צעד אחרון לפני בחירות? הניסיון של בכירים בימין לגייס רוב לחוק הגיוס

בניסיון אחרון לבלום את פירוק הגוש ופיזור הכנסת, חלק מחברי הכנסת המתנדנדים בקואליציה קיבלו היום (חמישי) שיחות טלפון מבכירים בימין כדי לנסות ולשכנע אותם להצביע בעד חוק הפטור מגיוס לבחורי ישיבות.

נכון לשעה זו מסתמן כי הכנסת תתפזר והבחירות יוקדמו לפני מועדן הצפוי באוקטובר, וזאת לאחר שנתניהו הודיע לחברי הכנסת החרדים כי הוא מתקשה להעביר את חוק הפטור מגיוס, משום שאין לו רוב בכנסת הנוכחית. בתגובה, החרדים זעמו והבהירו - אם אין חוק גיוס יש בחירות.

הרב דוב לנדו, מנהיג הליטאים, שיגר שלשום מכתב רשמי לחברי הכנסת של דגל התורה, והבהיר בו: "אין לנו אמון יותר בנתניהו. איננו מרגישים שותפים שלו יותר. איננו מחויבים לו. נעשה מכאן ואילך רק מה שטוב ליהדות החרדית ולעולם הישיבות. צריך בחירות בהקדם היותר מהר. כל מיני דיבורים על גוש אינם קיימים יותר".

במפלגתו של נתניהו מעריכים כעת כי הקואליציה נכנסה להתנגשות חזיתית. בכירים בליכוד מעריכים כי נתניהו חייב לתת לחרדים את החוק כדי "לתת אוויר של חודשיים לקואליציה להשלים את ימיה ומשימותיה".

בכיר נוסף בליכוד ביקש לצנן את הרוחות ואמר: "נעשים מאמצים לפתור את המשבר - עדיין לא נאמרה המילה האחרונה. ההתבטאויות של דגל התורה על פירוק הגוש הן ניסיון לפרוק תסכול".

בהמשך, יו"ר הקואליציה אופיר כץ הגיש אתמול הצעת חוק לפיזור הכנסת ה-25 יחד עם כל ראשי סיעות הקואליציה, כאשר על פיה תאריך הבחירות ייקבע במהלך הדיונים בוועדת הכנסת. "הבחירות לכנסת ה-26 יתקיימו במועד שתקבע וועדת הכנסת - שלא יפחת מ-90 ימים מיום קבלת חוק זה", נכתב בהצעה, שהוגשה בין היתר ביוזמת אורי מקלב, ינון אזולאי, מישל בוסקילה, אוהד טל וצביקה פוגל.

הסיבה להגשת ההצעה על ידי אופיר כץ: כך הקואליציה תוכל לשלוט בתהליך פיזור הכנסת, מכיוון שבתרחיש אחר, בו האופוזיציה הייתה מגישה את ההצעה - הסוגיה הייתה נהפכת למורכבת יותר בפן המשפטי. כמו כן, סיעות הקואליציה אינן מעוניינות להצביע על תוכן שבסופו יוביל לגינוי הממשלה הנוכחית.

לאור ההתפתחויות, אלו התאריכים שעל הפרק לקיום בחירות:

1 בספטמבר: מועדף על יהדות התורה.

15 בספטמבר: מועדף על ש"ס (בין ראש השנה ליום כיפור) - בקרב חברי הסיעה ישנה סברה שמועד זה ישרת אותם מול "הבייס", שבחלקו מאוכזב מהתוצאות ויתקשה "למרוד" בעשרת ימי תשובה.

27 באוקטובר: מועדף על גורמים בליכוד, משום שהם מעוניינים להמשיך לקדם הליכי חקיקה - דוגמת פיצול תפקיד היועמ"ש, הוצאת מח"ש מהפרקליטות וחוק התקשורת.