חוקרים חושפים את התוכנית למקרה שחייזרים ייצרו קשר - ויש איסור אחד

הרגע שבו האנושות תקבל איתות מחיים תבוניים מחוץ לכדור הארץ אולי נשמע כמו סצנה שלקוחה מסרט מדע בדיוני - מדען בודד בוהה במסך, חווה רגע של הארה ורץ לבשר לעולם שאנחנו לא לבד. אבל המציאות, מתברר, הרבה יותר מורכבת ודורשת היערכות חסרת תקדים. כעת, צוות מחקר בינלאומי מוביל מציג תוכנית פעולה מעודכנת לרגע המכריע הזה, כך מדווח ה-BBC.

האקדמיה הבינלאומית לאסטרונאוטיקה, גוף הכולל למעלה אלף מדענים מ-97 מדינות, פרסמה לאחרונה עדכון דרמטי לפרוטוקולים העוסקים בגילוי חיים מחוץ לכדור הארץ. המסמך החדש מפרט שמונה צעדים קריטיים שיש לנקוט במקרה של מפגש או קבלת שדר, ומסביר כיצד ומתי יש לעדכן את הציבור הרחב. העדכון מגיע בנקודת זמן רגישה, ברקע פרסום מסמכי העב"מים של דונלד טראמפ בארצות הברית וצאת סרטו החדש של סטיבן שפילברג "התגלית" לאקרנים.

הפרוטוקולים הקודמים נוסחו בשנת 2010, תקופה שבה הרשתות החברתיות עוד היו בחיתוליהן ומושגים כמו פייק ניוז היו רחוקים מלב השיח. פרופסור מייקל גארט, מנהל מרכז אסטרופיזיקה מוכר ויושב ראש הוועדה לאיתור תבונה חוץ-ארצית, הסביר כי סביבת המידע של ימינו הפכה לנפיצה הרבה יותר. בעידן שבו הרשת מוצפת בזיופים מתוחכמים וכל שמועה הופכת לוויראלית בתוך שניות, כל דיווח חצי-אפוי יכול להצית פאניקה עולמית ולהוביל לכאוס מוחלט. לכן, יש צורך בנהלים ברורים שיעשו סדר.

מתוך שמונת הסעיפים במסמך, ההנחיה המסקרנת והחמורה מכולם נוגעת לשלב התגובה. המדענים קובעים באופן חד-משמעי כי במקרה של קבלת מסר מציוויליזציה זרה, חל איסור מוחלט לשלוח מענה חזרה. לפחות לא באופן מיידי. המסמך מנחה את החוקרים לשתף פעולה ולדון האם בכלל נכון להשיב, ואם כן, מה בדיוק צריך להיות תוכן המסר שייצג את כדור הארץ. התייעצויות אלו, כך נקבע, חייבות להתבצע דרך האו"ם וגופים בינלאומיים רחבים אחרים. עד לסיום הדיונים הללו, האנושות צריכה פשוט לשתוק ולא להחזיר אות.

פרופסור כריס לינטוט מאוניברסיטת אוקספורד, שייעץ בניסוח המסמך, בירך על השקיפות המתוכננת. לדבריו, במקרה של גילוי ממשי, השמועה תתפשט הרבה לפני שניתן יהיה לאמת את המידע באופן סופי. הצורך לערב מצפי כוכבים ברחבי העולם יוביל לכך שאלפי אנשים יהיו שותפים לסוד, ולכן ניסיון להסתיר את התגלית מהציבור פשוט לא יעבוד. דוקטור רבקה שרבונו, היסטוריונית של המדע, הוסיפה כי מקרי עבר של דיווחים שגויים כבר הובילו לטירוף תקשורתי עולמי, ומכאן החשיבות העצומה של מסגרת מסודרת שמרגיעה את הרוחות.

עוד בנושא
מדען בכיר חשף לפני מותו: "עבדתי עם חייזרים באזור 51, ויש לי הוכחות"

זה רשמי: המדענים כבר לא שואלים "האם חייזרים קיימים" - אלא איפה הם

המסמך אינו רק תיאורטי, אלא מפרט הלכה למעשה את הפעולות הנדרשות כדי למנוע אסון הסברתי. שמונת העקרונות שעליהם חתומים החוקרים כוללים:

1. דרישה לאימות קפדני וביסוס הגילוי בעזרת מכשור בלתי תלוי
2. טיפול במידע בזהירות מרבית
3. מתן דיווחים תקשורתיים מהירים, מדויקים וכנים
4. דיווח מסקנות באופן מלא ופתוח לציבור
5. שימור והפצת כלל הנתונים המדעיים
6. הגנה הרמטית על ראיות הגילוי
7. הקפדה נוקשה על הכלל האוסר על שליחת תגובה
8. עמידה בסטנדרטים האתיים הגבוהים ביותר

החוקרים מודעים היטב לסכנות הכרוכות בחשיפה, גם עבורם ברמה האישית. בניגוד לעבר, קל מאוד כיום לאתר את מקום מגוריהם ועבודתם של מדענים דרך הרשת, והמסמך ממליץ למוסדות האקדמיים להגן על החוקרים מפני הטרדות או איומים פוטנציאליים.

יחד עם זאת, המסר הכללי של הפרוטוקול ברור: ביום שבו אכן יתקבל האות מהחלל, מדענים לא יזעקו בהיסטריה ויכריזו על פלישה, אלא יבדקו, יאמתו וידרשו מעמיתיהם לבחון את הנתונים שוב ושוב. רק כשתהיה תמימות דעים מוחלטת שהאות אמיתי - האנושות כולה תקבל את הבשורה שתשנה את פני ההיסטוריה.