רחפני הסיב האופטי גורמים לאבדות ופציעות בשורות צה"ל בלחימה נגד חיזבאללה בדרום לבנון בתקופה האחרונה. רחפני FPV, בניגוד לרחפנים המבוססים על שידור אלחוטי (RF), פורשים מאחוריהם סיב אופטי דק המעביר נתונים ופקודות ישירות מהמפעיל לכלי הטיס.
המשמעות המבצעית היא שכתוצאה מכך יש חסינות מוחלטת בפני מערכות לוחמה אלקטרונית, העברת וידאו באיכות HD ללא עיכוב, ויכולת פגיעה כירורגית במטרות מוסתרות או בתוך מבנים ללא חשש מניתוק קליטה.
כעת, בהתאם לגורמי ביטחון וצבא, ולאחר קיום סדרת דיונים במשרד הביטחון וצה"ל, עלו מספר אופציות כפתרון לאותם רחפנים, אך מעל כולן עולה כי ההתנהגות המבצעית המוקפדת צריכה להיות הדבר הראשון שנעשה בשטח.
הפתרונות המוצעים
ישנו שינוי מהותי בתפיסת הגילוי של אותם רחפנים. כעת עוברים מגילוי מבוסס תדרים - לגילוי אופטי ואקוסטי באמצעים שנפרסו בשטח בשבועות האחרונים והתחילו לתת את אותותיהם.
צה"ל קידם ניהול חתימה ויזואלית ומיסוך באופן שכולל שימוש במיסוך עשן דינמי בעת תנועת כוח רגלי גדול, טנקים, ונגמ"שים. בנוסף, נעשה מאמץ מודיעיני גדול ונרחב לאיתור מיקום המפעיל ותקיפה שלו. לשם כך יוקצו יותר מערכי אש מהאוויר ומהקרקע ויכוונו לסגירת מעגל מהירה לתקיפה.
עוד הוחלט על התקנת רשתות צפות שמשבשות את ראש הנפץ ויוצרות מרחק מגוף הכלי. לשם כך, קידם ראש אט"ל האלוף רמי אבודרהם שני מאמצים עיקריים: רכש של רשתות וציוד נלווה מסוגים שונים - והכשרת צוותי שטח להתקנה על נגמ"שים, טנקים, מבנים, מוצבים, ואתרים ייעודיים. לצד זאת, הנחה ראש אט"ל לקדם באינטנסיביות פיתוחים טכנולוגיים ממספר תחומים במקביל למאמץ של משרד הביטחון.
במקביל, מקדמים במשרד הביטחון פיתוח ורכש נשק מיקרוגל בעוצמה גבוהה (HPM). מדובר במערכות השורפות את המעגלים הפנימיים של הרחפן ללא תלות בתדר שלו. כמו כן, לייזר ליירוט (Directed Energy) שיודע להשמיד את הרחפן או לעוור את העדשה בעלות אפסית.
בנוסף, משרד הביטחון וצה"ל יצאו לרכש נרחב על בסיס תקציב מיוחד שהקצו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון ישראל כ"ץ הכולל מערכות הדק חכם: כוונות AI המאפשרות לכל לוחם להפיל רחפנים בנשק קל.
משרד הביטחון יצא גם לרכש רובי ציד, "שוטגאנים", ובמיוחד בתצורת "פאמפ". לדברי גורם ביטחוני, היתרון המרכזי של רובה הציד הוא הפיזור של התחמושת. בעוד שרובה סער דורש פגיעה ישירה ומדויקת בעצם קטן ומהיר, רובה הציד יורה עשרות כדוריות עופרת או פלדה שיוצרות ענן פגיעה. לדברי הגורם הביטחוני הסתברות הפגיעה גבוהה: הענן המתפזר מגדיל משמעותית את הסיכוי שפגיעה של כדורית אחת או שתיים תשבור מדחף ברחפן או תנתק חוט (כמו במקרה של רחפני סיב), מה שיביא להפלת הרחפן.
עוד הוחלט לפתח תפקיד ושיטה ולהקצות על "מגן הרחפנים" הצוותי. בדומה ללוחמה באוקראינה (בסיוע ייעוץ וציוד אירופאי), לכל מחלקת חי"ר או צוות טנק מוצמד לוחם שתפקידו הייעודי הוא הגנת שמיים בטווח הקצר באמצעות רובה ציד. עלות מול תועלת: זהו פתרון זול משמעותית מכל מיירט טכנולוגי אחר.
תחום נוסף בהגנה מפני רחפנים כולל מערכות גילוי ויירוט אוטונומיות: מכ"ם אופטי (VRS) שמשלב סנסורים מבוססי בינה מלאכותית המזהים תנועה לפי צורה ודפוס. עוד ישולבו רחפנים מיירטים שמוגדרים כרחפני ציד אוטונומיים שנועלים אופטית ופורסים רשת פיזית.
כמו כן, המדיניות שגובשה על ידי מנכ"ל משרד הביטחון האלוף במיל' אמיר ברעם ואושרה על ידי שר הביטחון כ"ץ מגדירה את איום רחפני הסיב מחדש ואת הפתרונות עם חזרה לפיזיקה פשוטה וקטלנית. "המענה האופטימלי נמצא בשילוב של גילוי אופטי, שיבוש באמצעות מיקרוגל/עשן והשמדה באמצעות לייזר או מיירטים זולים", נמסר מהגום הביטחוני.
"פרט לזה, אין (ולא יהיה) תחליף להתנהגות מבצעית ראויה: מפעיל הרחפן יחפש תמיד התכנסויות גלויות בדגש שגרה מבצעית חסרה", הוסיף הגורם הביטחוני. יצוין, כי יש פיתוחים ומערכים נוספים שכבר עתה מתמודדים עם רחפני הסיב האופטי ולא ניתן לחשוף אותם.