צילום שחור-לבן מרייקיאוויק, בירת איסלנד, הפך לאחת מתיאוריות המסע בזמן המשונות והעקשניות ביותר ברשת. במבט ראשון מדובר בתיעוד רחוב שגרתי למדי מ-1943, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה: תושבים מקומיים, חיילים אמריקנים, תחנת מוניות ורחוב עירוני עמוס.
אבל מבט נוסף אל אחת הדמויות בקהל הוא זה שהפך את התמונה לחומר גלם מושלם עבור חובבי התעלומות ותיאוריות הקונספירציה. בין העוברים והשבים נראה גבר לבוש במעיל בהיר, צעיף וכובע שונה משל רוב האנשים סביבו, כשהוא עומד סמוך לחזית של חנות ומצמיד את ידו לאוזן. עבור חלק מהגולשים, המחווה הזו נראית מוכרת מדי: כמו אדם שמדבר בטלפון נייד.
ומכאן הדרך לתיאוריות על נוסע בזמן הייתה קצרה מאוד. הרי אם התמונה אכן צולמה ב-1943, קשה ליישב אותה עם ההיסטוריה של הטכנולוגיה הסלולרית. הטלפון הסלולרי הידני המסחרי הראשון, Motorola DynaTAC 8000X, יצא לשוק רק בשנות ה-80 - כארבעה עשורים אחרי אותו צילום רחוב איסלנדי.
האיש שלא הסתדר בפריים
מי ששיתף את התמונה בעבר הוא כריסטיאן הופמן, שסיפר שמשפחתו מחזיקה בה כבר עשרות שנים. לדבריו, מה שתפס את תשומת לבו היה אותו גבר במרכז התמונה, שנראה כאילו הוא נשען לאחור ומשוחח בטלפון נייד. הופמן אף טען שהאיש נראה מנותק מסביבתו: עומד לבדו, חובש כיסוי ראש שונה, עוטה צעיף ומתנהג, לדבריו, כפי שאנשים מתנהגים כיום.
הפרט הזה הספיק כדי לפתוח דיון מוכר: האם מדובר בהוכחה משונה למסע בזמן, או פשוט בתזמון צילום מוצלח מדי של פעולה יומיומית וחסרת מסתורין?
ברשת הועלו שלל הסברים. חלק מהגולשים טענו כי האיש בסך הכל מגרד את אוזנו. אחרים הציעו שהוא הצמיד שעון לאוזן כדי לבדוק אם הוא עדיין מתקתק - תיאוריה שקיבלה חיזוק משום שהוא עומד ליד מה שנראה כמו חנות שעונים. היו גם מי שטענו כי ייתכן שהחזיק מקטרת, או חפץ קטן אחר שנראה בתמונה מטושטש מדי כדי לזהותו בוודאות.
עוד מקרים דומים
"הוכחה למסע בזמן": תמונה של ילד מחזיק אייפד מ-1941 הסעירה את הרשת
התעלומה בתמונה מ-1917: האם הדמות המסתורית מוכיחה שמסע בזמן אפשרי?
מה הוא מחזיק?
טלפון נייד, רדיו קטן או סתם גירוד?
אחת ההשערות שעלתה היא שהאיש החזיק מכשיר רדיו קטן. אלא שגם כאן צצה בעיה: מכשירי טרנזיסטור קטנים וניידים החלו להופיע רק בשנות ה-50, כך שגם ההסבר הזה לא ממש מספק תשובה.
גולשים אחרים בחרו בגישה פחות דרמטית. אחד מהם התבדח כי מדובר בסך הכל באיש שמגרד באוזן, ו-83 שנים אחר כך מואשם בכך שהוא נוסע בזמן. אחר הזכיר שגם אם איכשהו היה לאיש טלפון סלולרי, לא היו אז אנטנות סלולריות או תשתית שיכלו להפוך אותו לשימושי.
לתוך כל זה נכנסה גם תיאוריית הריגול. איסלנד נותרה רשמית ניטרלית במלחמת העולם השנייה, אך בשל מיקומה האסטרטגי בצפון האוקיינוס האטלנטי נכבשה ב-1940 על ידי הבריטים, שחששו מפלישה גרמנית. בהמשך, ב-1941, החליפו הכוחות האמריקניים את הבריטים במשימת ההגנה על האי, וב-1943 כבר שהו באיסלנד עשרות אלפי חיילים מבעלות הברית. על הרקע הזה, היו מי שהציעו שהגבר המסתורי היה אולי מרגל, או לפחות אדם שהיה לו עניין לא למשוך תשומת לב. אלא שגם זו, כמו תיאוריית המסע בזמן, נשארת בעיקר ספקולציה.
ההסבר האמיתי (כנראה) פחות נוצץ
בסופו של דבר, ההסבר הסביר ביותר הוא גם הפחות מסעיר: האיש כנראה לא הגיע מהעתיד, אלא תועד ברגע שבו ידו הונחה ליד אוזנו מסיבה יומיומית לגמרי. אולי הוא גירד באוזן, אולי בדק שעון, אולי החזיק חפץ קטן שאי אפשר לזהות בבירור בתמונה הישנה.
אבל כמו שקורה לא פעם עם תמונות היסטוריות מטושטשות, מספיק פרט אחד לא ברור כדי להפוך צילום רחוב ישן לתעלומה שמצליחה להחזיק מעמד הרבה יותר זמן מהסבר הגיוני.