העין השלישית היא לא רק קונספט מטפיזי של חובבי יוגה ורוחניות, אלא איבר ביולוגי של ממש הקיים בתוך הראש של כל אחד מאיתנו. מדענים שחקרו את האיבר המסתורי הזה, הקבור עמוק בתוך הגולגולת האנושית, גילו לאחרונה את מקורותיו המפתיעים של מה שמכונה כעת "קרנית האמצע". מתברר כי מדובר למעשה בשריד ביולוגי של אב קדמון שלנו שחי לפני כחצי מיליארד שנים. המחקר המרתק, שפורסם בכתב העת המדעי Current Biology, שופך אור חדש על בלוטת האצטרובל - איבר זעיר בגודל אפונה הנמצא במרכז המוח שלנו ומכתיב כיצד הגוף מגיב לאור ולחושך, אף על פי שהוא מנותק לחלוטין מקרני השמש.
הבלוטה הזו, הקיימת בכמעט כל בעלי החוליות על פני כדור הארץ (מצפרדעים וחתולים ועד לבני אדם), משמשת כקולטן אור סמוי המייצר מלטונין - ההורמון החשוב ששולט במעגלי השינה והערות שלנו, מסנכרן את השעון הביולוגי, ואפילו משפיע על המערכת החיסונית, מערכת הרביה ומצב הרוח. למרות שרופאים תיארו את האיבר הזה עוד בימי יוון העתיקה, המקור האבולוציוני שלו נותר תעלומה ארוכת שנים, עד שהחוקרים החליטו לצלול פנימה אל ההיסטוריה הגנטית של האנושות.
פרופסור תומס באדן, חוקר מוח מאוניברסיטת סאסקס שהוביל את המחקר, הסביר ל-BBC כי הצוות ניסה להבין מה הייתה "תבנית הראייה המקורית" של הטבע. כדי לעשות זאת, הם סקרו נתונים גנטיים של בעלי חיים קדומים וחזרו אחורה בזמן אל אחד מאבותינו המוקדמים ביותר - יצור ימי קטן ונטול חוליות שחי לפני כ-575 מיליון שנה. ליצור הזה היו שתי עיניים צדדיות לניווט, ועין שלישית נוספת בקצה ראשו שנועדה לנטר את רמות האור ולשמור על התמצאות במרחב.
לפני כחצי מיליארד שנים, אותם אבות קדמונים החלו להתחפר עמוק בקרקעית הים. מכיוון שחיו בחושך מוחלט, הם איבדו בתהליך אבוליציוני את עיניהם הצדדיות כדי לחסוך באנרגיה, והסתמכו אך ורק על העין השלישית המרכזית כדי לחוש באור ולהבדיל בין למעלה למטה. כשהם חזרו לבסוף אל פני השטח והיו זקוקים שוב לראייה מרחבית אמיתית, חלקים מאותה עין שלישית "נדדו" אל צדי הראש והתפתחו למה שמוכר לנו כיום כרשתית העין. השארית של אותה עין קדומה נותרה עמוק בתוך המוח, והפכה לבלוטת האצטרובל. הממצא הזה סגר מעגל היסטורי והוכיח כי הרשתית שלנו ובלוטת האצטרובל התפתחו מאותו איבר קדום בדיוק, ולא בנפרד כפי שסברו חלק מהמדענים עד כה.
עוד תגליות אבוליציוניות
שינוי של אלפי שנים השאיר אותנו עם אף שונה לגמרי
שבט קדום שעבר אבולוציה ויכול לחיות מתחת למים נמצא בסכנה
המפלצת מניו זילנד והחיבור למיסטיקה
באופן מפתיע, אצל חלק מבעלי החיים העין השלישית עדיין גלויה לחלוטין אל מול השמש. הטאוטרה, זוחל נדיר ומשונה מניו זילנד, מתהדר בעין שלישית מתוחכמת בעלת עדשה ורשתית משלה, הממוקמת בצורה בולטת על קודקוד ראשו. בדומה לאדם, העין הזו אינה משמשת אותו לקריאת תמונות מפורטות, אלא לקליטת שינויי אור מהשמיים וכיוון השעון הביולוגי שלו כדי שיידע מתי לצאת להשתזף או להסתתר.
הממצאים המדעיים הללו מעניקים לפתע רובד מציאותי ומדעי לאמונות עתיקות יומין. בתרבויות המזרח, ובעיקר במסורות ההינדו והיוגה, העין השלישית מקושרת ל"צ'אקרת אג'נה" - מרכז אנרגטי עוצמתי בגוף האדם. טקסטים קדומים תיארו את התעוררות הצ'אקרה הזו כמפתח ליכולות על-טבעיות, ראיית נסתר, טלפתיה ותובנה רוחנית עמוקה.
כעת, המדע אולי לא מבטיח לנו כוחות טלפתיים, אך הוא בהחלט קובע נחרצות שהעין השלישית שלנו אינה רק מיתוס - היא איבר קדום ופעיל שממשיך לנהל לנו את החיים מהצללים.