התחבולה שהכריעה את חיזבאללה, וההתמודדות עם איום הרחפנים

מפקד אוגדה 146 (עוצבת המפץ) תא"ל בני אהרון מסר השבוע, בתום שלושה חודשי לחימה, את האחריות על הגזרה המערבית בדרום לבנון לידי מפקד עוצבת הגליל תא"ל יובל גז.

המשימה הראשונה של אוגדת המילואים הייתה לכבוש גזרה מהים בעומק השטח הלבנוני, כדי לייצר שליטה על כל נתיבי החדירה של כוח רדואן בחיזבאללה לכיוון שטח ישראל - ולקבע את ה"קו הצהוב".

לפי קצין בכיר באוגדה 146, ההיגיון הראשון כלל את הסרת איום הנ"ט ופשיטת כוח רדואן על מוצבים ויישובים, במתווה של ה-7 באוקטובר. הרציונל השני כלל פגיעה באויב, ובהתאם לכך הרגה האוגדה למעלה מ-600 מחבלים במרחב - כאשר לדברי הקצין, "רוב המחבלים חוסלו בהיתקלויות קצרות טווח".

כמו כן, כוחות האוגדה פעלו לצמצום ירי תלול מסלול, והעלאת המוכנות להעמקת התמרון הקרקעי בעתיד - לרבות פתיחת מעגן בחוף הלבנוני עבור חיל הים. העיקרון השלישי, על פי הקצין, כלל את הרס התשתיות של חיזבאללה במרחב. הלחימה, ניתן להדגיש, כללה ירי תלול מסלול על הכוחות ורחפנים מתאבדים.

ניתוח מעמיק שבוצע באוגדה 146 זיהה שהנכס החיוני של האויב כולל בעיקר את מלאכת האיסוף שלו על כוחות צה"ל בדרום לבנון - לא רק באמצעות רחפנים כי אם תוך שימוש בתצפיתנים ובמצלמות, ובזכות ההכרות שלו את השטח.

תא"ל אהרון הנחה להגביר את היקף פעולות ההונאה בשטח, לקדם יותר תמרון קרקעי כדי להימנע מסטטיות, ולבצע התקפות אגרסיביות בהפתעה. "אני שמח שזה עבד", אמר קצין בכיר באוגדה, "האויב קנה כבר מהתחלה את ההטעיה שלנו - הוא חשב שנפחד לבוא מציר החוף".

לדברי אותו קצין, "ניצלנו את מהירות התמרון שלנו כמו שעשינו ברצועת עזה - ריכזנו מאמץ נסתר. צריך גם לציין מזג האוויר היה לטובתנו: הלילה הגשום מנע מתצפיתני חיזבאללה לפעול. בדיעבד, גילינו אחר כך את כל המערכים שחיכו לנו בהם - הפעלת אש נכונה גרמה להם לברוח, והתחבולה הצליחה. זה היה כיבוש מהיר בשטח מפתח".

"אנחנו בסוף כולנו פה מצולקי 7 באוקטובר - כולנו מסתכלים על האזרחים, ולא רוצים לחזור על הטעויות שהיו לנו פעם", הסביר הקצין הבכיר. "לא רוצים שמחבלים יוכלו להגיע ליישובים. כל עוד האיום עדיין קיים, מישהו יוכל להתקרב ולעשות את מה שהוא רוצה - ובהקשר הזה, אני חושב שהקו הצהוב נותן את המענה למול זה".

הקצין חידד את משימתם: "להשמיד את תשתיות הטרור, ולא לתת לאויב לחזור חזרה ואת האפשרות לירות על התושבים. אני מניח בצד את ירי התלול מסלול: אנחנו אוחזים טוב בשטח, וגם אם מחבלים מנסים להתקרב - אז הם מתנגשים בנו ולא במישהו אחר. בסוף, אנחנו רוצים להגיע לפירוק חיזבאללה - כל פעם זה עוד צעד בדרך להגשמת היעד".

בנוגע לרחפני הנפץ, הקצין טען כי אכן מדובר באיום משמעותי, על אף שהוא לא זר להם: "אני קורא לו איום חדש-ישן. אנחנו מתמודדים איתו לראשונה בהיקף כזה בלבנון, למרות שבהתחלה בעזה אבל עפו מעלינו רחפנים - אך לא בכמויות ובסדר גודל הזה, ובטח שלא עם סיב אופטי".

כמו כן ציין, כי הם נאצלו להתמודד מולו גם ב-7 באוקטובר. "אני יכול להגיד לך שאנחנו מתמודדים עם האיום הזה יום-יום. עד לרגע היציאה מלבנון, כל יום עשרות של אירועי רחפנים. אני חושב שבסוף זה עניין של ראייה שלמה של מענה ויכולות - ואנחנו צריכים ללכת עוד קדימה כדי להשתפר ולהיות יותר טובים מולו".

הקצין פירט את התפיסה המבצעית שלו: "אני מאמין קודם כל בעולם ההתקפי. אנחנו תוקפים את אלה שנמצאים בתוך שרשרת הערך. כשהבנו איך המערכת הזאת בנויה אז פגענו ברחפנים, בתשתיות. כמו כן יש גם את כל מה שקשור לגילוי ויירוט, ואני מאמין ש-50% זו התגוננות מפני רחפנים - זה משמעותי".

עוד הוסיף בנוגע לכך, כי כדי להתמודד בצורה המיטבית עם האיום "בסוף צריך לתקוף, ולהשמיד אותם. כשיש סגירת מעגל? תפגע בהם. פגענו גם במפקדי מתחמים של חיזבאללה. גם אנחנו מאבדים אנשים, נכון, זה כואב - זה עוד לא שלם כמו שאנחנו רוצים. אבל, אני חושב שאנחנו נגיע למקום הרבה יותר טוב ממה שאנחנו נמצאים בו עכשיו".