בשעה זו היום (שני) מובא למנוחות בבית העלמין הצבאי באילת סמל נהוראי לייזר, שנפל בלחימה בלבנון. מאות בני משפחה, חברים ומכרים משתתפים בהלוויה ומלווים אותו בדרכו האחרונה.
רותם, אמו של סמל נהוראי לייזר, ספדה לו היום בבית העלמין הצבאי באילת בדברים קורעי לב. "החזירו אותך בארון ילד שלי. ילד מוביל, ילד שהיה במד"צים, ילד מנהיג שסוחף אחריו - איך אפשר לקבור אותך?", אמרה בבכי. "איפה החיוך שלך? היית בא הביתה ומפתיע אותי בימי הולדת".
האם סיפרה על השיחה האחרונה ביניהם: "בפעם האחרונה אמרת לי, 'אמא, אני מצטער, לא משחררים אותי. אני בלבנון, לא מרשים לי לצאת, צריכים אותי'. עבדת עליי. יצאת בארבע לפנות בוקר ועשית הכול כדי להגיע הביתה. אתה לא מבין כמה שימחת אותי".
בדבריה פנתה גם לחבריו הרבים שהגיעו להלוויה: "תראה את כל החברים שלך פה, מקיפים אותך. גם כשאתה לא בבית הם באים לבקר אותנו בימי שישי. עכשיו אתה לא תחזור יותר הביתה בימי שישי, ואני לא יודעת מאיפה אקח כוחות".
היא סיפרה כי גם הכלב המשפחתי מתקשה להתמודד עם האובדן: "וויסקי, שכל כך קשור אליך, עצוב. הזנב שלו כל הזמן למטה. הוא מרגיש שמשהו קרה בבית".
לקראת סיום זעקה האם: "אני ידעתי שעומד לקרות לך משהו. גם אתה ידעת למה נכנסת. אלוהים, תן לי כוחות, כי נגמרו לי". עוד הבטיחה כי תפעל להנצחתו: "אני מבטיחה שבכל מקום ישמעו עליך. אף אחד לא ישכח את הבן שלי עם העיניים המיוחדות". היא פנתה גם ללוחמי ההנדסה הקרבית שלחמו לצד בנה: "תשמרו על עצמכם, תחזרו הביתה בשלום להורים ולמשפחות שלכם. בבקשה".
רב-סרן ישראל חוטובלי, מפקד גדוד 601, ספד לנהוראי והתייחס בדבריו להחלטת המשפחה לתרום את איבריו של לייזר: "הבחירה של משפחתך לתרום את איבריך מעידה רבות על החינוך שקיבלת בבית, על הערכים שהובילו אותך בחייך ועל המורשת שהנחלת לסובביך".
לדבריו, "מפקדי ולוחמי גדוד ההנדסה אסף 601 וחטיבה 401 לוחמים בחודשים האחרונים בעומק לבנון ומובילים את הקרבות הקשים בנחישות ובגבורה רבה. נהוראי היה איתם בחוד החנית, כלוחם הנדסה מקצועי וגאה". "נהוראי, התגייסת לשירות משמעותי כלוחם בחיל ההנדסה הקרבית ופעלת במסירות, באומץ, עם לב רחב וחיוך גדול. השקעת במשימתך וביצעת אותה בצורה הטובה ביותר", סיפר המג"ד.
חוטובלי סיפר כי רבים מחבריו ומפקדיו של לייזר אינם יכולים להשתתף בהלוויה בשל הלחימה, וספד ללייזר בשמם: "הם מספרים שהיית בעל שמחת חיים, מוטיבציה גבוהה ואהבה לאנשים. עזרת לכל מי שהיה צריך, נכנסת ללב הסובבים אותך וידעת תמיד להיות שם עם המילה הנכונה ובזמן המתאים".
בסיום דבריו פנה למשפחה ואמר: "אין מילים שיוכלו לרפא את השבר הגדול או להקל על הכאב. בשם צה"ל, מפקדי וחיילי גדוד 601, חטיבה 401 וחיל ההנדסה הקרבית כולו - אנחנו מחבקים אתכם. נהוראי, אני מצדיע לך בדרכך האחרונה. ברוחך ולמענך נילחם, נחושים ואיתנים, עד הניצחון".