כמעט שלוש שנים לאחר אירועי השביעי באוקטובר, החקלאות בעוטף עזה ממשיכה להתפתח עם פתיחתו של ענף חקלאי חדש. בחברת גידולי השדה כ.ס.מ, המשותפת לקיבוצי כפר עזה, מפלסים וסעד, החלו לגדל לראשונה בננות בנגב המערבי. המטעים החדשים הוקמו ממש מול רצועת עזה, כאשר 100 דונם כבר ניטעו בפועל, ובשנה הבאה מתוכננת נטיעה של 100 דונם נוספים.
המטעים מציבים את ענף הבננות בלב החידוש החקלאי של האזור. חברת כ.ס.מ, שהוקמה על בסיס השותפות בין קיבוצי כפר עזה ומפלסים והתרחבה לפני כשנה עם הצטרפותו של קיבוץ סעד, מעבדת כיום כ־26 אלף דונם הכוללים גידולי שדה, מטעים ופרדסים. ראובן ניר (75), חבר קיבוץ מפלסים ויועץ למנכ"ל גידולי השדה של החברה, עוסק בחקלאות באזור משנת 1974. חמישים שנה של עבודת אדמה לא נעצרו גם אחרי מתקפת חמאס, ולדבריו, הרצון להמשיך ולעבד את הקרקע רק התחזק.
"הרצון להמשיך לעבוד ולעבד כחלק מההיסטוריה שלנו והאידיאולוגיה שלנו קיים וגבר", אומר ניר. "אנחנו היום פתוחים יותר לרעיונות ולגידולים חדשים, ואנחנו מממשים את זה בשטח. אנחנו מנסים כל הזמן להתחדש ולמצוא גידולים חדשים ורעיונות חדשים. אנחנו עובדים גם עם יותר אמצעים טכנולוגיים, לוויינים, רחפנים וכל מה שקשור בבינה מלאכותית".
החידוש החקלאי מתרחש באזור שבו העבודה בשדות הייתה מורכבת עוד לפני ה-7 באוקטובר. ניר מספר כי העבודה בשטחים הסמוכים לגבול דרשה בעבר תיאום יומיומי מול החטיבה הצפונית, כולל ירידה לשדה, דיווח על סדר הגודל של כוח האדם, פירוט מלא של העבודות המתוכננות וקבלת אישורים. "הייתה עמדה של חמאס ממש ליד המאגר, ראינו את הנוח'בות צופים עלינו", הוא נזכר.
חלק משמעותי מהחזרה לשגרה החקלאית באזור הוא הפעלתו מחדש של המאגר. "השקענו הרבה מאוד כסף, יחד עם המדינה ותקומה, בשיקום ובניקיון הסחף", מסביר ניר. "זה מאגר שיטפונות, ואנחנו משתמשים במים שלו לגידולים שלנו. זה מקל מאוד מבחינה תפעולית". אף שהכניסה למאגר עדיין נעשית בליווי צבאי, עבור החקלאים עובדה זו מהווה אבן דרך מרכזית בחזרה לתפקוד המלא של השדות המשתרעים מול רצועת עזה.