות משנה מקצועיות, מנגנוני שיתוף ציבור וקבלת החלטות אחראית בהחלטות מהותיות".