בכל פעם שוואני בירונגי, מתנדבת של הצלב האדום במזרח קונגו, יוצאת להעלות מודעות להתפרצות נגיף האבולה, היא ניצבת בפני איום כפול: הראשון הוא זן הבונדיבוגיו הנדיר של אבולה, שאין לו חיסון או טיפול. השני הוא הכעס והחשדנות של התושבים, שהשליכו עליה אבנים וקיללו אותה.
"אנחנו ממשיכים לומר להם שהמחלה קיימת. חלק מקבלים זאת ואחרים לא", אמרה בירונגי לסוכנות הידיעות AP ביום שני, בזמן שהיא ועמיתיה שוחחו עם קבוצות אנשים בשכונת פועלים בבוניה, עיר שנמצאת במוקד ההתפרצות, תחת השמש הקופחת.
עובדי סיוע נמצאים בסיכון מיוחד באזור הבלתי יציב של מזרח קונגו. תושבים כמו בירונגי חיים כבר זמן רב תחת איום מצד קבוצות חמושות שהרגו אלפי בני אדם ועקרו רבים נוספים בשנים האחרונות.
קשה למצוא אמון בקרב האוכלוסייה הטראומטית שחושדת בזרים, גם באלה שמנסים נואשות לבלום את ההתפרצות המתפשטת במהירות, שלדברי מומחים התגלתה באיחור של שבועות. המעקב אחר מחלות כאלה נחלש בעקבות קיצוצים בסיוע מצד ארצות הברית ומדינות נוספות.
"האנשים האלה צריכים להפסיק להטריד אותנו. הם רק רוצים להתעשר. אסור לשכוח שאבולה היא המצאה של האדם הלבן", טען פייר בסולה, תושב בוניה בן 56, שהוסיף: "בכלל תפסיקו לדבר איתי".
בימים האחרונים הותקפו כמה מתקני בריאות במדינה. ביום ראשון צעירים זועמים פרצו לבית חולים שטיפל בחולי אבולה, ואילצו את הצוות הרפואי לפנות אותם בזמן שנשמעו יריות.
בשבת קבוצת תושבים הציתה אוהל של חולי אבולה שהופעל על ידי "רופאים ללא גבולות" במונגבוואלו, ויותר מתריסר אנשים שנחשדו כנושאי הנגיף נמלטו. ביום חמישי הוצת מרכז ברוואמפרה לאחר שבני משפחה לא הורשו לקחת את גופתו של אדם שנחשד כחולה אבולה.
הכעס גובר משום שנוהלי מניעת ההדבקה מונעים מקרובים לטפל בגופות במסגרת טקסי הקבורה, לאחר מחלה שחלק מהאנשים תיארו כפתאומית ודרמטית, עם הקאות ודימומים. נגיף האבולה מתפשט באמצעות מגע קרוב עם נוזלי גוף של חולים או מתים, כמו זיעה, דם, צואה או קיא. מומחים אומרים שעובדי בריאות ובני משפחה המטפלים בחולים נמצאים בסיכון הגבוה ביותר.
"האמון חשוב כמעט כמו התגובה הבריאותית, משום שאם יש חוסר אמון עצום כזה בקהילות, האנשים לא יגיעו למרכזי הבריאות", אמרה הת'ר קר, מנהלת הפעילות בקונגו של "ועדת ההצלה הבינלאומית".
העימות המזוין באזור מציב אתגר נוסף. כדי לנסוע מבוניה, בירת מחוז איטורי, למונגבוואלו, ארגוני הסיוע מסתכנים במתקפות אפשריות באזור המרוחק יותר מאלף קילומטרים מבירת קונגו, קינשאסה.
בינתיים, זוהו יותר מ-900 מקרים חשודים ויותר מ-220 מקרי מוות חשודים. "אנחנו עכשיו מנסים להדביק את הקצב של מגפה שמתפשטת במהירות רבה", אמר אתמול מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי, טדרוס אדהנום גברייסוס.
"הכול בידי אלוהים"
מאדו נדיטמבה, תושבת בוניה בת 70, אמרה שראתה תלמידים בורחים מעובדי הסיוע. "בפעם הקודמת שאבולה הגיעה, זה לא היה בהיקף שאנחנו רואים היום", אמרה נדיטמבה. "אבל המגפה הזאת היום חמורה יותר. אנחנו הולכים לרופאים בבתי החולים, אבל גם הם מתים. זה מה שמדאיג אותנו. אנחנו לא יודעים מה לעשות ומשאירים הכול בידי אלוהים".
קונגו חוותה 17 התפרצויות אבולה, וארגון הבריאות העולמי אומר שלמדינה יש יכולת להגיב. אבל הבדיקות הראשוניות בהתפרצות הנוכחית בוצעו עבור זן נפוץ יותר של אבולה, מה שגרם לאובדן זמן יקר. מומחים עדיין מנסים לקבוע מתי ההתפרצות הזאת החלה.
יש מעט מאוד מקומות שיכולים לבדוק את זן הבונדיבוגיו באזור, שבו מרפאות פועלות לעיתים באמצעות גנרטורים, ושדה תעופה מרכזי המשמש מוקד הומניטרי נמצא כבר יותר משנה בידי מורדים.
עובדי בריאות בשטח אמרו ל-AP שהם אינם מוכנים ואינם מוגנים כראוי. מספר לא ידוע מהם נדבק, וחלקם מתו, בהם רופא. באוגנדה השכנה, שבה החל להתפשט מספר קטן של מקרים לאחר שנוסעים מקונגו הגיעו לשם, נדבקו לפחות שלושה עובדי בריאות.
אך מה שעשוי להיות הדבר המדאיג ביותר הוא שלפי הפדרציה הבינלאומית של אגודות הצלב האדום והסהר האדום, שלושה מתנדבים מתו במונגבוואלו, לאחר שלפי ההערכות טיפלו בגופות ב-27 במרץ במסגרת עבודה שלא הייתה קשורה לאבולה. אם זה יאומת, הדבר יקדים משמעותית את ציר הזמן של ההתפרצות מהמקרה המאומת הראשון של מוות בסוף אפריל בבוניה.
מומחים דיווחו על חוסר אמון בקרב חלק מתושבי האזור שאינם מאמינים שהנגיף קיים. "הדרך היחידה להתמודד עם הנגיף המסוים הזה היא מעורבות קהילתית", אמר יעקובו מוחמד סאני, מנהל "אקשן אייד" בקונגו.
בינתיים, גם ארגון הבריאות העולמי וגם המרכזים האפריקניים לבקרת מחלות ומניעתן סבורים שההתפרצות גדולה יותר ממספר המקרים שדווחו עד כה.