במשך שנים נתפס הגיור בישראל כתהליך בעל משמעות דתית או חברתית בעיקרה, אך לא כזה שמסוגל להשפיע באמת על המאזן הדמוגרפי במדינה. אלא שמחקר חדש של מרכז טאוב מבקש לערער על התפיסה הזו. מחקר הטוען כי מאחורי הנתונים השנתיים הצנועים מסתתרת השפעה מצטברת גדולה בהרבה, במיוחד בזכות נשים צעירות שמתגיירות ומביאות לעולם ילדים שיוגדרו כיהודים.
אחת המסקנות המרכזיות במחקר היא שלגיל יש השפעה דרמטית על הסיכוי להתגייר. לפי הנתונים, לבנות שנולדו בישראל או הגיעו אליה בגיל צעיר מאוד יש סיכוי של 7.6% להתגייר עד גיל 5, ו-13.1% עד גיל 15. אלא שהקפיצה המשמעותית מתרחשת בגילי סוף העשרה והעשרים: עד גיל 25 ההסתברות המצטברת לגיור מגיעה ל-37.5%, עד גיל 35 ל-45.9%, ועד גיל 45 כבר ל-49.3%.
עוד נתון מעניין שמצאו במחקר, כי על כל 10,000 נשים שמתגיירות, יתווספו לאורך חייהן בין 17,400 ל-26,100 ילדים שיוגדרו כיהודים.
המחקר, שערך פרופ' אלכס וינרב, ראש תחום הדמוגרפיה ומנהל המחקר במרכז טאוב, בחן את היקף הגיור בישראל באמצעות מודלים דמוגרפיים מתקדמים המבוססים על גיל ומין ולא רק על מספר המתגיירים בכל שנה.
המסקנה המרכזית: הנתונים הרשמיים מציגים תמונה חלקית ואף מטעה של השפעת הגיור על החברה הישראלית. לפי המחקר, בין השנים 2020 ל-2023 בוצעו בישראל 11,420 גיורים בלבד. בשנת 2022, לדוגמה, המתגיירים היוו כ-0.7% בלבד מאוכלוסיית ה"אחרים", "ללא סיווג דתי", אותה אוכלוסייה שאינה מוגדרת יהודית לפי ההלכה אך זכאית לעלות לישראל מכוח חוק השבות.
תרומתם הישירה של המתגיירים לאוכלוסייה היהודית באותה שנה עמדה על פחות מ-0.05%. במבט שטחי, מדובר במספרים זניחים יחסית. אלא שלדברי החוקרים, זה בדיוק הכשל באופן שבו הציבור נוטה לקרוא את הנתונים.
המחקר מתמקד באוכלוסיית ה"אחרים", שמנתה באמצע 2025 כ-475 אלף בני אדם, קבוצת האוכלוסייה שגדלה בקצב המהיר ביותר בישראל בשנים האחרונות, ונחשבת גם למאגר המרכזי של מתגיירים פוטנציאליים.
פער מגדרי משמעותיים-יותר נשים על פני גברים
על פי המחקר, נשים מתגיירות בשיעורים גבוהים בהרבה מגברים כמעט בכל קבוצות הגיל. לפי הנתונים, כרבע מהנשים באוכלוסיית ה"אחרים" בגילי 0-39 צפויות להתגייר עד גיל 40, לעומת כ-12.7% בלבד מהגברים. המשמעות הדמוגרפית של הנתון הזה גדולה במיוחד בגלל הילודה.
באמצעות סימולציות המבוססות על שיעורי פריון, החוקרים מצאו כי על כל 10,000 נשים שמתגיירות, יתווספו לאורך חייהן בין 17,400 ל-26,100 ילדים שיוגדרו כיהודים. אמנם מדובר בהשפעה שמתרחשת בדור הראשון בלבד, אך לדברי החוקרים היא עשויה להצטבר ולהשפיע לאורך דורות.
פרופ' אלכס וינרב, ראש תחום הדמוגרפיה ומנהל המחקר במרכז טאוב, מסר: "חשיבות הזהות הדתית בדמוגרפיה הישראלית הופכת את שיעורי הגיור למרכיב דמוגרפי משמעותי בניתוח האוכלוסייה. בעוד שבדמוגרפיה כללית מרכיבי השינוי המרכזיים הם ילודה, פטירות והגירה, בישראל שינויים בגודלה של האוכלוסייה היהודית יכולים להיות מושפעים גם מגיור. ממצאי המחקר מראים שלגיור עשויה להיות השפעה דמוגרפית משמעותית וכי תהליכים אלו מתרחשים בהדרגה לאורך זמן. כפי שמראה המחקר, התבוננות שטחית בלוח נתונים פשוט מציגה חתך מטעה עם תמונה של כישלון, כאשר בפועל ישנה הצלחה רבה. הערכה ברורה של שיעורי הגיור תאפשר ליצור תשתית מדויקת יותר לתכנון מדיניות".
המחקר מגיע בתקופה שבה שאלת הזהות היהודית בישראל הופכת נפיצה יותר ויותר. בין היתר סביב סוגיות של נישואים, חוק השבות, מעמד עולים שאינם יהודים על פי ההלכה, והיחסים בין הממסד הדתי למדינה.