בית משפט השלום בחיפה נמנע מלהרשיע שני קציני משטרה של המחוז הצפוני שתקפו אזרח באלימות. עכשיו משטרת ישראל מתמודדת עם תביעת ענק אזרחית כנגדה בגין האירוע.
זה קרה ב-28 לדצמבר 2022, במהלך פעילות משטרתית יזומה בישוב עראבה בצפון, בה השתתפו רפ"ק תומר לוי (היום סגן ניצב) שהיה אז קצין אג"מ בתחנת משגב ופקד אשר אלגאלי ששימש כקצין מודיעין ובילוש בתחנה והתפטר מהמשטרה על רקע התקרית.
תושב הישוב נור (נוראללה) מוחמד, היום כבן 43, צילם את הפעילות סמוך לביתו דאז, באמצעות הטלפון הנייד שלו ולקראת סיום הפעילות, כשהתקרב למקום שבו היו השניים, רפ"ק לוי דרש ממנו לעזוב את המקום והוא החל לסגת, אלא שאז לוי ירק לעברו ובעט קלות ברגלו. בתגובה, נור אמר "טפי עליכם" וכשהקצין החל לרדוף אחריו, הוא נמלט רגלית מהמקום והמשיך בריצה לגבעה סמוכה, למרות שלוי צעק לו לעצור.
שוטרים שהיו במקום, ביניהם פקד אשר אלגאלי, החלו במרדף אחרי נור, עד שעצר ואחד השוטרים השתלט עליו. לפתע, בעוד נור מוחזק בידו של השוטר, אלגאלי התקרב אליו, חבט בראשו באמצעות ידיו, הפילו ארצה ובעוד נור שכוב על בטנו, התיישב עליו הקצין בחלק גופו התחתון, מנע ממנו תזוזה ובעט בפלג גופו התחתון. ע"פ כתב האישום בו הודו, בטרם הכנסתו לניידת לחש לו הקצין הבכיר: "אני תומר לוי, אני אזיין את אמא שלך".
כתב האישום מציין כי בדוח הפעולה שמולא על ידי פקד אלגאלי, תוארו ביודעין נסיבות שאינן תואמות את השתלשלות העניינים. "במטרה 'לקבור' את הפרשה", טוענים עו"ד מרק לייזרוביץ' ועו"ד קרן ברק המייצגים את נור מוחמד, "למזלו של נור, האירוע צולם במלואו על ידי תושב הכפר והועבר ליחידה שבה משרתים השוטרים, ובכך נמנע טיוח המקרה".
קשה לעכל את ההתנהלות הזו משני קצינים מוערכים. סנ"צ תומר לוי בן ה-46 מעפולה, נשוי ואב לשלושה ילדים שירת כקצין בצנחנים, משרת זה 15 שנה במשטרה ובעל תואר שני בביטחון לאומי מאוניברסיטת חיפה. תנ"צ מירב וגנר, היום מספר 4 במשטרת ישראל, העידה בבית המשפט כי ביקשה לקבל אותו כקצין שיעבוד איתה, כיוון שהוא "הקצין הטוב ביותר שזכתה להכיר במשטרת ישראל במשך 28 שנות שירות".
פקד (בדימוס) אשר אלגאלי בן ה-39 מחריש, נשוי ואב לשני ילדים, שירת בצה"ל כלוחם בסיירת גולני, עבד במשך שנתיים כמאבטח בבית המשפט בנצרת ובמקביל עבד כמדריך בתנועת "אחריי", שמטרתה הכנת בני נוער לשירות קרבי, התגייס למשטרה ושירת במשך עשור ביחידת העיקוב, כאשר במהלך השנים התקדם והפך למפקד היחידה. במהלך השירות במשטרה סיים לימודי תואר ראשון. הוא עזב את המשטרה על רקע האירוע אבל עובד עדיין בשירות המדינה.
כך, כשהמחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים (מח"ש) הגישה לפני שלוש שנים כתב אישום נגד שני הקצינים, במסגרת עסקת הטיעון בה בסופו של דבר הודו בכתב אישום מרוכך, נמנעה סגנית נשיאת בית משפט השלום בחיפה, השופטת טל תדמור-זמיר אף מלהרשיע אותם, כדי לא לפגוע בהמשך הקריירה שלהם. "איני מקלה ראש בחומרת התנהגותם של הנאשמים וסבורה כי מעשיהם ראויים לכל גינוי", ציינה גבוהה-גבוהה, אך בשורה התחתונה סברה כי בכתב האישום המתוקן שהונח לפניה כי "אין מדובר באירוע ברף חומרה גבוה".
היא הגדירה את השתלשלות הדברים "אירוע נקודתי, לא מתוכנן, שאירע בעת פעילות מבצעית בשטח עוין". היא התרשמה מכך שהאלימות שנקטו שני הקצינים כלפי נור "לא בוצעה בצוותא או באמצעות חפץ, היא אינה ברף חומרה גבוה ולא היה בה כדי לגרום למתלונן חבלות". היא קבעה כי ביצעו את המיוחס להם בכתב האישום אך במקביל כי "אין מדובר בעבירה שבנסיבותיה אינה מאפשרת הימנעות מהרשעה". בסוף 2024 היא גזרה על כל אחד מהקצינים 160 שעות שירות למען הציבור ו-3,500 ש"ח פיצוי.
ללא סיבה
"הוא הותקף ללא סיבה בצורה ברוטלית על ידי שוטרי משטרת ישראל, וכתוצאה מכך נגרם לו שבר מורכב במרפק שמאל", טוענים עורכי הדין בכתב התביעה על האירוע שבעקבותיו נור, קבלן בנייה במקצועו, הובהל לבית חולים, נותח, לא עבד כשנה וחצי ונותר נכה לצמיתות. אבל הפגיעה הפיזית היא רק חלק מהעניין.
"הכי כואב לי שאני קשרתי את גורלי למדינת ישראל, וזה מה שבסוף קיבלתי משוטרים של מדינת ישראל, שמבחינתי הם נציגים רשמיים של המדינה", אמר נור מוחמד לוואלה. "אני בן אדם נורמטיבי. עבדתי כל החיים שלי. תרמתי למדינה, עזרתי ליהודים יותר איפה שיהודים לא היו יכולים לעזור לעצמם. בניתי מקוואות ושיפצתי בית כנסת, על חשבוני, ובמלחמה הייתי מביא לחיילים שהיו מוצבים לידינו אוכל, חטיפים, שתייה וסיגריות הם שמרו עלינו, אנחנו דואגים להם. אני לא מבדיל בין ערבי ליהודי".
בנו בן ה-19 של נור מוחמד ממתין לצו גיוס לצה"ל, בתו בת ה-18 צפויה להתחיל שירות לאומי לאחר שתסיים את לימודיה בתיכון, ובנו הצעיר, בן שבע, לומד בבית ספר ממלכתי בעיר אילת אליה העתיק את מגורי המשפחה לפני כשנה, "אנחנו חיים פה עם כולם. אני לא מתבייש להגיד שאני רוצה לשרת את המדינה הזאת", אמר.
לדבריו, גם בני משפחתו מתקשים להתמודד עם השלכות האירוע. "הבן שלי בן שבע. הוא רואה את הסרטונים ושואל אותי: 'אבא, למה הרביצו לך?'. הוא חולם על זה בלילות. זה הרס לנו את החיים".
"הכול מצולם ורואים שהשוטר נתן לי מכה עם האקדח, רואים שהאקדח נפל לו לרצפה", אמר. "בהתחלה הם שיקרו, אבל אחר כך בבית המשפט עמדו ואמרו: 'טעינו, אנחנו מבקשים סליחה'. אמרתי, 'מה זה נותן לי אחרי שהרסו לי את החיים?".
הוא טוען כי הוכה פעם נוספת בתוך הניידת. "כבר הייתי אזוק, המרפק שלי היה מפורק, ואני מתחנן שישחררו קצת את האזיקים. במקום לעזור לי, השוטר הפעיל מצלמה ואמר לי: 'אף אחד לא נגע בך'. שמעתי גם קללות מזעזעות על אמא ואחות שלי. אני לא מבין איך המשטרה מקבלת אנשים כאלה שלא יודעים לדבר כמו בני אדם".
מבחינתו, תחושת הצדק טרם הושגה. "אם אני הייתי שובר לשוטר מרפק, הייתי נכנס לכלא לשנים. ומה קרה להם? שום דבר. כמה שעות של שירות למען הציבור.
"אפילו לא הוציאו אותם מהמשטרה. זה מביש. בושה למדינת ישראל. אז אני מקווה שבתיק האזרחי הם ישלמו כמו שצריך ויקבלו את העונש שמגיע להם", "אמר נור מוחמד על מה שמבחינתו יהווה סגירת מעגל, "אני לא מבין גדול בבתי משפט, בגלל זה יש לי עורכי דין, אבל אני רוצה שייעשה צדק".