החלטת חדשות 12 להגיש תביעת דיבה בסך של שלושה מיליון שקלים נגד העיתונאי העצמאי אלי ציפורי עוררה דיון ציבורי רחב בשאלת גבולות הביקורת על כלי תקשורת. במסגרת הליך גישור הגיעו הצדדים להסכמה שלפיה ציפורי יימנע משימוש בכינוי "אל ג'זירה 12", וההסכם קיבל תוקף של פסק דין. מנגד, ציפורי הבהיר כי ימשיך למתוח ביקורת חריפה על הערוץ, תוך שימוש בכינויים אחרים, כגון "ערוץ הדיבה, ההסתה והרעל של 12".
תביעת עתק זו מתחברת גם לתביעות עתק שהגישה נגד שוב כנגד העיתונאי אלי ציפורי, ואף כנגד אנשי התקשורת ינון מגל ונעם פתחי והידוענית נטלי דדון, אשר כינו כ"עלילת דם" את שידור הסרטון על שדה תימן, שבו נשמע גיא פלג מדבר על "מעשה סדום בנסיבות אינוס" - דבר שלטענתם כלל לא אירע. לטענתם, שידור הסרטון גרם לנזק תודעתי אדיר בעולם ולהכתמת חיילי צה"ל כאנסים.
הדיווח הזה השפיע גם על דו"ח האו"ם שהכניס את מדינת ישראל לרשימת המדינות שחייליה מבצעים פשעי מין. וכל זאת על אונס שלטענתם כלל לא אירע, כאשר כתב האישום נגד אנשי כוח מאה בוטל, הפצ"רית שאישרה את הדלפת הסרטון אמורה לעמוד לדין, וחדשות 12 עצמה עומדת בפני תביעות עתק מצד חיילי כוח מאה על הנזקים שנגרמו להם, לטענתם, כתוצאה משידור הסרטון.
הוויכוח סביב הכינוי "אל ג'זירה 12" מעלה גם סוגיה משפטית עקרונית. להסדר הפשרה עם ציפורי יש תוקף המחייב את הצדדים לו בלבד, והוא אינו מהווה הלכה כללית האוסרת על הציבור להשתמש בביטוי. במשפט הישראלי קיימת הגנה רחבה יחסית להבעת דעה בעניינים ציבוריים, ובתי המשפט הכירו בעבר גם בשימוש בביטויים חריפים ואף מעליבים כחלק מהשיח הפוליטי.
כך, למשל, בפסיקת בית המשפט העליון משנת 2023 בעניין עמותת "חוזה חדש" (קריים מיניסטר) הודגש כי יש להעניק מרחב משמעותי לחופש הביטוי הפוליטי, והאמירה שלפיה השר מיקי זוהר הוא "חייל בכיר בארגון הפשע של נתניהו" נתפסה משפטית כהבעת דעה לגיטימית בשיח הציבורי.
נדמה שהרקע לעימות הוא גם השינוי במעמדה הציבורי של חדשות 12. במשך שנים הייתה חברת החדשות מזוהה עם "מדורת השבט" הישראלית. יונית לוי ודני קושמרו הפכו לסמלי המיינסטרים התקשורתי.
אולם בשנים האחרונות, וביתר שאת מאז הוויכוח על הרפורמה המשפטית ואף בעקבות העמדות הביקורתיות שהשמיע הערוץ כנגד המלחמה הנוכחית, מתמודדת החברה עם תחרות גוברת מצד ערוצים אחרים, ובהם ערוץ 14 ו-i24NEWS. נתוני הרייטינג מצביעים על שחיקה בכוחה היחסי, גם אם היא עדיין מובילה בחלק ניכר ממשבצות השידור. בשבועות האחרונים אף קרסה תוכנית הדגל של חברת החדשות "אולפן שישי" לרייטינג חד-ספרתי.
התגובה של חדשות 12 לאובדן המעמד של "מדורת השבט" כוללת גם שימוש הולך וגובר בכלים משפטיים נגד מבקרים. מבחינה ציבורית, תביעות בסכומי עתק עלולות ליצור אפקט מצנן ולהרתיע אזרחים ועיתונאים מהשמעת ביקורת חריפה.
תומכי הערוץ יטענו כי כלי תקשורת אינו חייב להשלים עם הכפשות וכי גם לו עומדת הזכות להגן על שמו הטוב. אולם דווקא גוף תקשורת מרכזי, הנהנה מחשיפה וכוח ציבורי עצומים, צריך לגלות מידה רבה של סובלנות כלפי ביקורת, גם כאשר היא חריפה ולעיתים בלתי הוגנת.
בסופו של דבר, מעמדה של חברת חדשות אינו נקבע בבית המשפט אלא בעיני הציבור. אמון הצופים נבנה באמצעות דיווח מדויק, הוגן ואמין, ולא באמצעות תביעות דיבה. אם חדשות 12 מבקשת לשמר את מעמדה בשוק התקשורת הישראלי, הדרך היעילה ביותר לעשות זאת היא להתמודד עם הביקורת בזירה הציבורית, ולא להסתמך על הזירה המשפטית.
כי בזירה המשפטית חדשות 12 נהנית מיתרון בלתי הוגן הן בשל כוחה התקשורתי המונופולי המסורתי והן בשל התנגדותה לרפורמה המשפטית, אשר משרתת את האינטרסים של השופטים הדנים בתביעות שקשורות לחדשות 12, במיוחד ככל שהתביעות נדונות בבית המשפט השלום בתל אביב. העברת זירת המאבק של חדשות 12 בניסיונה לשמר את מעמדה ההגמוני הנשחק בתקשורת הישראלית מהזירה הציבורית לזירה המשפטית מלמדת בעיקר על מצוקה תודעתית ולא בהכרח על צדקת מאבקה.
פרופ' משה כהן-אליה הוא מומחה למשפט חוקתי ומייסד "מסד הארץ - מכון המחקר של עם ישראל"
עדיין מתלבטים ? ענו על השאלון וגלו איזו מפלגה הכי קרובה לדעותיכם