מאות חרדים יצאו היום (רביעי) למחאות ברחבי הארץ בעקבות כוונת המשטרה, לטענת המארגנים, להעביר 19 תלמידי ישיבות המוגדרים עריקים לידי רשויות הצבא. מוקדי המחאה שנקבעו הם כלא ניצן ברמלה, מגרש הרוסים בירושלים, כלא הדרים, כביש 4 באזור רעננה-נתניה, וכן מתחם אבו כביר.
מוקד המחאה המרכזי היה באזור מגרש הרוסים בירושלים, שם ניסו המפגינים למנוע את הוצאת העצורים מבית המעצר. במקום התפתחו עימותים עם כוחות המשטרה, שפעלו לפיזור ההפגנה באמצעות מכת"זית, פרשים ורימוני הלם. במקביל התקיימו הפגנות גם מול בית המעצר אבו כביר, שנחסם במשך כשלוש שעות, ומול כלא הדרים בשרון. גם כביש 4 לדרום, בכניסה לתל מונד, נחסם לתנועה.
המפגינים איימו כי אם העצורים יועברו למשטרה הצבאית "נחריף את הצעדים ללא קווים אדומים".
המשטרה פעלה לפיזור מפרי הסדר, בין היתר בעזרת רימוני הלם, פרשי משטרה, חסימות של צירי תנועה ואמצעים נוספים לפיזור הפגנות. בתום יום המחאות שוחררו מרבית העצורים, אולם חמישה עריקים חרדים הועברו לידי המשטרה הצבאית והוסגרו לצה"ל.
הפלג הירושלמי פרסם "התרעה" לתושבי המרכז בשל המחאות הצפויות: "בימים הקרובים תתקיים מחאה ואזור זה ייחסם לתנועה עקב מעצרם של בחורי הישיבות ורדיפת עולם התורה", נכתב בצירוף תמונה של אזור השפלה.
גם העדה החרדית בירושלים פרסמה הודעה תחת הכותרת "להרעיש עולם ומלואו". בהודעה נכתב בין היתר כי "בעקבות ניסיון הרשויות להסגיר עשרות בחורים ואברכים לכלא הצבאי מוטלת החובה לצאת במחאות במלחמת חרמה במסירות נפש בשערי בתי הכלא השונים ברחבי הארץ לעצור בעד המשחית". בעקבות הקריאה נסגרו כלל הכוללים של העדה החרדית ותלמידיהם הצטרפו למחאות. עם זאת, לא מדובר בכלל הכוללים בירושלים, אלא בעיקר בחוגים המזוהים עם הזרמים הקיצוניים יותר.
במקביל, בית משפט השלום בירושלים שחרר למעצר בית 52 מהחשודים שנעצרו בשבוע שעבר בחשד להשתתפות בהתפרעויות מול ביתו של המשנה לנשיא בית המשפט העליון השופט נועם סולברג. מעצרם של ארבעה חשודים הוארך בחמישה ימים לצורך השלמת חקירה. השופט גד ארנברג ציין בהחלט כי "נאספו חומרי חקירה נוספים הקושרים אותם ללב ליבו של האירוע, כאשר ניתן לקשור אותם ממשית למקום ולחצר שבה בוצעו המעשים לפי החשד, באופן אישי ולא רק קבוצתי".
עוד כתב השופט כי: "אין להתעלם מהבחירה לבצע את המעשים, לפי החשד, דווקא במקום בו בוצעו, על מנת לנסות להשפיע על החלטות שיפוטיות, שגם היא מלמדת על מסוכנות וחומרה יתרה".
מוקדם יותר היום מליאת הכנסת אישרה בקריאה הטרומית את הצעת חוק-יסוד לימוד תורה של חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר. 56 חברי כנסת תמכו בהצעה, אל מול 43 מתנגדים, והיא תועבר לוועדת הכנסת לקביעת הוועדה שבה תידון ההצעה. יוזם ההצעה, ח"כ משה גפני: "לימוד התורה היה מה שהחזיק במשך אלפי שנים את העם היהודי, זה היה המקלט של העם בכל התקופות".
הצעת החוק מבקשת לעגן בחוק-יסוד את מעמדו של לימוד התורה כערך יסוד במדינת ישראל. עוד מוצע לקבוע כי מדינת ישראל תכיר במי שמקבלים על עצמם להתמסר ללימוד תורה לתקופה ארוכה כמשרתים שירות משמעותי למדינה ולעם היהודי. הנוסח שהובא להצבעה עורר ביקורת, בין היתר בשל סעיפים שלטענת מתנגדיו יוצרים השוואה בין תרומתם של לומדי התורה לבין זו של המשרתים בצה"ל ובכוחות הביטחון.
ההצעה עלתה להצבעה לאחר מחלוקת בקואליציה סביב הנוסח. מאחר שלא ניתן היה לבצע שינויים לפני הקריאה הטרומית, הושגו הבנות שלפיהן הנוסח צפוי לעבור תיקונים משמעותיים בטרם יובא לדיון בקריאה הראשונה.