במהלך סיור לעיתונאים שנערך היום (שני), בהובלת שר התפוצות והמאבק באנטישמיות, עמיחי שיקלי, חשפה הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב קול קורא ראשון מסוגו במסגרת תכנית "יישור קו" שמקדם השר.
התכנית מקודמת מכוח החלטת הממשלה, ועוסקת בהסדרה משולבת של שטחים המצויים בתביעות בעלות בתוך תחומי היישובים, לצד קידום התיישבות מוסדרת ופיתוח יישובי הקבע בחברה הבדואית בנגב.
בשלב הראשון תחול התכנית על חמישה יישובים: מרעית, אבו תלול, סעווה (מולדה), כסייפה ולקיה. הקול קורא שפורסם היום מתניע את המהלך ביישובי מרעית ואבו תלול.
מטרת התכנית היא ליצור לראשונה מסלול מוסדר וישים להסכמות בין המדינה לבין תובעי הבעלות, עבור שטחים המצויים בתחומי יישובי הקבע. ובכך לאפשר פיתוח רציף של שכונות מגורים, תשתיות, מוסדות ציבור, מסחר, תעסוקה ותעשייה - לטובת תושבי היישובים ומאות המשפחות החיות כיום בפזורה שמחוץ לקווים הכחולים ללא אפשרויות הסדרה.
במשך שנים רבות, חלקים נרחבים בחלק מיישובי החברה הבדואית נותרו ללא פיתוח, בשל מורכבות תביעות הבעלות והיעדר מנגנון מוסדר להסכמות. בפועל, שטחים משמעותיים בתוך תחומי היישובים לא יכלו לשמש למגורים, תשתיות או מוסדות ציבור, דבר שהוביל לעיכוב משמעותי בתכנון ובפיתוח.
המהלך נועד להסיר חסמים אלו באמצעות מנגנון המאפשר לתובעי בעלות להתאגד ולהגיש הצעות מוסכמות להסדרה ורישום הקרקע. בהתאם למתווה החדש, תובעי בעלות המחזיקים בזכויות של לפחות 75% משטח התביעה הרלוונטי יוכלו להגיש הצעות מוסכמות לפשרה על תביעות הבעלות.
לצורך כך תינתן תקופה של שישה חודשים להגשת ההצעות. בתקופה זו יוכלו תובעי הבעלות ליהנות ממתווה תמורות הכולל פיצויים בקרקע או בכסף, בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל ולתיקון פרק משנה 6.5.
לאחר מכן יחול מתווה תמורות פוחת למשך ארבעה חודשים נוספים בלבד, זאת במטרה לעודד הצטרפות מוקדמת למתווה. ביחס לשטחים אשר לגביהם לא הושגו הסכמות עם תובעי הבעלות והמיועדים למגורים ומשיקולי תכנון יוצע להשאירם בתחום היישוב, תיזום המדינה תהליך הפקעה לחילופין, ככל שנמצא שלא קיימת התכנות או הצדקה למימושם למגורים יוצע לשנות את ייעוד השטחים ולא לפתחם, למעט לצורכי ציבור ותשתיות. בהתאם לתכנון היישוב המעודכן ייקבעו גבולות מחודשים ליישוב.
שר התפוצות והמאבק באנטישמיות, עמיחי שיקלי אמר בהצהרה בשטח "במשך עשרות שנים מדינת ישראל לא הצליחה למצוא פתרון אמיתי לסוגיית תביעות הבעלות בחברה הבדואית בנגב- הסוגיה העמוקה והאקוטית ביותר בנגב, שמונעת את פיתוח והסדרת ההתיישבות" כך מסר.
עוד הסיף כי "רפורמת 'יישור קו' שהובלנו נוגעת בלב הסוגיה ומייצרת לראשונה מנגנון מעשי שמאפשר להסדיר תביעות בעלות בהסכמה, תוך פיתוח יישובים ומתן מענה אמיתי לאלפי משפחות".
בנוסף, מסתמן שהמתווה כולל היפוך של ממד הזמן - תמורות מוגדלות למקדימים להצטרף להסדרה והפחתה הדרגתית ככל שחולף הזמן, ובכך מייצר תמריץ אמיתי להגיע להסכמות. במקומות שבהם לא יושגו הסכמות, המדינה תפעל להתאים מחדש את גבולות הקו הכחול בהתאם לצורכי התכנון והפיתוח.
לדבריו של שיקלי "זהו מהלך היסטורי ומשמעותי מאין כמוהו שמחבר בין משילות, אחריות לאומית, פיתוח הנגב ועתיד החברה הבדואית, אחרי עשרות שנים - באנו ליישר קו בנגב" חתם.
אבי כהן סקלי, מנכ"ל משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות מסר גם הוא כי "זו הפעם הראשונה שבה המדינה מתמודדת באופן ישיר עם חסם היסוד שמעכב את פיתוח יישובי החברה הבדואית בנגב". מדבריו עולה כי המהלך יאפשר לקדם תכנון איכותי, הרחבת יישובים ומתן פתרונות מגורים ותשתיות, לצד יצירת ודאות והטבות משמעותיות למי שיבחר להצטרף להסדרה.
יובל תורג'מן, מנכ"ל הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב הצהיר כי "מדובר במהלך היסטורי ופורץ דרך, שמעניק לראשונה הזדמנות אמיתית להסדיר את סוגיית תביעות הבעלות בתוך היישובים ולאפשר פיתוח מוסדר של שכונות, תשתיות ומוסדות ציבור".
עוד נמסר כי במשך שנים ארוכות יישובים רבים בנגב נותרו ללא פיתוח מספק וללא אפשרות לקדם תכנון מוסדר בשל מורכבות תביעות הבעלות. כעת המדינה מציבה מתווה חדש המבוסס על הידברות, הסכמות ועתיד משותף.
תורג'מן הוסיף "אני קורא לתובעי הבעלות לגלות אחריות ואומץ, לפנות לרשות הבדואים ולקדם פשרות והסכמות. זהו צעד שיכול להבטיח עתיד בטוח ויציב למשפחות רבות באמצעות הסדרת מגורים כחוק, אפשרות לבניית בית קבע מוסדר ומוגן, ופיתוח תשתיות ושירותים חיוניים לדורות הבאים".
עוד מסר תורג'מן "אני קורא לתובעי הבעלות לנצל את חלון ההזדמנויות שנפתח כעת, להגיע לפשרות ולהסכמות ולא להחמיץ את ההזדמנות להסדרה מוסכמת. התכנית נמצאת בשלב שמאפשר הידברות וגיבוש הסכמות".