הממשלה עולה היום (חמישי) לצפון ובכפוף בישיבת ממשלה מיוחדת שתתקיים בנוף הגליל היום בצהריים, אם לא תהינה התפתחויות בטחוניות-מדיניות שיסכלו זאת, צפויים השרים לאשר תוכנית משלימה לפיתוח אזור הצפון בהיקף של כשלושה מיליארד שקלים. מדובר במהלך רחב היקף שגובש במשרד ראש הממשלה בשיתוף ראשי הערים המרכזיות בגליל, ומצטרף לכ-20 מיליארד שקל שכבר הוקצו בשנים האחרונות לשיקום וחיזוק יישובי קו העימות בעקבות המלחמה.
התוכנית, המיועדת לשנים הקרובות, נועדה לחזק את ערי הגליל ואת היישובים הסובבים אותן באמצעות השקעות בדיור, תעסוקה, בריאות, חינוך, תחבורה, תיירות וביטחון אישי. בממשלה מגדירים אותה כתוכנית אסטרטגית שמטרתה להפוך את הצפון לאזור מושך אוכלוסייה, בעל מנועי צמיחה כלכליים ויכולת לספק שירותים מתקדמים לתושביו.
במשרד ראש הממשלה אומרים שגיבשו את התוכנית בשיתוף ראשי הערים של צפת, עכו, נוף הגליל, נצרת, עפולה, טבריה וכרמיאל, הנחשבות לערי הליבה של הגליל. לפי התוכנית, התושבים בערים, ביישובים ובכפרים יקבלו מעטפת רחבה של מענים בתחומי הדיור, התעסוקה, החינוך, הבריאות והחוסן הקהילתי, במטרה לחזק את האזור כולו ולהגדיל את אוכלוסייתו.
פרטי התכנית
אחד היעדים המרכזיים הוא משיכת משפחות חדשות לצפון. לשם כך יושקעו כ-157 מיליון שקלים בתוכנית לעידוד מעבר תושבים חדשים לערי הגליל, לצד תמריצים כלכליים, פעולות שיווק וקליטה, ותמיכה בקהילות חדשות. במקביל תקדם המדינה התחדשות עירונית, הקמת שכונות חדשות ושדרוג מרכזי הערים.
בתחום הדיור כוללת התוכנית כ-230 מיליון שקלים לפרויקטים של התחדשות עירונית, 50 מיליון שקל לדיור להשכרה ארוכת טווח ו-50 מיליון שקלים נוספים למיזמי דיור עבור אנשי קבע.
התעסוקה מהווה נדבך מרכזי נוסף. הממשלה מבקשת ליצור מוקדי תעסוקה חדשים בתחומי ההייטק, השבבים, הרובוטיקה, התעשיות הביטחוניות והאגרו-פודטק. עסקים מקומיים יקבלו סיוע, ליווי ותמיכה בהטמעת טכנולוגיות חדשות, ובכלל זה בינה מלאכותית. לצורך חיזוק העסקים הקטנים והבינוניים יוקצו 17.5 מיליון שקלים.
בתחום הבריאות שמה התוכנית דגש על משיכת רופאים מומחים, הרחבת שירותי הרפואה המתקדמים וחיזוק שירותי בריאות הנפש. בנוסף יושקעו 13 מיליון שקלים בשירותי התפתחות הילד ובהקמת מרכזים ייעודיים לאבחון ולטיפול מוקדם.
גם החינוך זוכה למקום מרכזי בתוכנית, הכוללת הקמת מעבדות מחקר, מרכזי חדשנות, הרחבת לימודי מדע וטכנולוגיה וחיזוק תוכניות ההכנה לצה"ל ולשנות השירות. במקביל מבקשת הממשלה להביא לצפון מורים, מדריכים ומנטורים מהשורה הראשונה.
בתחום התשתיות והמרחב הציבורי יוקצו 250 מיליון שקלים לשיקום שכונות ותיקות, פיתוח תשתיות ושיפור המרחב העירוני, לצד 85 מיליון שקל לשיפוץ והצטיידות מבני ציבור.
התוכנית כוללת גם השקעות בתחבורה, באמצעות שדרוג כבישים, פיתוח מתחמי תחבורה משולבים ושיפור מערך התחבורה הציבורית, וכן צעדים להגברת הביטחון האישי באמצעות הרחבת מערכי האכיפה והשיטור העירוני, הצבת אמצעים טכנולוגיים במרחב הציבורי והקמת צוותי חירום קהילתיים.
במקביל מבקשת הממשלה למצב את הגליל כמוקד תיירות, קולינריה ויין מוביל בישראל, באמצעות השקעות בפסטיבלים, אירועי תרבות, מתקני ספורט, שווקים אזוריים ומיזמי תיירות נוספים.
במשרד ראש הממשלה אומרים כי מדובר במהלך שנועד להבטיח שלאחר שיקום יישובי הגבול, תזכה כלכלת הצפון כולה לתנופת פיתוח רחבת היקף, שתאפשר לאזור לצמוח, למשוך אוכלוסייה חדשה ולחזק את מעמדו כאחד ממוקדי הפיתוח המרכזיים של ישראל.
ביקורת וספקות על מימוש התוכנית
לצד תמיכה רחבה במהלך, כבר כעת מסתמנות גם ביקורות והתנגדויות צפויות מצד ראשי רשויות וגורמים ציבוריים בצפון. אחת הטענות המרכזיות היא כי למרות ההיקף הכספי המרשים, התוכנית אינה כוללת בשלב זה בשורה תחבורתית משמעותית כדוגמת קידום רכבת מהירה לגליל העליון או פרויקטי תשתית לאומיים גדולים שעשויים לשנות את מפת הנגישות לצפון.
בקרב חלק מראשי הרשויות קיימת גם ביקורת על כך שעיקר התוכנית מתמקד בערי הליבה - נוף הגליל, כרמיאל, עפולה, טבריה, צפת, עכו ונצרת - רובן ככולן מזוהות עם הימין, הליכוד ונתניהו, בעוד שמועצות אזוריות, קיבוצים ומושבים שנפגעו במהלך המלחמה עלולים ליהנות מחלק קטן יותר מהמשאבים.
גורמים נוספים בצפון צפויים לטעון כי האתגר המרכזי של האזור אינו רק כלכלי אלא בראש ובראשונה ביטחוני. לדבריהם, ללא שינוי ממשי בתחושת הביטחון של התושבים לאורך גבול לבנון, יהיה קשה למשוך אוכלוסייה חדשה גם אם יוצעו תמריצים והטבות משמעותיות.
יש גם ספקנות עד כדי חוסר אמון בכוונת ממשלת ישראל לביצוע התוכנית בפועל. בצפון מזכירים כי לאורך השנים התקבלו החלטות ממשלה רבות לפיתוח הגליל והנגב, אך חלקן יושמו באופן חלקי בלבד. לפיכך, אומרים גורמים ברשויות המקומיות, המבחן האמיתי לא יהיה בגובה התקציב המוצהר אלא ביכולת הממשלה להוציא את הפרויקטים אל הפועל ולעמוד בלוחות הזמנים שהציבה לעצמה.
ראשי היישובים הקטנים תוקפים
בפנייה לשרי הממשלה כתבו נציגי היישובים: "תפתחו טוב טוב את האוזניים: היום בשעה 12:00 הולכים לתקוע לנו סכין בגב. מדובר בסיכול ממוקד לחצור הגלילית ולראש פינה" הם הדגישו כי "בזמן שכולנו פה בצפון חוטפים ונפגעים, הממשלה בוחרת לצ'פר רק את הגדולים כאילו רק הם במשבר. זו אפליה שתוביל לקריסה של היישובים הקטנים".
עוד הוסיפו כי "הזרמת התקציבים לערים הגדולות תיצור אפקט שאיבה - הן יתחזקו ויתרחבו, ואנחנו נישאר מאחור. אי אפשר לדבר על שיקום הצפון בלי לכלול את כל היישובים שחיים את המציאות הביטחונית והכלכלית הקשה ביותר".
שלומית שיחור רייכמן, ראשת מועצת עמק יזרעאל, תקפה גם היא: "החלטת הממשלה הצפויה היום, שממדרת את המועצות האזוריות בישראל ומונעת מהן, בין היתר, סיוע במיגון, למרות המחסור במיגון ביישובים והתשתיות הישנות, הינה בגדר אפלייה בוטה".
שיחור רייכמן הדגישה כי היא "מעריכה את החלטת הממשלה שרואה גם את הגליל ולא רק את יו"ש, אך יחד עם זה צר לי שלא הצליחו להכיל בנושא תשתיות, בינוי וחינוך אף מועצה אזורית. מדובר באפליה פסולה".