אצל המוסלמים בישראל כמו בעולם כולו, החל היום (שלישי) חג הקורבן - "עיד אל אדחא", המכונה גם "החג הגדול", החג המוסלמי המציין את המועד לקיום החאג', העלייה לרגל למכה. הוא נחגג מהיום העשירי של חודש ד'ו-אל-חיג'ה, הוא החודש האחרון בלוח המוסלמי, ונמשך ארבעה ימים. העלייה לרגל עצמה נמשכת כשבוע, וחג הקורבן מציין את אחד השיאים במהלך הטקסים הנהוגים בה. אלו שמקיימים את החג בביתם מקיימים טקס דומה לזה הנהוג באותו יום במכה, שעיקרו הקרבת טלה כקורבן והכנת בשרו למאכל בסעודת החג או כתרומה לעניים. על פי המסורת קשור חג זה לסיפור "עקדת ישמעאל", המקביל לסיפור "עקדת יצחק" המופיע במקרא.
לקראת חג הקורבן פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תמונת מצב מקיפה על האוכלוסייה המוסלמית בישראל, ויחד עם המספרים המוכרים על גודל האוכלוסייה והדמוגרפיה עולים גם כמה נתונים מסקרנים - חלקם אפילו שוברים תפיסות ישנות. בעוד שיעורי הילודה ממשיכים לרדת, נשים מוסלמיות מובילות בהישגים אקדמיים, גיל הנישואים עולה בהתמדה, והחברה עוברת שינויים חברתיים משמעותיים.
לפי הנתונים, בסוף שנת 2025 חיו בישראל כ-1.849 מיליון מוסלמים - 18.6% מכלל האוכלוסייה בישראל. מדובר בתוספת של כ-34 אלף תושבים לעומת השנה הקודמת, אך מאחורי נתון הגידול מסתתרת מגמה ארוכת שנים: קצב הגידול מאט. שיעור הגידול השנתי עמד על 1.8% בלבד, לעומת 2.2% בשנה הקודמת, ובהשוואה לשנת 2000 מדובר כמעט בחציית הקצב.
בין הנתונים הבולטים: שיעור הפריון אצל מוסלמים נמוך משיעור הפריון אצל יהודים והוא ממשיך במגמת הירידה שהחלה ב-2001. בשנת 2025 הגיע השיעור ל-2.76 ילדים לאישה מוסלמית, לעומת 3.08 ילדים לאישה יהודייה, 1.69 - לאישה דרוזית, 1.62 - לאישה נוצרייה ו-1.14 - לאישה ללא סיווג דת. מדובר בשינוי עמוק ביחס לעשורים קודמים, כאשר לראשונה כבר לפני מספר שנים עקף שיעור הפריון היהודי את זה המוסלמי - וכעת הפער נמשך.
עם זאת, כ-25% ממשקי הבית שבראשם עמד/ה מוסלמי/ת מונים שש נפשות או יותר, לעומת כתשעה אחוזים בלבד ממשקי הבית שבראשם עמד/ה יהודי/יה.
האוכלוסייה המוסלמית היא אוכלוסייה צעירה: אחוז הילדים בני 14-0 גבוה - 30.9% (571.5 אלף), ואחוז בני 65 ומעלה נמוך - 5.4% (99.4 אלף). כמו כן תוחלת החיים של מוסלמים בשנת 2025 עמדה על 77.4 שנים בקרב גברים ועל 83.1 שנים בקרב נשים.
הפתעה בנתוני האקדמיה והחינוך
אחת ההפתעות הבולטות ביותר בדוח נוגעת דווקא להשכלה גבוהה - ובעיקר לנשים. מהנתונים עולה כי 42.2% מהנשים המוסלמיות שסיימו תיכון המשיכו ללימודי תואר ראשון בתוך שמונה שנים מסיום לימודיהן, יותר מפי שניים משיעור הגברים המוסלמים, שעומד על 20% בלבד.
זהו אחד הנתונים הבולטים ביותר בדוח, משום שהוא מצביע על שינוי חברתי עמוק: יותר ויותר נשים מוסלמיות פונות למסלול אקדמי בקצב גבוה בהרבה מהגברים בני גילן.
גם מערכת ההשכלה הגבוהה עצמה מציגה מספרים משמעותיים: כ-49.8 אלף סטודנטים מוסלמים למדו בשנת הלימודים האחרונה במוסדות להשכלה גבוהה בישראל - 16.4% מכלל הסטודנטים בארץ. בנוסף, כ-12.3 אלף קיבלו תואר אקדמי באותה שנה.
גם בחינוך התיכוני נרשמים נתונים מעודדים. 75.8% מהניגשים המוסלמים לבחינות הבגרות נמצאו זכאים לתעודת בגרות - עלייה לעומת השנה הקודמת.
המספרים מספרים על חברה שנמצאת בתהליך שינוי מואץ
ירושלים ממשיכה להחזיק בתואר העיר שבה מתגוררת האוכלוסייה המוסלמית הגדולה בישראל. בעיר חיים כ-395.2 אלף מוסלמים - יותר מחמישית מכלל המוסלמים בארץ ויותר משליש מתושבי העיר. אחרי ירושלים ניצבת רהט עם יותר מ-80 אלף תושבים מוסלמים, ובהמשך הרשימה נמצאות אום אל-פחם, נצרת, טייבה, טמרה וסח'נין.
החברה המוסלמית בישראל עדיין צעירה משמעותית ביחס לאוכלוסייה הכללית. כמעט שליש - 30.9% - הם ילדים עד גיל 14, בעוד ששיעור בני 65 ומעלה עומד על 5.4% בלבד.
גם מוסד הנישואים משתנה. בשנת 2024 נישאו בישראל 13,690 זוגות מוסלמיים, בעוד ש-2,808 זוגות התגרשו. אבל הסנסציה אינה במספרים עצמם אלא בגיל: גיל הנישואים הממוצע עולה בהתמדה. חתנים מוסלמים שנישאו לראשונה היו בני 27.2 בממוצע, וכלות בנות 23.7 - גבוה משמעותית לעומת העשורים הקודמים.
גם בשוק העבודה ניכרים פערים לצד שינויים. שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בקרב מוסלמים עמד על 50.5%, כאשר בקרב הגברים השיעור מגיע ל-63.8%, ואילו בקרב נשים ל-37%.
אולי התמונה שעולה מהדוח מורכבת יותר מכל כותרת אחת: מצד אחד ירידה בילודה, שינויים בהרגלי משפחה ונישואים ועלייה בשיעורי הגירושים לאורך השנים; מצד שני הישגים משמעותיים בהשכלה, בעיקר בקרב נשים, ועלייה בהשתלבות במוסדות האקדמיים. מאחורי המספרים מסתמנת חברה שנמצאת בתהליך שינוי מואץ - כזה שאולי בולט פחות בכותרות היומיום, אך עשוי להשפיע על פניה של ישראל בשנים הקרובות.
"עיד אדחא מובארכ" - חג קורבן מבורך.