שנתיים וחצי לאחר מתקפת 7 באוקטובר, משרד הבריאות מציג את הישגי התוכנית הלאומית "מקום לנפש" ומשיק את קמפיין ההסברה החדש "כל מה שעוזר", שנועד לעודד פנייה לעזרה נפשית, להפחית סטיגמות ולהנגיש לציבור כלים להתמודדות עם מצוקה נפשית.
במרכז הנתונים שמפרסם היום (ראשון) המשרד עומד מספר חסר תקדים: בשנת 2025 טופלו כ-435 אלף בני אדם במרפאות בריאות הנפש של קופות החולים, עלייה של כ-100 אלף מטופלים מאז תחילת התוכנית הלאומית ועלייה של כ-30% לעומת שנת 2022. במקביל, בוצעו כ-3.5 מיליון מפגשים טיפוליים - זינוק של כ-40% בתוך שלוש שנים.
כאשר מצרפים לנתונים אלה את כ-24 אלף המטופלים במסגרות ריבוד מענים, כ-37 אלף מטופלים במרכזי החוסן וכ-152 אלף משתתפים במעני חוסן קהילתי, מתקבלת תמונה רחבה של מאות אלפי ישראלים שנזקקו בשנים האחרונות לתמיכה נפשית בעקבות השלכות המלחמה והמציאות הביטחונית המתמשכת.
התוכנית הלאומית "מקום לנפש", שהוקמה בעקבות המלחמה, זכתה לתקציב של יותר מ-1.4 מיליארד שקלים - מדובר על התקציב הגדול ביותר שהוקצה אי פעם לתחום בריאות הנפש בישראל. במסגרת התוכנית הורחבו השירותים בקופות החולים, נפתחו והורחבו יותר מ-120 מרפאות ברחבי הארץ וגויסו מעל 740 תקנים מלאים, המייצגים כ-1,180 מטפלים חדשים.
במשרד הבריאות מסבירים כי לצד הגידול החד בפניות לטיפול, נרשמה גם עלייה משמעותית בשימוש בתרופות בתחום בריאות הנפש, ובהן תרופות הרגעה, תרופות לשיפור השינה ותרופות נגד דיכאון וחרדה. הנתונים משקפים את המחיר הנפשי הכבד שמשלמת החברה הישראלית מאז פרוץ המלחמה ואת הצורך בהרחבת השירותים והמענים לציבור.
במקביל לחשיפת הנתונים, משיק משרד הבריאות את קמפיין "כל מה שעוזר", שבמרכזו עומד איש הטלוויזיה אסי עזר. במשרד מספרים כי עזר עצמו פנה אליהם וביקש לקחת חלק במהלך, לאחר שחווה אירועי חרדה והבין מקרוב את החשיבות של שיח פתוח על בריאות הנפש ושל פנייה לקבלת עזרה מקצועית בעת הצורך. הקמפיין החדש נועד לחבר בין הציבור לבין המענים הקיימים במערכת הציבורית, להנגיש מידע וכלים להתמודדות, ולעודד ישראלים שלא לפחד לבקש סיוע. במשרד הבריאות מקווים כי המהלך יסייע להפחית את הסטיגמה שעדיין קיימת סביב טיפול נפשי ויגדיל את שיעור הפונים לקבלת עזרה בשלב מוקדם.
לפי הנתונים שהוצגו היום, גם מערך מרכזי החוסן התרחב באופן דרמטי מאז תחילת המלחמה. בשנת 2025 טופלו במרכזי החוסן יותר מ-36 אלף בני אדם, בעיקר בדרום עם 23,634 מטופלים בעוד למעלה מ-150 אלף איש השתתפו בפעילויות חוסן קהילתיות ורשותיות. בנוסף, יותר מ-10,000 בני אדם קיבלו מענה דרך קווי החירום הנפשיים של קופות החולים מאז פרוץ המלחמה.
במשרד הבריאות מדגישים היום כי השלכות המלחמה על בריאות הנפש ילוו את החברה הישראלית עוד שנים רבות, ולכן הרחבת השירותים, הגדלת כוח האדם והנגשת הטיפול לציבור ימשיכו לעמוד בראש סדר העדיפויות של המערכת. כמו כן, במשרד מבוצעים כל הזמן הערכות מצב לגבי הטיפול במרפאות ובבתי החולים לצד ההסלמה בצפון, וכי ככל שיהיה שינוי יעדכנו בהתאם.
ראש האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות ד"ר גלעד בודנהיימר, התייחס לנתונים: "בשנים האחרונות, וביתר שאת מאז 7 באוקטובר, יותר ויותר ישראלים מתמודדים עם חרדה, מתח ועומס נפשי מתמשך".
לדבריו, חלקם זקוקים לטיפול מקצועי, אך רבים זקוקים קודם כול לידע, לשפה ולכלים שיעזרו להם להבין את מה שהם חווים. עוד הוסיף כי הקמפיין נועד לפתוח את השיח, לנרמל תחושות אנושיות ולהזכיר לכל מי שמתמודד שהוא לא לבד ושיש למי לפנות.
סמנכ"לית דוברות, תקשורת והסברה במשרד הבריאות, אל"מ (במיל') שולמית מולר-בוטבול אמרה: "אנחנו רוצים שיותר אנשים ידעו שמותר להרגיש, שמותר לדבר ושלא צריך להתמודד לבד. לפעמים שיחה, שיתוף או פנייה לעזרה הם הצעד הראשון והחשוב ביותר בדרך להתמודדות".
עוד הוסיפ מולר-בוטבול כי באמצעות "כל מה שעוזר" משרד הבריות מבקש להנגיש את השיח על בריאות הנפש ולהגיע לאנשים בשפה קרובה, אנושית ומחוברת לחיי היומיום.