הדיון בקבינט: חופש פעולה בלבנון - גם אם ההסכם לא יתממש

בישיבת הקבינט המדיני-ביטחוני שנערכה אתמול (חמישי) הוצג ההסכם המוצע מול לבנון, כאשר כבר מראשית הדיון היה ברור כי ספק גדול אם הוא יוכל להתממש. מזכיר הממשלה הסביר כי תנאי הסף להסכם הוא שכל פעילי חיזבאללה שנמצאים מדרום לליטני יעברו צפונה. השרה אורית סטרוק אמרה על כך כי זה "כמו שהשמש תזרח במערב ותשקע במזרח".

על בסיס תנאי הסף הזה הוצגו העקרונות הכלליים של ההסכם, שאמורים לחול בין אם ההסכם יתממש ובין אם לא. לפי הדברים שהוצגו בקבינט, בכל תרחיש, צה"ל ימשיך להחזיק בקו הצהוב העדכני. כיום מדובר בעומק של כ-9 קילומטרים, ומאז כיבוש הבופור הקו הושלם. בפועל, צה"ל עבר כיום בחלק גדול מהאזורים לעומק של כ-2 עד 3 קילומטרים, בהתאם לאזור. קו זה מכונה הקו הירוק, והוא ייקרא הקו הצהוב העדכני.

לפי ההצגה בקבינט, צה"ל יוכל להמשיך להשמיד בתוך השטח הזה תשתיות טרור, אך במקרה שיהיה הסכם - לא יתקדם מעבר לקו הצהוב העדכני. כלומר, ההבדל בין מצב של הסכם למצב ללא הסכם הוא שאם יהיה הסכם - צה"ל לא יתקדם מעבר לקו הצהוב העדכני.

לצד זאת, בכל שטח לבנון יישמר לישראל חופש פעולה מלא מול איום מתהווה, כמו טילים, כולל בביירות. עוד נאמר כי על כל ירי לעבר שטח מדינת ישראל, וגם לעבר המוצבים שבתוך השטח, מותר יהיה להגיב בתוך הדאחייה.

עוד הוצג כי אם יהיה הסכם וחיזבאללה יעבור צפונה מהליטני, לבנון תקבל אזורי פיילוט בין הקו הצהוב לקו הצהוב העדכני, שבהם צבא לבנון יבצע פיילוט של פירוז. רק לאחר שיצליחו פירוז לבנון ופירוק חיזבאללה, יכוננו יחסים עם לבנון.

במהלך הדיון נאמר כי ההסכם מחזיר את ישראל לתנאי הפסקת האש שלאחר מבצע "חיצי צפון", אך עם הרחבה משמעותית: לישראל מותר לפעול בכל שטח לבנון. בעבר היה ניתן לפעול רק מחמישה מוצבים, וכעת מדובר במרחב רחב יותר. לפי ההסכם שאחרי "חיצי צפון", ישראל הייתה צריכה לפנות קודם לצבא לבנון, ורק אם הוא לא פעל - ישראל יכלה לפעול.

כעת, לפי הדברים שהוצגו, ישראל חזרה למצב שלפני "שאגת הארי", בתוספת שטח רחב יותר וחופש פעולה גדול יותר. בדיון נאמר כי מדובר בהתקדמות משמעותית.

גורמים בדיון אמרו כי "הסטטוס שלנו השתפר. היינו בחוץ, עכשיו בפנים. גם באופן יחסי ניצחנו בוויכוח על תקיפות בדאחייה אם תוקפים אותנו. זה תוצאתי לשיחה הקשה בין נתניהו לטראמפ. היו תוצאות אפקטיביות לשיחה הקשה. בסך הכול התנאים טובים לנו. קיבלנו לגיטימציה לשהות בלבנון, לתקוף איומים מתהווים בלי אישור ובלי לעבור דרך לבנון, ולהרוס תשתיות כמו מחרטות הכסף ותשתיות הטרור, כמו בעזה".

מכיוון שזה היה עיקר ההצגה בקבינט, רוב השיח לא התמקד בשאלה אם לקבל את ההסכם או לא. ההבנה בדיון הייתה שההסכם עצמו כנראה לא יקרה, משום שהוא לא יעבור את תנאי הסף - אך הכללים שהוגדרו בו יישארו. לפי המשתתפים, מאחר שישראל קיבלה לגיטימציה לפעולה, הדבר הוצג כטוב מבחינתה.

בדיון הודגש כי לפני "חיצי צפון" ישראל לא יכלה לפעול בלבנון, ואחרי המבצע יכלה לפעול מול איום מתהווה, אך לא בכל מצב. במבצע "שאגת הארי" ישראל נכנסה לשטח, וכעת, לפי ההצגה בקבינט - היא קיבלה לגיטימציה לעשות זאת.

השרה מירי רגב אמרה בדיון: "השולחן הזה קיבל החלטה לשנות את כללי המשחק מ-7 באוקטובר ועשינו את זה. אסור לשנות את זה עכשיו. אם תוקפים - אנחנו מחזירים". השרה סטרוק אמרה כי "לא יהיה הסכם, חיזבאללה לא יעבור מעבר לליטני". לדבריה, הנורמות הן הדבר החשוב ביותר: אם הנורמה היא שכאשר תוקפים את ישראל - ישראל תוקפת בביירות, הדבר לא צריך להיות רק על הנייר אלא להתממש בשטח.

השר איתמר בן גביר היה היחיד שטען כי ההסכם הוא אסון, בעוד יתר המשתתפים הבינו שההסכם עצמו כנראה לא יקרה, אלא שהדיון עוסק בנורמות שלפי הדברים שהוצגו הן בסך הכול טובות לישראל.

השר בצלאל סמוטריץ' אמר כי השיחה האחרונה, שכללה צעקות, הייתה לטובת ישראל. לדבריו, "אצלנו מדובר על הפסקת אוכל", בהמשך לדבריו של השר יצחק וסרלאוף, "ואצלם לא - וזה מה שטוב בנורמות האלה".

שר הביטחון ישראל כ"ץ אמר כי אם חיזבאללה אכן יעבור מעבר לליטני, זה כשלעצמו יהיה ניצחון. הוא השווה זאת ליציאת אש"ף ופת"ח מלבנון בסוף מלחמת לבנון הראשונה.

השר וסרלאוף אמר כי אם ישראל לא תירה עכשיו על ביירות - היא תאבד את אמון הציבור. השרה סטרוק הוסיפה כי ישראל תאבד גם את האמון של חיזבאללה, ואמרה: "הפעם יגידו כלב נובח לא נושך".

בסיכום הדיון אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו כי אין מה להביא את ההסכם להחלטה בשלב זה. לדבריו, "נתנו תשובה עקרונית חיובית, מחכים לראות מה הם יגידו. אם אנחנו יכולים להמשיך לפעול בלבנון ולהגיע למה שיש בעזה - זה לא רע". בסיום דבריו התייחס נתניהו גם לביירות ואמר: "ביקשתי מהרמטכ"ל להביא הצעה לתקיפה בביירות".

בבד בבד, נשמעו קריאות מצד כמה שרים לנקוט קו תקיף יותר מול חיזבאללה - לצד התייחסות לאפשרות של הפסקת אש ולהתנגדות מצד הארגון.

השר כהן אמר כי צריך "להגיד לעצמנו אמת", והוסיף: "מדינה סבירה הייתה מפרקת להם את הצורה". השר אלקין טען כי "הצד השני לא רוצה הפסקת אש, אפשר לחכות עוד קצת, אבל להגיב". השרה סטרוק קראה לשינוי המצב בגבול ואמרה: "לשנות את הגבול - צריך ללכת לכיוון הזה". בנוסף, חבר הכנסת אלי כהן תקף: "אנחנו כמדינה חייבים לפרק להם את הצורה".

גם השר וסרלאוף מתח ביקורת על המצב ואמר: "הבן שלי שאל אותי מה זו הפסקת האש הזאת. אמרתי לו: בהפסקת אוכל אוכלים, בהפסקת אש יורים. אי אפשר לרצות את האמריקאים, הזמן לא לטובתנו". השר בן גביר פנה לראש הממשלה נתניהו וקרא לו להציג את המציאות בצפון בפני נשיא ארצות הברית: "סע לארצות הברית, קח איתך ילדים מקריית שמונה וממטולה. תגיד לטראמפ: 'אוהבים אותך, אבל חייבים להגיב בנקודות התורפה של החיזבאלונים בדאחייה'. צריך תמרון צבאי, גם אם יהיה עימות - זה יעבור לו, והחיילים שלנו יותר חשובים".

לצד הקולות שקראו להסלמה בתגובה, השר סמוטריץ' הציג עמדה אחרת ואמר כי "הפסקת האש באילוצים האלה תהיה הישג ענק". ראש הממשלה נתניהו סיכם כי בשלב זה אין הסכם שמובא לאישור, משום שחיזבאללה התנגד לו: "כרגע אין הסכם, ולכן לא מביא אותו להחלטה, חיזבאללה התנגד. אם יסכים - אביא לאישור שלכם".