מליאת הכנסת אישרה היום (שלישי) בקריאה ראשונה את הצעת החוק לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. 65 חברי כנסת תמכו בחוק מול 47 מתנגדים. לפי ההצעה התפקיד יפוצל, והממשלה תוכל למנות יועץ מטעמה ולקבוע כי עמדתו המשפטית אינה מחייבת
הצעת החוק, שקידמו חברי הכנסת חנוך מילביצקי, יצחק קרויזר וחברי כנסת נוספים, תחזור כעת לדיון בוועדת החוקה. עיקרה הוא חלוקת סמכויות היועץ לשני בעלי תפקידים נפרדים: יועץ משפטי לממשלה ותובע כללי.
על פי ההצעה, התובע הכללי יעמוד בראש התביעה ויעסוק במשפט הפלילי. הוא ימונה לתקופה של שש שנים על ידי ועדה ציבורית, ויהיה כפוף לדין בלבד. מנגד, היועץ המשפטי לממשלה ימונה בידי הממשלה בהמלצת ראש הממשלה ושר המשפטים. כהונתו תהיה חופפת לכהונת הממשלה שמינתה אותו.
החוק החדש משנה את מעמד הייעוץ המשפטי במערכת הממשלתית. הוא קובע כי היועץ נועד לסייע לממשלה בהגשמת מדיניותה, ומאפשר לשרים לדחות את חוות דעתו. במצב כזה, תוכל הממשלה לפטור את משרדיה מציות לייעוץ המשפטי, ולשכור עורך דין פרטי שייצג אותה בבתי המשפט במקום היועץ. בדברי ההסבר נכתב כי מטרת החוק היא למנוע ריכוז יתר של סמכויות וניגוד עניינים מובנה בתפקיד הנוכחי, שדורש מהיועץ להעניק שירות שוטף לשרים, ובמקביל להוביל חקירות פליליות נגדם.
קידום החוק מלווה בהתנגדות רחבה בצמרת מערכת המשפט. אתמול, שעות ספורות לפני ההצבעה, תקפה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה את המהלך. היא כינתה את החקיקה "שלב ב' של הרפורמה המשפטית", והזהירה מפני מרוץ לחיסול מוסדות דמוקרטיים לקראת תום כהונת הכנסת.
בהרב-מיארה טענה כי השם "חוק הפיצול" מטעה, ומדובר למעשה בריסוק המעמד המקצועי של התביעה הכללית והייעוץ המשפטי. לדבריה, החוק יהפוך את אכיפת החוק לכלי פוליטי, יפתח פתח לשחיתות וירתיע חוקרי משטרה מעיסוק בתיקים של אנשי שלטון. בנוסף, היא התריעה מפני נרמול של אי-ציות לפסקי דין, תופעה שעלולה להוביל למצב שבו הממשלה בוחרת לאילו החלטות לציית.
לביקורת זו הצטרף גם נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, שתיאר תהליך של אובדן גבולות בשיח הציבורי. עמית הצביע על השתלחויות קשות בשופטים מכהנים ועל הפצת מידע כוזב בנוגע לפסיקות. הוא התייחס לטענות כאילו מינה את עצמו לתפקיד, והבהיר כי נבחר כדין על ידי הוועדה לבחירת שופטים, בזמן ששר המשפטים יריב לוין בחר להחרים את הישיבה.
שר המשפטים לוין דחה את הדברים בתגובה רשמית, ומסר כי נשיא העליון נדרש לתירוצים משום שהוא מודע לכך שמינויו נעשה באופן בלתי חוקי. השר הוסיף כי עמית רוחש בוז לציבור ורומס את מעמד הכנסת והממשלה, וסיכם כי הציבור אינו מאמין בו ואינו מכיר בו.
הלחץ על גופי המשפט ניכר גם במערכת הצבאית. הפרקליט הצבאי הראשי, אלוף איתי אופיר, התייחס גם הוא למתקפות על שלטון החוק, והדגיש את הצורך בהשבת אמון הציבור והמפקדים בפרקליטות הצבאית. אופיר, שמונה לאחרונה על רקע פרשת ההדלפות משדה תימן, הבהיר כי המערכת המשפטית אינה משקיפה מהצד אלא מהווה חלק מהמערך המבצעי של צה"ל, ותפקידה לוודא שביטחון המדינה מושג בהתאם לחוק.