בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ קיבל היום (רביעי) פה אחד עתירה נגד המדיניות שאסרה באופן גורף על ביקורי נציגי הצלב האדום הבינלאומי אצל אסירים ביטחוניים המוחזקים במתקני שירות בתי הסוהר וצה"ל, וכן על מסירת מידע בעניינם.
המדיניות הונהגה לאחר מתקפת 7 באוקטובר ופרוץ המלחמה, ונשארה בתוקף גם לאחר חזרתם של כלל החטופים שהוחזקו ברצועת עזה.
את פסק הדין המרכזי כתבה השופטת דפנה ברק־ארז, שקבעה כי המדינה לא הציגה תשתית משפטית מספקת למדיניות, חרף התדיינות ממושכת והזדמנויות רבות שניתנו לה לנמק את עמדתה ולעגנה בדין. לדבריה, השיקול המרכזי שעמד בבסיס ההחלטה היה סוגיית החטופים, אולם לאחר שינוי הנסיבות לא הוצג טעם קונקרטי אחר המצדיק את המשך האיסור.
ברק־ארז בחנה את הוראות החוק הישראלי ואת הוראות המשפט הבינלאומי וקבעה כי לא נמצא בסיס חוקי למדיניות שננקטה. בהתאם לכך, נקבע כי המדיניות מנוגדת לדין ודינה להתבטל.
המשנה לנשיא בית המשפט העליון, נעם סולברג, הצטרף לתוצאה וקבע כי די בכך שהמדינה לא הצליחה להציג מקור סמכות חוקי למדיניות, למרות ההזדמנויות שניתנו לה לעשות כן. לדבריו, אין צורך להכריע בסוגיות הנוגעות למשפט הבינלאומי כדי להגיע למסקנה זו.
נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית, הצטרף אף הוא לפסק דינה של ברק־ארז ולהערותיו של סולברג, ובפרט לביקורת על כך שהמדינה לא הבהירה את עמדתה המשפטית חרף ההזדמנויות שניתנו לה במהלך ההליך.