מדד הגאווה: תל אביב, ראשון לציון ורמת גן מככבות - החינוך שוב בתחתית

מדד הגאווה לשנת 2025 של האגודה למען הלהט"ב בישראל הוגש היום (חמישי) לנשיא המדינה יצחק הרצוג, במעמד מיוחד בבית הנשיא, אליו הגיעו נציגי הרשויות המובילות והבולטות בכל קטגוריה. לראשונה הצטרפו למדד הגאווה העיר ירושלים, אזור, אשקלון, בני שמעון, טירת הכרמל, נהריה, קצרין וקרית אונו. בשל כך שמדובר בשנה הראשונה שבה היישובים נכנסו למדד, לא הוצג הניקוד.

מדובר על השנה השביעית בה מתפרסם מדד הגאווה, הבוחן ומדרג קרוב לעשור את המדיניות, השירותים והתמיכה של הרשויות המקומיות כלפי הקהילה הגאה. המדידה כללה חמש קטגוריות: חינוך, רווחה, נראות, תרבות ותשתית קהילתית, תוך בדיקה של פרמטרים כמו רישום זוגיות, הכשרות לצוותים מקצועיים ותמיכה באירועי גאווה. ניתן לראות כי על פי המדד, העיריות משקיעות יותר בתרבות ופחות בחינוך.

בקטגוריית הרשויות הגדולות, הגיעו למקום הראשון ראשון לציון, רמת גן ותל אביב עם 110 נקודות כל אחת. במדד מציינים כי ראשון לציון השיקה השנה לראשונה מרכז גאה קהילתי, רמת גן יצאו במיזם "משפחות מגוונות" ותל אביב המשיכה הצטיינותה בהפעלת מרכזים קהילתיים וטיפוליים לקהילה הגאה.

למקום השני הגיעה חיפה עם 106 נקודות, שהרחיבה את הפעילות הקהילתית לכל המגזרים. למקום השלישי הגיעה הרצליה עם 104 נקודות שהשקיעה בפעילויות שונות באירועי גאווה והכשרות לצוותי חינוך ורווחה, למקום הרביעי הגיעה נתניה עם 99 נקודות שזכתה לעיטור מיוחד בשל קפיצה משמעותית, זאת בשל חיזוק תחומי החינוך לסובלנות, פעילויות קהילתיות, רווחה ומשפחה.

עוד בקטגוריית רשויות גדולות: במקום החמישי הגיעו באר שבע וכפר סבא עם 88 נקודות, פתח תקווה במקום השישי עם 81 נקודות, בת ים במקום השביעי עם 78 נקודות, אשדוד במקום השמיני עם 71 נקודות, רחובות במקום תשיעי עם 62 נקודות ולבסוף חדרה במקום העשירי עם 49 נקודות.

בקטגוריית רשויות בינוניות הגיעו למקום הראשון יחדיו גבעתיים ורעננה עם 108 נקודות. גבעתיים ממשיכה להשקיע משאבים במרחב הציבורי ולקדם שיח סובלני, רעננה מדגימה עשייה עירונית ענפה בבית הגאה "גאוונה", במקום השני בקטגוריה, עיריית קרית ביאליק עם 105 נקודות, שהרחיבה פעילויות חינוך והסברה, ולמקום השלישי הגיעה רמת השרון עם 104 נקודות שמעניקים לקהילת הלהט"ב מרחבים של שותפות ופועלים להרחבת המענים בגופים העירוניים.

עוד בקטגוריית רשויות בינוניות: מודיעין מכבים רעות במקום הרביעי עם 94 נקודות, הוד השרון במקום החמישי עם 93 נקודות, קרית אונו במקום השישי עם 89 נקודות, נס ציונה במקום השביעי עם 83 נקודות, פרדס חנה כרכור במקום השמיני עם 81 נקודות, כרמיאל במקום התשיעי עם 66 נקודות, יבנה במקום העשירי עם 51 נקודות, ועמק חפר במקום האחד עשר עם 34 נקודות.

בקטגוריית רשויות קטנות, הגיעה למקום הראשון חוף הכרמל עם 101 נקודות, שמובילה בחינוך, תרבות ושירותים חברתיים ללהט"ב, למקום השני בקטגורייה הגיעה מועצת דרום השרון עם 98 נקודות, שלצד שירותים קהילתיים יוצרת מרחב בטוח ומוגן ללהט"ב בכל יישובי המועצה, למקום השלישי בקטגוריה הגיעה בנימינה גבעת עדה עם 86 נקודות שזוכה לעיטור מיוחד בפעם הראשונה בהשתתפותה במדד. בנימינה גבעת עדה מפעילה בית גאה פעיל, מקיימת הכשרות ומובילה מיזמים מצליחים לטובת הקהילה.

במקום הרביעי, חוף השרון עם 84 נקודות שזוכה לעיטור מיוחד בשל קפיצה משמעותית בשל הישגיה הגבוהים בתחומי התרבות החינוך והתשתיות. גם סביון במקום החמישי עם 81 נקודות זכתה לעיטור מיוחד על קפיצה משמעותית בזכות העמקת מחויבותה לקהילה הגאה ומעבר מיוזמות נקודתיות לבניית תשתית רשותית מתפתחת לעשייה משמעותית לאורך זמן.

עוד בקטגוריית רשויות קטנות: עמק הירדן במקום השישי עם 79 נקודות, משגב במקום השביעי עם 70 נקודות, קרית טבעון במקום השמיני עם 68 נקודות, מגידו במקום התשיעי עם 62 נקודות, קדימה צורן במקום העשירי עם 59 נקודות, שהם במקום האחד עשר עם 58 נקודות, אור יהודה ונשר הגיעו למקום השנים עשר עם 57 נקודות ואבן יהודה במקום השלושה עשר עם 42 נקודות.

בטקס בבית הנשיא נכחו נציגי 16 רשויות, שהגיעו למקומות הראשונים במדד; נציגי האגודה למען הלהט"ב וארגוני קהילה נוספים.

הרשויות המקומיות שלא שיתפו פעולה עם המדד הן: אורנית, אלפי מנשה, אפרת, גדרה, גולן, גזר, הגליל העליון, הגליל התחתון, זכרון יעקב, חבל אילות חבל מודיעין, חולון, חריש, טבריה, יהוד מונוסון, יואב, יסוד המעלה, ירוחם, כוכב יאיר, לב השרון, להבים, לוד, מבואות חרמון, מגילות ים המלח, מטה אשר, מטה יהודה, מעלה יוסף, מעלות-תרשיחא מצפה רמון, מרחבים, עכו, עמק המעיינות, עמק יזרעאל, עפולה, פרדסיה, קריית ים, קריית עקרון, קריית שמונה, רמת ישי ושער הנגב.

התחום שבו הרשויות בישראל השקיעו הכי הרבה הוא תחום התרבות, שכולל אירועים בעבור הקהילה הגאה במהלך חודש הגאווה ומחוצה לו, ונמדד בין היתר בתמיכה מוצהרת של הרשות באירועים אלה.

הנראות הציבורית הגיעה למקום השני, במסגרת קטגוריה זו נמדד ייצוג לקהילה הגאה במרחב הציבורי ברשות (דגלים, שלטים, פרסומים רשמיים), ופרסום מענים קיימים לקהילה הגאה בעמודים רשמיים.

במקום השלישי תחום תשתיות ומבנה ארגוני, העוסק בשינויים מבניים ברשות, הנגשה והתאמה של השירותים הקיימים, הקצאת משאבים לקידום הקהילה הגאה, בניית תכניות אסטרטגיות, איוש תפקידי מפתח שיעסקו בנושא ומיפוי הצרכים של הקהילה ברשות.

במקום הרביעי תחום הרווחה, שבו נבחן כמה הרשות מנסה להנגיש מידע בעבור אגף הרווחה והשירותים החברתיים, לאייש עו"ס להט"ב פרטני מוכשר הקהילה הגאה ולייצר הכשרות וכנסים לנותני השירות הרווחה המותאמים לקהילה הגאה.

כמו בשנה שעברה, במקום החמישי והאחרון נמצא תחום החינוך - שכולל קבוצת נוער גאה הפועלת בעיר, אירוע לקראת יום ההבנ"ה (היום הבינלאומי למאבק בלהט"בפוביה), הכשרות לצוותי חינוך, הכשרות לילדים ונוער בבתי ספר ועוד.

נשיא המדינה יצחק הרצוג, אמר: "מדד הגאווה הוא ביטוי למחויבות ההולכת ומתרחבת של הרשויות המקומיות בישראל לערכים של שוויון וכבוד האדם. דווקא בתקופה של אתגרים חברתיים ולאומיים, יש משמעות מיוחדת לכך שעוד ועוד רשויות בוחרות להצטרף למדד ולקדם מרחב בטוח, מכיל ומכבד עבור כלל תושבותיהן ותושביהם. הצטרפותה של ירושלים השנה נושאת חשיבות מיוחדת - ירושלים בירתנו, היא פסיפס אנושי ותרבותי ייחודי, ובהצטרפותה למדד היא משקפת את ההבנה כי גם בתוך המורכבות, אפשר וצריך לפעול לחיזוק תחושת השייכות, הביטחון והכבוד של כל אדם באשר הוא. אני מברך את כלל הרשויות המשתתפות במדד על עשייה ציבורית ערכית, אמיצה ומעוררת השראה למען חברה ישראלית סובלנית, מאוחדת ושוויונית יותר".

יו"ר האגודה למען הלהט"ב, עו"ד נמרוד גורנשטיין, הוסיף: "בתקופה מאתגרת כל כך עבור הקהילה הגאה בישראל, מדד הגאווה מזכיר לנו שהרשויות המקומיות הן קו ההגנה הראשון של הקהילה. לכל רשות יש אופי משלה, אבל לכולן יש אחריות משותפת להוביל, לתת דוגמה, ולהראות שאפשר לבנות כאן חברה מגוונת, חיה ובטוחה גם כשזה מורכב וגם כשיש מחלוקות. בתוך זה, הצטרפותה של ירושלים למדד היא רגע מרגש ובעיקר מחייב. לבירת ישראל אחריות מיוחדת להוביל ולהבטיח שכל אחת ואחד ירגישו בה בבית. אנחנו באגודה מברכים את הרשויות שלוקחות חלק במדד ומשקיעות זמן, משאבים ואנרגיות כדי להשפיע על החיים עצמם וליצור מציאות טובה יותר עבורנו ועבור הדורות הבאים, ואנו מאמינים שעוד ועוד רשויות יצטרפו לדרך הזו".